פתיחת התפריט הראשי

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

ביטוי

קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא הוא ביטוי ארמי שמשמעו: קורא (כרוז) האיגרת (הצו) – הוא יוציאה לפועל. כלומר, הקורא לפעולה – יבצע אותה בעצמו. בשימוש היומיומי קורא הביטוי לאידאולוגים להיות גם אנשי מעשה.

מקור הביטויעריכה

לפי המתואר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין, לפני שהרג פינחס את זמרי בן סלוא על שבעל את כזבי בת צור הנכרית, הוא ניהל דיאלוג קצר עם משה:

אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני "הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו"?
אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

כלומר: אם כך לימדתיך, אל תדבר, קום ועשה מעשה.

המילה "פרוונקא" הושאלה לארמית מן השפות האיראניות, ומשמעותה המקורית: מנהיג, מורה דרך ההולך בראש, אך בארמית היא קיבלה גם משמעות של "שליח הנושא את האיגרת"[1]. ומשמעותו המילולית של הביטוי: הקורא את האיגרת, הוא יהיה המוביל, הצועד בראש והמוציא אל הפועל. או: הקורא את האיגרת, הוא יהיה השליח לשאת אותה אל יעדה.

שימושעריכה

הביטוי נכנס לשפת הדיבור, ובמסכת בבא מציעא (דף פ"ג, עמוד ב') מתואר שכאשר השיא רבי אלעזר ברבי שמעון עצות לשוטר מקוף, ושיפר את הצלחותיו בתפיסת גנבי רכוש, נודע הדבר לממונים מטעם מלכות רומי, שאמרו: "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא"[2], ומינו אותו לתפוס גנבים[3].

שימוש מושאלעריכה

ספר איגרותיו של הרב יעקב ישראל קניבסקי נקרא "קריינא דאיגרתא", כלומר: קורא האיגרת. עורכי הספר ביקשו להביע בשם זה שההדרכות הכלולות באיגרותיו של הרב לא היו אידאולוגיה לשמה, אלא דרך חיים מעשית.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו "פרוונקא: ההקשר המנדעי של פולמוס אחד נגד מינים בתלמוד הבבלי", עדיאל שרמר, תרביץ, שנה פה, חוברת ב (תשע"ח), עמ' 218 ואילך, וראו שם הערות 45–46.
  2. ^ לדעת אליעזר בן יהודה, עד אימתי דברו עברית הציטוט הארמי נאמן למקור.
  3. ^ בעקבות מינוי זה התעורר ויכוח בינו לבין חכמים אחרים: "שלח ליה רבי יהושע בן קרחה: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלוהינו להריגה?! - שלח ליה: קוצים אני מכלה מן הכרם...".