קרב שירימני

קרב שירימניגאורגית: შირიმნის ბრძოლა) הידוע גם כקרב פַּלאקַזיוֹ התנהל בין צבא האימפריה הביזנטית לבין צבא ממלכת גאורגיה בשירימני שעל גדות אגם פלאקזיו[1] ב-11 בספטמבר 1021.

קרב שירימני
מלחמה: המלחמה הגאורגית-ביזנטית
תאריך הסכסוך 11 בספטמבר 1021
קרב לפני אין
קרב אחרי קרב סוונדכס
מקום שירימני, על גדות אגם פלאקזיו[1]
קואורדינטות 41°01′00″N 43°14′00″E / 41.016666666667°N 43.233333333333°E / 41.016666666667; 43.233333333333
תוצאה ניצחון ביזנטי
שינויים בטריטוריות טאו והשטחים הסמוכים עוברים לשליטה ביזנטית
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

חיילים ביזנטים בגיבוי ורנגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Flag of Georgia 1.png
Flag of the Greek Orthodox Church.svg
הסכסוך הביזנטי-גאורגי
מקור הסכסוך
אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי
שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן
מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015-1022)
קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס
שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני
כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה
מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי
קרבות: קרב סאסירתי
מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי
רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני
ראו גם: ממלכת גאורגיה והאימפריה הביזנטית

רקעעריכה

לקרב שירימני קדם סכסוך בן שני עשורים על ירושת דוד השלישי, שנאלץ לוותר על מחוז טאו באסיה הקטנה והשטחים הסמוכים לו, וזאת בעקבות מרידת הנפל שלו בבסיליוס השני. כל מאמציו של אביו של גיאורגי, בגרט השלישי, למנוע את סיפוח השטחים האלה בידי הביזנטים עלו בתוהו. כיבוש השטחים השנויים במחלוקת בכוח על ידי גיאורגי הראשון, בשנת 10141016 גרם לפריצת מלחמה כוללת. גיאורגי הגדיל לעשות וכרת ברית עם הח'ליף הפטאמי של מצרים, אל-חכים (996-1021), שהניאה את בסיליוס מלהגיב מיידית למתקפה של גיאורגי. כמו כן היו הביזנטים מעורבים במלחמה קשה כנגד הבולגרים, שהגבילה את פעולותיהם למערב, אולם מיד עם השלמת כיבוש בולגריה, ועם מותו של אל-חכים, בשנת 1021, הוביל בסיליוס השני את צבאו כנגד הממלכה הגאורגית.

הקרבעריכה

שני הצבאות, הביזנטי והגאורגי, הובלו בידי שליטי הממלכות. צבאו של בסיליוס כלל רבים מחיילי המשמר הוורנגי, כאשר גיאורגי מצידו תיגבר את צבאו בארמנים שהצטרפו לצבאו. בקרב היו הגאורגים קרובים לניצחון, אך התקפת נגד של בסיליוס הכריעה את הקרב. שני מצביאים גאורגיים נהרגו בקרב זה: ראטי בר'וואבשי וחורסי[2]. בעקבות מסע הניצחון בזז הקיסר את האדמות השכנות והחזיר את שליטתו באזור.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 באותם ימים שירימני (შირიმნი) שבגאורגיה וכיום שילדיר (Çildir) שבטורקיה
  2. ^ Rapp, Stephen H. Corpus scriptorum christianorum orientalium: Subsidia. Peeters Publishers, 2003. ISBN 9042913185 עמוד 363, סעיף 58