כזבי בת צור

דמות מקראית

כָּזְבִּי בַת צוּר היא דמות המוזכרת בפרשת בלק ופרשת פינחס (במדבר כה), שהייתה בת אחד מחמשת נשיאי מדין (לפי חז"ל מדובר בבלק שהפך למלך מואב[1]). כזבי זנתה עם נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא, בזמן חניית בני ישראל בשיטים. בתגובה למעשה הרג פינחס את שניהם ברומח.

הרקע למעשה הזנות

עריכה

לפי הכתוב בתורה, לאחר ארבעים שנות הנדודים במדבר הגיע עם ישראל לשיטים ,שם חנה. קודם לכן ניסה בלעם, שנשכר על ידי בלק בן ציפור מלך מואב, לקלל את ישראל אך ה' שם בפיו דברי ברכה. המדרש מביא כי כאשר בלעם ראה זאת, ייעץ לבלק להכשילם על ידי בנות מדין. בלק קיבל את העצה ושלחן. הן פיתו חלק מעם ישראל לזנות עמהן ושכנעום להשתחוות לבעל פעור.

מעשה הזנות

עריכה

שיא החטא של העם מגולם בלקיחת זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון בריש גלי את כזבי בת צור והכנסתה לעין כל לאוהלו כדי לשכב עימה. בעת ההימשכות של ישראל אחר בנות מואב ומדיין וסגידתם לבעל פעור עקב כך, פורצת מגפה בעם.

על פי המדרש (ירושלמי סנהדרין פ"ט) תפס זמרי את כזבי המדינית בבלוריתה ובא לפני משה בשאלה: "בן עמרם (כביטוי לזלזול)! זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה, בת יתרו (צפורה, אשת משה) מי התירה לך?" זאת למרות שמשה היה מותר לו לשאת את צפורה, מאחר שלקחה לפני מתן תורה. אבל מאחר שזמרי לא בא כדי לשאול הלכה אלא להתריס בלבד, נעלמה ממשה ההלכה והוא לא ידע להסביר את מעשיו. הדבר גרם לתגובה קשה בעם: "געו כולם בבכיה, והיינו דכתיב והמה בוכים פתח אוהל מועד".

הריגת זמרי וכזבי

עריכה

המקרא מתאר את הריגתם בקצרה: ”וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האישה אל קבתה”.

במדרש תנחומא נאמר שנעשו לפינחס כמה נסים:

  • שהצליח לדקרם צמוד לאברי מינם וכך כולם ראו שהיה מדובר בחטא של זנות.
  • הגיע מלאך וסתם את פיהם של זמרי וכזבי כדי שלא יצעקו.
  • שהצליח להרים את שניהם.
  • שהרומח לא נשבר.
  • שפתח האוהל הוגבה.
  • הגיע מלאך והדף את בני שבט שמעון שרצו לפגוע בפינחס.

המדרש מסביר כי משה שכח את ההלכה ולא ידע מה לעשות, ופינחס היה היחיד שזכר את ההלכה: "וירא פינחס בן אלעזר, מה ראה? אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה... הבועל את הגויה קנאין פוגעין בו".

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כזבי בת צור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה