קרול דויטש

צייר בלגי

קרול דויטש (פלמית: Carol Deutsch;‏ 21 במאי 18941944) הוא אמן יהודי-בלגי שנרצח בשואה.

קרול דויטש
Carol Deutsch
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 באפריל 1894
אנטוורפן, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1944 (בגיל 50)
בוכנוואלד, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

דויטש נולד למשפחה יהודית שהתגוררה באנטוורפן. אמו הייתה בתו של רב, ממוצא אוסטרי, ואביו יהלומן, ממוצא הונגרי. לדויטש היו שני אחים המבוגרים ממנו, ושניים הצעירים ממנו, שנולדו לאביו מנישואים שניים, לאחר מות אמו.

דויטש קיבל חינוך יהודי-דתי, ולאחר לימודיו התיכוניים הוכנס לעסקי היהלומים של אביו.

בשנות ה-20 נישא לאסתר לאופר, בתו של ראש קהילת אוסטנדה. לאחר נישואיו עסק בניהול מכירותיה של אשתו, שניהלה סלון פרווה. בהמשך, התרחק מהחינוך המקורי עליו גדל, אימץ אורח חיים חילוני, והחליט להקדיש את מרצו לאמנות. התקרב לאמן הבלגי ג'יימס אנסור, וידידות התפתחה ביניהם - אנסור אף יצר דיוקן של דויטש, עליו חתם בעברית (בשנת 1928).

תערוכת יחיד ראשונה של יצירותיו של דויטש הוצגה בשנת 1929 בגלריית לואי מנטו שבבריסל. אנסור כתב את ההקדמה לקטלוג של התערוכה. בהמשך הציג דויטש את יצירותיו בתערוכות יחיד חוזרת באותה הגלריה (בשנת 1933), וכן בגלריית ג'ורג' ג'ירו שבבריסל (בשנת 1934).

בין השנים 1930–1935 כיהן בתפקיד נשיא הקהילה היהודית באוסטנדה. אך על אף שהיה מעורב בחיי הקהילה היהודית, לא נתן בתקופה זו ביטוי נוסף ליהדותו, גם לא ביצירתו האמנותית.

בשנת 1934 פגש את פלה ברונשטיין, זוכת תחרות מלכת היופי של "הדסה". בעקבות זכייתה, דויטש צייר את דיוקנה והתאהב בה. משפחתה של פלה התנגדה לקשר מכיוון שהיא הייתה צעירה ממנו בתשע-עשרה שנה. הם נישאו כחמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1939, ובינואר 1940 נולדה בתם היחידה, אינגריד.

במשך כשנה שהה בארץ-ישראל, כמעין מסע של סיור וציור, שייתכן שנבע גם ממצב משפחתי מורכב (1935–1936). שם צייר את נופי ארץ ישראל, ביצירות גדולות מימד. ציורים אלה הוצגו בתערוכת יחיד בשנת 1938 בגלריית ברקפוס שבאנטוורפן.

במאי 1940 נכבשה בלגיה בידי גרמניה הנאצית, ובית משפחת דויטש נהרס בהפצצות. דויטש ניסה להשיג אשרות כניסה לו ולמשפחתו לארצות הברית, אך ללא הצלחה.

בספטמבר 1943 נשלחו קרול דויטש ואשתו פלה לאושוויץ, שם נרצחה פלה. דויטש הועבר בהמשך למחנה זקסנהאוזן ולאחר מכן לבוכנוואלד, שם מת בדצמבר 1944 מתשישות ומחולי.

בתם אינגריד, שהוסתרה על-ידם בביתם של כפריים קתוליים במזרח בלגיה, שרדה את המלחמה.

יצירתו עריכה

יצירתו של דויטש מאופיינת בפלטת צבעים עזה, בסגנון נאיבי בעל יסודות פרימיטיביים, כמקובל בתקופתו. נופיו האקזוטיים, דמויותיו הססגוניות והתפאורות המפוארות עשויים להצביע על השפעת האוריינטליזם, ייתכן שבהשפעת מסעו לארץ-ישראל. הוא נמנה עם חוג תלמידיו של האמן הבלגי ג'יימס אנסור, והושפע רבות מסגנונו.

התנ"ך המאויר עריכה

בציוריו עד לתקופת השואה לא ניכרה יהדותו. אך באופן מפתיע, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר ארצו בלגיה כבר הייתה תחת הכיבוש הנאצי, החל דויטש בשנת 1941 באיור פסוקי התנ"ך, בקובץ שהכין במיוחד לכבוד יום הולדתה השני של בתו היחידה אינגריד. דויטש יצר תשעים ותשעה ציורים גדולי מימד, המתארים אירועים ודמויות מחמשת חומשי התורה.

הציורים גדולי המימד שנצבעו בגואש, מתאפיינים, ככלל יצירתו, בצבעוניות עזה ומלאת תעוזה ובקווים נאיביים. בציורים אלה אף בולטת ההיכרות שרכש במשך שנה עם נופי ארץ ישראל, שמאוירים בריאליות רבה. האיורים מצביעים על היכרות גם עם הטקסט התנ"כי ולצד זאת גם עם השפה העברית, מדרשי חז"ל, וסמלים קבליים המשולבים באיורים.

בכל אחד מתשעים ותשע היצירות, הפסוק בו עוסק הציור נכתב בתחתיתו בשלוש שפות - עברית, אנגלית וצרפתית. השפות מופיעות בסדר הזה (אם היה מספיק מקום בשורה, דויטש הכניס את העברית מימין ואת האנגלית משמאל; אך אם לא היה מספיק מקום, הוא הקדים את העברית). נראה שסדר השפות בכיתוב לאיורים של דויטש משמעותי: בתחילה העברית - עליה התחנך וגדל, וממנה ניסה להתרחק; לאחר מכן האנגלית, מתוך תפיסה אוניברסלית; ורק לאחר מכן את השפה המקומית המדוברת, צרפתית.

דויטש יצר גם קופסת עץ גדולה ומגולפת, ששימשה כמעין כספת לציורים. קופסת העץ מעניינת במיוחד, גם בשל יצירתה המיוחדת בעבודת-יד, אצל אמן שככל הידוע לא יצר עד לשלב זה בעץ; ובעיקר בשל האלמנטים המשולבים בה. הקופסה מעוטרת ומגולפת עבודת אמן, מכל צדדיה, ועליה אף עיטורי מתכת מרוקעים וסוגרי מתכת לנעילתה. מגולפים בה אלמנטים יהודיים בולטים, כמנורה ומגן דוד. בנוסף, הכתב המעוטר שעל הקופסה ("ח' חומשי תורה", "ציורים") נכתב - בניגוד לכיתובי הציורים, הכתובים בעברית, אנגלית וצרפתית - בעברית בלבד, באותיות המרובעות המקובלות, ולצד זאת גם בכתב עברי קדום. הבחירה בעברית מצביעה על תחושת הקשר של האמן למורשתו היהודית, ועל שאיפתו להבליטה. הוספת הכתב הקדום באה ככל הנראה להדגיש את קדמוניותו של העם הישראלי, בעידן שבו הוא זכה רק לביזוי, רדיפה ומוות. דויטש אף חתם על הקופסה את התאריך העברי, ואת שמו באותיות עבריות ואנגליות.

ביצירה אחרונה זו של דויטש ניכרים אלמנטים חינוכיים משמעותיים, אותם ניסה להעביר לבתו אינגריד בת השנתיים, כמעין צוואה רוחנית בעידן של אי-ודאות. לאחר המלחמה, אינגריד בת החמש חזרה לבית המשפחה, ומצאה את קופסת התנ"ך. כיום הקופסה והאיורים מוצגים בתערוכה במוזיאון האמנות ביד ושם.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרול דויטש בוויקישיתוף