קרב מרס אל כביר

קרב מרס אל כביר היה קרב ימי אשר התרחש ב-3 ביולי 1940 בין בריטניה לכוחות צרפת הכבושה כחלק מזירת הים התיכון במלחמת העולם השנייה. לאחר כניעת צרפת לגרמניה הנאצית חששו הבריטים שהגרמנים יוכלו לנצל את הצי הצרפתי החזק ובכך ישתנה מאזן הכוחות הימי. במטרה למנוע אפשרות זו, יצאו הבריטים למבצע קטפולט ובמסגרתו הושמדה השייטת הצרפתית בנמל מרס אל כביר שבצפון אפריקה הצרפתית (כיום אלג'יריה) על ידי הצי המלכותי הבריטי ב-3 ביולי 1940 לאחר שהצרפתים לא נענו לאולטימטום בריטי.

קרב מרס אל כביר
אוניית המערכה הצרפתית שטרסבורג תחת אש
אוניית המערכה הצרפתית שטרסבורג תחת אש
אוניית המערכה הצרפתית שטרסבורג תחת אש
מערכה: הקרב על הים התיכון
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריך הסכסוך 3 ביולי 1940
קרב לפני קרב אספרו
קרב אחרי קרב קאלבאריה
מקום בקרבת מרס אל כביר, צפון אפריקה הצרפתית (כיום בצפון מערב אלג'יריה)
קואורדינטות 35°43′10″N 0°41′20″W / 35.719494444444°N 0.68888888888889°W / 35.719494444444; -0.68888888888889
עילה military incompetence עריכת הנתון בוויקינתונים
תוצאה ניצחון אסטרטגי וטקטי של הממלכה המאוחדת
הצדדים הלוחמים
מפקדים

המפקד העליון: מרסל-ברונו גנסול

המפקד העליון: ג'יימס סומרוויל

כוחות

4 אוניות מערכה, 6 משחתות, אוניית תובלה למטוסי ים

נושאת מטוסים, 2 אונית מערכה, סיירת מערכה, 2 סיירות קלות, 11 משחתות

אבדות

אוניית מערכה אחת התפוצצה ושתיים ניזוקו קשה
4 משחתות ניזוקו, כ-1,300 הרוגים

6 מטוסים, 2 הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

ב-1940, לאחר כניעת צרפת לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, לא ידעו הבריטים האם תנאי הכניעה שקיבלו הצרפתים יאפשרו שימוש גרמני בשייטת הצרפתית נגד בריטניה. שינוי שכזה ביחסי הכוחות בים עשוי היה לאיים באופן חמור על יכולתם של הבריטים לשמור על קווי האספקה שלהם ולהעמיד בסכנה את בריטניה. וינסטון צ'רצ'יל החליט אפוא שעל הצי הצרפתי להילחם יחד עם הצי המלכותי הבריטי או שעליו להיות מנוטרל בדרך כלשהי, כדי למנוע את נפילתו לידיים גרמניות. כדי לבצע זאת יצאו הבריטים ל"מבצע קטפולט" (כף הקלע).

הצי הצרפתי היה מפוזר באופן נרחב. כמה ספינות היו בנמלי צרפת, בעוד שאחרות נמלטו לנמלים בשליטה בריטית, בעיקר בבריטניה עצמה או לאלכסנדריה שבמצרים. בשלב הראשון של המבצע השתלטו הבריטים על הספינות שבנמלים הבריטים בפלימות' ובפורטסמות' בליל 3 ביולי 1940, עם אבדות מעטות לכל אחד מהצדדים שנגרמו במהלך ההשתלטות על הצוללת הגדולה בתבל באותה העת, סורקוופ. ספינות נוספות שעליהן השתלטו הבריטים היו אוניות המערכה המיושנות פריז וקורבט וכמה משחתות וצוללות. אניות רבות הועברו לשימוש כוחות צרפת החופשית וכמה מלחים הצטרפו לכוחות צרפת החופשית. מלחים אחרים הוחזרו לצרפת.

הקרב עריכה

הריכוז המשמעותי ביותר של ספינות מלחמה צרפתיות באותה העת היה השייטת שבמרס אל כביר הסמוכה לאוראן שבאלג'יריה הצרפתית. היו בה אוניות המערכה הישנות פרובנס וברטאן, אוניות המערכה המודרניות (או סיירות הקרב) דנקירק ושטרסבורג, נושאת המטוסים קומנדנט טסט, ושש משחתות. השייטת הייתה תחת פיקודו של אדמירל מרסל-ברונו גנסול. האדמירל הבריטי של כוח ח', ג'יימס סומרוויל, שבסיסו היה בגיברלטר, קיבל הוראה להעביר לצרפתים אולטימטום שבו נאמר:

אין זה אפשרי בעבורנו, חבריכם עד עתה, לאפשר לספינותיכם הנאות ליפול לידי האויב הגרמני. אנו נחושים להילחם עד הסוף, ואם ננצח, כפי שאנו מאמינים, לעולם לא נשכח שצרפת הייתה בעלת בריתנו, שהאינטרסים שלנו זהים לשלה, ושאויבנו המשותף הוא גרמניה. אם ננצח אנו מכריזים חגיגית שנחזיר את הטריטוריה ואת גדולתה של צרפת. למטרה זו עלינו להיות בטוחים שספינותיו הטובות ביותר של הצי הצרפתי לא ינוצלו כנגדנו על ידי אויבנו המשותף. בנסיבות אלו, ממשלת הוד מלכותו הנחתה אותי לתבוע שהשייטת הצרפתית שנמצאת כעת במרס אל כביר ובאוראן צריכה לפעול בהתאם לאחת האלטרנטיבות הבאות:

(א) לשוט עימנו ולהמשיך להילחם עד לניצחון נגד הגרמנים.
(ב) לשוט עם צוותים מצומצמים תחת שליטתנו לנמל בריטי. הצוותים המצומצמים יוחזרו לצרפת בזמן המוקדם ביותר.
אם תאמצו אחד ממסלולים אלו, נחזיר את ספינותיכם לצרפת בסיום המלחמה או נשלם פיצוי מלא אם יפגעו בינתיים.
אחרת, אם אתם חשים מחויבים להתנות שספינותיכם לא ישמשו כנגד הגרמנים אלא אם יפרו את שביתת הנשק, השיטו אותן עימנו עם צוותים מצומצמים לנמלים צרפתיים באיי הודו המערבית - במרטיניק למשל - שם תהיינה מפורזות לשביעות רצוננו, או אולי להפקידן בידי ארצות הברית כך שיישארו בטוחות עד תום המלחמה והצוותים יוחזרו למולדת.

אם תסרבו להצעות הוגנות אלו, אני חייב בצער עמוק לדרוש מכם להטביע את ספינותיכם תוך שש שעות.

לבסוף, אם לא יקוים הכתוב לעיל, יש בידי הוראות ממשלת הוד מלכותו להשתמש בכל כוח שיידרש כדי למנוע את נפילת ספינותיכם לידיים גרמניות.

סמרוויל לא הציג את האולטימטום באופן אישי ובמקום זאת הועבר האולטימטום על ידי הקפיטן קדריק הולנד דובר הצרפתית מנושאת המטוסים הבריטית אה"מ ארק רויאל. אדמירל גנסול שנעלב מכך שהמגעים לא נוהלו על ידי קצין בכיר, שלח את סגנו, ברנרד דפי, פעולות שהובילו לעיכוב רב ולבלבול. כשהמגעים נמשכו ונמשכו היה ברור שלא סביר שאחד הצדדים יוותר ושהמפקד הצרפתי סירב להסכים לדרישות שנעשו תחת תוקפנות בריטית. לפני שהסתיימו המגעים באופן רשמי, החלו מטוסי פיירי סורדפיש בריטים שהמריאו מנושאת המטוסים ארק רויאל להטיל מוקשים מגנטיים בנתיב הבריחה של הספינות הצרפתיות. זמן קצר לאחר מכן, בהתאם להנחיות מצ'רצ'יל, פתחו הספינות הבריטיות באש.

 
נושאת המטוסים ארק רויאל

הכוח הבריטי היה מורכב מסיירת המערכה הוד, משתי אוניות המערכה 'וליאנט' ו'רזולושן' ומנושאת המטוסים 'ארק רויאל'. למרות יחס הכוחות הכמעט שווה, היו לבריטים כמה יתרונות מכריעים. השייטת הצרפתית לא הייתה ערוכה לקרב, הספינות הצרפתיות עגנו בנמל צר, ולא ניתן היה להכניס לפעולה באופן מיידי את החימוש העיקרי של דנקירק ושטרסבורג שהיה מקובץ בחרטומן. הספינות הבריטיות הראשיות, עם תותחי 15 אינץ', ירו גם מטחי תותחים כבדים יותר מאלו של הצרפתים.

הבריטים פתחו באש ממרחק רב ב-3 ביולי 1940 בשעה 16:56. בסופו של דבר השיבו הצרפתים, אך תגובתם לא הייתה אפקטיבית. המטח השלישי מהכוח הבריטי והראשון שפגע בספינות הוביל לפיצוץ של ברטאן שטבעה בשעה 17:09. לאחר כ-30 מטחים הפסיקו הספינות הצרפתיות לירות. הכוח הבריטי זז כדי להימנע מאש מהמבצרים. פרובנס, דנקירק והמשחתת מוגאדור נפגעו או עלו על שרטון. שטרסבורג הצליחה להימלט מן הנמל עם 4 משחתות. במהלך ניסיון הבריחה היא הותקפה על ידי מפציצים אך בסופו של דבר הצליחה להימלט. היא הגיעה לנמל צרפתי בטולון ב-4 ביולי.

לאחר הקרב עריכה

באירועים שבאו לאחר מכן, ב-4 ביולי, הטביעה הצוללת הבריטית פנדורה את ספינת התותחים הצרפתית ריגולט דה גנוילי שהפליגה מאוראן. בליל 4 ביולי ביצעו מפציצים צרפתים פשיטת נקם על השייטת הבריטית בגיברלטר, אך ללא השפעה משמעותית. מאחר שהבריטים האמינו שהנזק שנגרם לדנקירק ולפרובנס אינו כה חמור, מטוס בריטי מנושאת המטוסים ארק רויאל התחיל בפשיטה אווירית על מרס אל כביר בבוקר 5 ביולי. טורפדו אחד פגע בדנקירק וגרם לה לנזק חמור. בכל הפעולה נגד מרס אל כביר נהרגו 1,297 מלחים צרפתים וכ-350 נפצעו. הפעולה גרמה למתח קשה ביחסי בריטניה וצרפת לזמן מה, והגרמנים ניצלו אותה למטרות תעמולה.

השפעת הפעולה עריכה

הפעולה הייתה רבת השפעה עבור הנהגת ארצות הברית, שהכינה בהדרגה את דעת הקהל לקראת מלחמה. בעקבות ההצלחה המהירה של הצבא הגרמני, רווחה תחושה בציבור כי בריטניה עשויה ליפול בקרוב. מרטין גילברט בביוגרפיה שלו על צ'רצ'יל כתב: "תוך ימים אחדים אוראן הפכה לסמל של חוסר הרחמים והנחישות הבריטית".

האדמירל הבריטי סמרוויל היה פחות נלהב מהפעולה ואמר שהייתה זו "השגיאה הפוליטית הגדולה ביותר של הזמנים המודרניים וזו תרגיז את העולם כולו נגדנו... כולנו מרגישים בושה עמוקה..."[1]

הספינות הצרפתיות באלכסנדריה תחת פיקודו של אדמירל גודפרואה, בהן גם אוניית המערכה הישנה לורן וארבע סיירות, הושמו במצור בנמל על ידי הבריטים ב-3 ביולי וקיבלו את אותן הצעות כפי שניתנו במרס אל כביר. לאחר מגעים, הסכים האדמירל הצרפתי ב-7 ביולי לפירוז כוחותיו ולהישאר בנמל עד שוך המלחמה. הם נשארו שם עד שנת 1943, אז הצטרפו לכוחות צרפת החופשית.

השלב האחרון במבצע קטפולט היה ההתקפה ב-8 ביולי על ידי מטוס מנושאת המטוסים הרמס נגד אוניית המערכה הצרפתית המודרנית רישלייה, בדקר. טורפדו אחד פגע ברישלייה וגרם לה נזק.

ב-27 בנובמבר 1942 ניסו הגרמנים לתפוס את השייטת הצרפתית בטולון, אך הצרפתים הטביעו את רוב ספינותיהם, בהן גם דנקירק ושטרסבורג.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרב מרס אל כביר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה