מרטין גילברט
סר מרטין ג'ון גילברט (באנגלית: Martin John Gilbert; 25 באוקטובר 1936 – 3 בפברואר 2015) היה סופר והיסטוריון יהודי-בריטי. עיקר פרסומו נובע מהיותו הביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל, אך הוא כתב יותר מ-80 ספרים העוסקים בהיסטוריה כללית, היסטוריה של בריטניה, ובמיוחד היסטוריה של העם היהודי והשואה.
לידה |
25 באוקטובר 1936 לונדון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
3 בפברואר 2015 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Martin John Gilbert |
ענף מדעי | היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, השואה |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | |
צאצאים | David Gilbert, Joshua Gilbert, Natalie Gilbert |
www | |
ביוגרפיה
עריכהגילברט נולד בלונדון. בימי מלחמת העולם השנייה שהה חלק מהזמן בקנדה כחלק מתוכנית בריטית להגן על הילדים בימי הבליץ הגרמני.
אחרי שירות צבאי ביחידת מודיעין של הצבא הבריטי למד היסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. בין היתר היה תלמידו של ההיסטוריון הבריטי הנודע אג"פ טיילור (A. J. P. Taylor). ב-1963 נשא לאישה את הלן קונסטנס רובינסון, ונולדה להם בת. ב-1974 נישא בשנית לסוזן סאשר, ולהם שני בנים. מאז 2005 ועד ליום מותו היה נשוי להיסטוריונית השואה אסתר לבית גולדברג. גילברט הזדהה כיהודי שומר מצוות וציוני.
קריירה אקדמית
עריכהב-1962 התקבל לעבודה כעוזר מחקר אצל רנדולף פרדריק צ'רצ'יל, בנו של וינסטון צ'רצ'יל, שעסק בליקוט חומר לכתיבת הביוגרפיה של אביו. לאחר מותו ב-1968 של צ'רצ'יל הבן, שהספיק להוציא לאור את שני הכרכים הראשונים של הביוגרפיה, לקח על עצמו גילברט את המשך הפרויקט. הוא פרסם עוד שישה כרכים של הביוגרפיה, שמונה כרכים משלימים הכוללים מסמכים ותעודות וכן תריסר ספרים נוספים על צ'רצ'יל. גילברט הקדיש לביוגרפיה של צ'רצ'יל 20 שנה, והיא כוללת כיום 24 כרכים (כ-25,000 דפים) ועוד 7 ספרי מסמכים עדיין בתכנון. בסוף 2007 יצא לאור ספר שעוסק ביחסו של צ'רצ'יל ליהודים[1].
בנוסף על ספריו העוסקים בצ'רצ'יל פרסם גילברט עשרות ספרים בנושאים היסטוריים, רובם ככולם מתמקדים במאה העשרים. בין ספריו יש ספרים רבים הדנים בשואת היהודים, במלחמות העולם, ובתקומת מדינת ישראל. רבים מספריו, בשונה מהרבה היסטוריונים אחרים, מופיעים בצורת "אטלס", כלומר אוסף מפות על פי נושא הספר. המפות של מרטין גילברט מאירות ומבהירות את נושא הדיון בצורה מיוחדת. ידועים וקשורים ליהודים במיוחד הם "אטלס של השואה", ו"הסכסוך הערבי-ישראלי - היסטוריה במפות". בשנות ה-70 קיבל גילברט גישה לארכיונים של משרדי הממשלה הבריטית, וחשף פרטים חדשים על המדיניות הבריטית בתקופת המנדט[2]. בין השאר שהלורד מוין, שנרצח בקהיר מירי מתנקשים אנשי לח"י, דווקא תמך בהצלת יהודי אירופה על ידי העברתם לישראל[3].
ב-1996 כתב והנחה את הסדרה התעודית "ישראל - הולדתה של אומה" קופרודוקציה של טלעד וערוץ ההיסטוריה[4].
גילברט מתאר את עצמו כ"היסטוריון של ארכיונים", המשתמש במקורות ראשוניים רבים בעבודתו. בראיון ב-BBC בנושא חקר השואה, אמר שהוא מאמין ש"איסוף עקשני של עובדות יגרום לבסוף שלא יהיו יותר מכחישי שואה".
החל מ-2006 לימד גילברט באוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה.
פעילות ציבורית
עריכהגילברט מונה ביוני 2009 כחבר וועדת החקירה של ממשלת בריטניה למלחמת עיראק (בראשות סר ג'ון צ'ילקוט). מינויו לוועדת החקירה ספג ביקורת בפרלמנט מצד ויליאם הייג, קלייר שורט וג'ורג' גאלאוויי, עקב ספקות בנוגע לנייטרליות שלו, מאחר שתמך במלחמה ואמר שג'ורג' ווקר בוש וטוני בלייר יזכרו בעתיד כמו צ'רצ'יל ופרנקלין רוזוולט[5].
פרסים והוקרה
עריכהב-1995, בעת כהונתו של ג'ון מייג'ור כראש ממשלת בריטניה, הוענק לו התואר "סר", על תרומתו להיסטוריה הבריטית וליחסים בינלאומיים. גילברט זכה בתארי-כבוד רבים, ובין השאר הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה (2004)[דרוש מקור] ומטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2004), ב-2011 גם מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
בשנת 2012 הוענק לו פרס דן דוד מטעם אוניברסיטת תל אביב[6].
שבח וביקורת
עריכהספריו של גילברט מתוארים לרוב כבעלי מקצועיות מדויקת, וכמציגים אירועים מסובכים בצורה בהירה ואובייקטיבית. עבודתו בנושא מלחמת העולם הראשונה מתוארת כמציגה באופן מופלא את כל החזיתות - הפנימית, הדיפלומטית והצבאית, ב"הישג מדהים של מחקר וסיפור עובדתי". מקורות בותיקן משבחים את עבודתו המקצועית וההוגנת. מיכאל פוט, בביקורת על הביוגרפיה של צ'רצ'יל אמר: "מי שבחר את מרטין גילברט לכתוב את הביוגרפיה של צ'רצ'יל זכאי לתודה לאומית רשמית. פחות מזה לא יספיק".
הצגת גישתו האוהדת של צ'רצ'יל ליהודים (בספרו צ'רצ'יל והיהודים) ספגה ביקורת, למשל, מצדו של פייר ברנדון. גם תום שגב טוען שלמרות שספרו "סיפורה של ישראל" כתוב "בבהירות אנציקלופדית", חסרים בו המספרים מהמקורות הערבים. בספר "מלחמות הגבול של ישראל", טוען בני מוריס, שמספרי הנפגעים הישראלים מהתקפות הפדאיון בשנות ה-50 מוגזמים.
ספריו שתורגמו לעברית
עריכהגילברט פרסם יותר משמונים ספרים, אך רק מיעוטם תורגמו לעברית:
- אטלס הסכסוך הישראלי-ערבי, תרגם אלחנן אורן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980[7].
- אטלס להיסטוריה יהודית, תרגם וערך מנחם אגוזי, הוצאת ידיעות אחרונות, 1980.
- יהודי התקווה, יהדות ברית המועצות כיום, הוצאת דומינו, 1984[8].
- מסע אחרון: גורל היהודים באירופה הנאצית, תרגם צבי ארד, עם עובד, 1984[9].
- אטלס השואה, עורך המהדורה העברית ש' נצר, הוצאה לאור של משרד הביטחון, 1986[10].
- שצ'רנסקי: סיפורו של ניצחון, תרגם אביעזר גולן, עידנים, 1987.
- אושוויץ ובעלות הברית, תרגם ארנון מגן, עם עובד, 1988[11].
- ליל הבדולח, כרוניקה של חורבן, תרגם בן ציון הרמן, ידיעות אחרונות, 2007.
- צ'רצ'יל והיהודים, כנרת זמורה ביתן, 2009[12].
- באוהלי ישמעאל: תולדות היהודים בארצות האסלאם, תרגמה לבנה זמיר, כנס הפקות, 2013[13].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מרטין גילברט (באנגלית)
- הספרים של מרטין גילברט, באתר "סימניה"
- מרטין גילברט, מה ידע העולם ומתי, באתר יד ושם
- ביקורת על ספרו של גילברט, ליל הבדולח, באתר יד ושם, מאת גדעון גרייף
- מרטין גילברט, אטלס רוטלדג' לסכסוך הערבי-ישראלי, (מהדורת 2005) (באנגלית)
- עופר אדרת, מת ההיסטוריון היהודי־בריטי מרטין גילברט, מחבר ביוגרפיה מונומנטלית של צ'רצ'יל, באתר הארץ, 4 בפברואר 2015
- איי.פי, מת הביוגרף של צ'רצ'יל, היהודי מרטין גילברט, באתר ynet, 4 בפברואר 2015
- מרטין ג'ון גילברט (1936-2015), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק הרצוג, במנצ'סטר ייסדתי את מדינת היהודים, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2007
- ^ אהרון מגד, כתב־אשמה מזעזע, דבר, 10 בינואר 1978
- ^ שלמה גינוסר, לורד מוין תמך בהצלת יהודי אירופה, דבר, 20 באוגוסט 1975
- ^ אביבה קרול, טלעד חוזרת לשבת, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
- ^ דנה הרמן, בעדות בוועדת צ'ילקוט, ולעיני הורים שכולים, ינסה טוני בלייר להגן על המלחמה בעיראק, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
- ^ מיכל גלנטי, השיחה, באתר גלובס, 11 ביוני 2012
- ^ צבי אילן, הארץ וקורותיה, דבר, 31 ביולי 1980
- ^ אהרון פאפו, ההיסטוריון בשרות עמו - מרטין גילברט, "יהודי התקווה", יהדות ברית-המועצות היום, חדשות, 13 באפריל 1984
- ^ תום שגב, השואה: פשטני, כותרת ראשית, 27 ביוני 1984
- ^ אביטל ענבר, אימה מתועדת, כותרת ראשית, 3 בדצמבר 1986
- ^ עמר ברטוב, ההתעלמות משחררת, כותרת ראשית, 13 ביולי 1988
- ^ מיכאל י. כהן, האמת על צ'רצ'יל והיהודים, באתר הארץ, 25 בינואר 2017
- ^ עדי שורץ, האם יהודים ומוסלמים אכן חיו בהרמוניה בארצות האסלאם, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2013
משה בהר, מספיק אחד לטנגו, באתר "העוקץ", 31 באוקטובר 2013