קרל אליגר

קרל ריצ'רד גוסטאב אליגר (7 במרץ 1901 - 31 באוקטובר 1977) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי.

קרל אליגר
אין תמונה חופשית
לידה 7 במרץ 1901
הפנס, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1977 (בגיל 76)
טיבינגן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת טיבינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אליגר נולד בהפנס (היום חלק מוילהלמסהאפן). קיבל דוקטורט מאוניברסיטת מינסטר בשנת 1927 והוסמך להוראה אוניברסיטאית (Habilitation) בשנת 1929. בשנת 1934 הוא מונה לעוזרו של אלברכט אלט באוניברסיטת לייפציג והחל משנת 1937 היה מרצה בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת טיבינגן. בשנת 1950 מונה שם לפרופסור בקתדרה לתנ"ך. בתפקיד זה כיהן עד צאתו לגמלאות בשנת 1968. הוא כתב מאמרים ופירושים שונים על ספרי התנ"ך. בין השאר הוא העלה השערות לגבי זיהוי אתרי התנ"ך. עוד בטרם החפירות בתל עירני הוא שיער עם גאלינג, בניגוד לעמדתו של ויליאם פוקסוול אולברייט שהייתה העמדה הרווחת, שתל עירני איננו גת פלשתים, בגלל שטחו הקטן של החלק המוגבה של התל, ושיש לזהות את גת בתל צָפִית. לימים החפירות בתל חזקו את עמדתו שנהייתה העמדה המקובלת.

בשנת 1966 הוציא לאור פירוש על ספר ויקרא בה טען שפרקי הקדושה בסוף הספר (ויקרא י"ז - כ"ו) מאוחרים לשאר הטקסטים של המקור הכהני, בניגוד לעמדה שרווחה עד אז שפרקי הקדושה קדומים לשאר הטקסטים של המקור הכהני. עמדתו אומצה על ידי רוב החוקרים בתחום[1].

בין השנים 1977-1967 ערך את סדרת הביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה, יחד עם וילהלם רודולף ואחרים.

בהתעסקותו בספר ישעיהו טען אליגר, בניגוד לרבים מעמיתיו, לאחדות פרקי ישעיהו השלישי, ואף טען שהנבואה על עבד ה' בפרק נ"ג היא של ישעיהו השלישי[2].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Esias E. Meyer, Leviticus 17, where P, H, and D meet: Priorities and Presuppositions of Jacob Mulgrom and Eckart Otto, Current Issues in Priestly and Related Literature, SBL Press, 2015, page 349
  2. ^ Harry M. Orlinsky, Studies on the Second Part of the Book of Isaiah, Brill, 1977, page 15