מרטין גילברט

סר מרטין ג'ון גילברטאנגלית: Martin John Gilbert; ‏25 באוקטובר 1936 - 3 בפברואר 2015) היה סופר והיסטוריון יהודי-בריטי. עיקר פרסומו נובע מהיותו הביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל, אך הוא כתב יותר מ-80 ספרים העוסקים בהיסטוריה כללית, היסטוריה של בריטניה, ובמיוחד היסטוריה של העם היהודי והשואה.

מרטין גילברט
Martin Gilbert, May 2011.jpg
לידה 25 באוקטובר 1936
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 2015 (בגיל 78)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' מגדלן (1960)
  • בית ספר הייגייט
  • קולג' סנט אנתוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • קולג' סנט אנתוני
  • מרטון קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • Knight Bachelor
  • פרס ד"ר לאופולד לוקאס (2003)
  • פרס דן דוד (2012)
  • פרס וולפסון להיסטוריה (1983)
  • עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Helen Robinson (1963)
Susan Sacher (1974)
Esther Goldberg (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים David Gilbert, Joshua Gilbert, Natalie Gilbert עריכת הנתון בוויקינתונים
www.martingilbert.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גילברט נולד בלונדון. בימי מלחמת העולם השנייה שהה חלק מהזמן בקנדה כחלק מתוכנית בריטית להגן על הילדים בימי הבליץ הגרמני.

אחרי שירות צבאי ביחידת מודיעין של הצבא הבריטי למד היסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. בין היתר היה תלמידו של ההיסטוריון הבריטי הנודע אג"פ טיילור (A. J. P. Taylor). ב-1963 נשא לאישה את הלן קונסטנס רובינסון, ונולדה להם בת. ב-1974 נישא בשנית לסוזן סאשר, ולהם שני בנים. מאז 2005 ועד ליום מותו היה נשוי להיסטוריונית השואה אסתר לבית גולדברג. גילברט הזדהה כיהודי שומר מצוות וציוני.

קריירה אקדמיתעריכה

ב-1962 התקבל לעבודה כעוזר מחקר אצל רנדולף צ'רצ'יל, בנו של וינסטון צ'רצ'יל, שעסק בליקוט חומר לכתיבת הביוגרפיה של אביו. לאחר מותו ב-1968 של צ'רצ'יל הבן, שהספיק להוציא לאור את שני הכרכים הראשונים של הביוגרפיה, לקח על עצמו גילברט את המשך הפרויקט. הוא פרסם עוד שישה כרכים של הביוגרפיה, שמונה כרכים משלימים הכוללים מסמכים ותעודות וכן תריסר ספרים נוספים על צ'רצ'יל. גילברט הקדיש לביוגרפיה של צ'רצ'יל 20 שנה, והיא כוללת כיום 24 כרכים (כ-25,000 דפים) ועוד 7 ספרי מסמכים עדיין בתכנון. בסוף 2007 יצא לאור ספר שעוסק ביחסו של צ'רצ'יל ליהודים[1].

בנוסף על ספריו העוסקים בצ'רצ'יל פרסם גילברט עשרות ספרים בנושאים היסטוריים, רובם ככולם מתמקדים במאה העשרים. בין ספריו יש ספרים רבים הדנים בשואת היהודים, במלחמות העולם, ובתקומת מדינת ישראל. רבים מספריו, בשונה מהרבה היסטוריונים אחרים, מופיעים בצורת "אטלס", כלומר אוסף מפות על פי נושא הספר. המפות של מרטין גילברט מאירות ומבהירות את נושא הדיון בצורה מיוחדת. ידועים וקשורים ליהודים במיוחד הם "אטלס של השואה", ו"הסכסוך הערבי-ישראלי - היסטוריה במפות". בשנות ה-70 קיבל גילברט גישה לארכיונים של משרדי הממשלה הבריטית, וחשף פרטים חדשים על המדיניות הבריטית בתקופת המנדט[2]. בין השאר שהלורד מוין, שנרצח בקהיר מירי מתנקשים אנשי לח"י, דווקא תמך בהצלת יהודי אירופה על ידי העברתם לישראל[3].

ב-1996 כתב והנחה את הסדרה התעודית "ישראל - הולדתה של אומה" קופרודוקציה של טלעד וערוץ ההיסטוריה[4].

גילברט מתאר את עצמו כ"היסטוריון של ארכיונים", המשתמש במקורות ראשוניים רבים בעבודתו. בראיון ב-BBC בנושא חקר השואה, אמר שהוא מאמין ש"איסוף עקשני של עובדות יגרום לבסוף שלא יהיו יותר מכחישי שואה".

החל מ-2006 לימד גילברט באוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה.

פעילות ציבוריתעריכה

גילברט מונה ביוני 2009 כחבר וועדת החקירה של ממשלת בריטניה למלחמת עיראק (בראשות סר ג'ון צ'ילקוט). מינויו לוועדת החקירה ספג ביקורת בפרלמנט מצד ויליאם הייג, קלייר שורט וג'ורג' גאלאוויי, עקב ספקות בנוגע לנייטרליות שלו, מאחר שתמך במלחמה ואמר שג'ורג' ווקר בוש וטוני בלייר יזכרו בעתיד כמו צ'רצ'יל ופרנקלין רוזוולט[5].

פרסים והוקרהעריכה

ב-1995, בעת כהונתו של ג'ון מייג'ור כראש ממשלת בריטניה, הוענק לו התואר "סר", על תרומתו להיסטוריה הבריטית וליחסים בינלאומיים. גילברט זכה בתארי-כבוד רבים, ובין השאר הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה (2004)[דרוש מקור] ומטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2004), ב-2011 גם מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

בשנת 2012 הוענק לו פרס דן דוד מטעם אוניברסיטת תל אביב[6].

שבח וביקורתעריכה

ספריו של גילברט מתוארים לרוב כבעלי מקצועיות מדויקת, וכמציגים אירועים מסובכים בצורה בהירה ואובייקטיבית. עבודתו בנושא מלחמת העולם הראשונה מתוארת כמציגה באופן מופלא את כל החזיתות - הפנימית, הדיפלומטית והצבאית, ב"הישג מדהים של מחקר וסיפור עובדתי". מקורות בותיקן משבחים את עבודתו המקצועית וההוגנת. מיכאל פוט, בביקורת על הביוגרפיה של צ'רצ'יל אמר: "מי שבחר את מרטין גילברט לכתוב את הביוגרפיה של צ'רצ'יל זכאי לתודה לאומית רשמית. פחות מזה לא יספיק".

הצגת גישתו האוהדת של צ'רצ'יל ליהודים (בספרו צ'רצ'יל והיהודים) ספגה ביקורת, למשל, מצדו של פייר ברנדון. גם תום שגב טוען שלמרות שספרו "סיפורה של ישראל" כתוב "בבהירות אנציקלופדית", חסרים בו המספרים מהמקורות הערבים. בספר "מלחמות הגבול של ישראל", טוען בני מוריס, שמספרי הנפגעים הישראלים מהתקפות הפדאיון בשנות ה-50 מוגזמים.

ספריו שתורגמו לעבריתעריכה

גילברט פרסם יותר משמונים ספרים, אך רק מיעוטם תורגמו לעברית:

  • אטלס הסכסוך הישראלי-ערבי, תרגם אלחנן אורן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980[7].
  • אטלס להיסטוריה יהודית, תרגם וערך מנחם אגוזי, הוצאת ידיעות אחרונות, 1980.
  • יהודי התקווה, יהדות ברית המועצות כיום, הוצאת דומינו, 1984.
  • מסע אחרון: גורל היהודים באירופה הנאצית, תרגם צבי ארד, עם עובד, 1984[8].
  • אטלס השואה, עורך המהדורה העברית ש' נצר, הוצאה לאור של משרד הביטחון, 1986[9].
  • שצ'רנסקי: סיפורו של ניצחון, תרגם אביעזר גולן, עידנים, 1987.
  • אושוויץ ובעלות הברית, תרגם ארנון מגן, עם עובד, 1988[10].
  • ליל הבדולח, כרוניקה של חורבן, תרגם בן ציון הרמן, ידיעות אחרונות, 2007.
  • צ'רצ'יל והיהודים, כנרת זמורה ביתן, 2009[11].
  • באוהלי ישמעאל: תולדות היהודים בארצות האסלאם, תרגמה לבנה זמיר, כנס הפקות, 2013[12].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרטין גילברט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה