קרל רונגה
קרל דויד טולְמֵה רוּנְגֶה (בגרמנית: Carl David Tolmé Runge; 30 באוגוסט 1856 – 3 בינואר 1927) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני, שנודע בעיקר בזכות המצאת שיטת רונגה-קוטה.
 | |
| לידה |
30 באוגוסט 1856 ברמן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1927 (בגיל 70) גטינגן, רפובליקת ויימאר  |
| ענף מדעי |
מתמטיקה, גאודזיה, ספקטרוסקופיה, פיזיקה, אסטרופיזיקה  |
| מקום מגורים |
גרמניה |
| עיסוק | מתמטיקאי, פיזיקאי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| מנחה לדוקטורט | קרל ויירשטראס, ארנסט קומר |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| שיטת רונגה-קוטה וספקטרוסקופיה אסטרונומית | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרונגה בילה את שנותיו המוקדמות בהוואנה, שם אביו יוליוס כיהן כקונסול דנמרק. אמו הייתה פאני שוורץ טולמה, בת למשפחה ממוצא הוגנוטי. לאחר ששבו מקובה, עברה המשפחה לברמן, שם אביו נפטר בשנת 1864. השפה בה דיבר עם הוריו בבית הייתה אנגלית.
בשנת 1880 השלים רונגה את לימודי הדוקטורט במתמטיקה בברלין, שם היה לתלמידו של קרל ויירשטראס. בשנת 1886, הוא קיבל מינוי כפרופסור באוניברסיטה הטכנית של הנובר.
בשנת 1904, ביוזמת פליקס קליין, הוצעה לרונגה משרה באוניברסיטת גטינגן, והוא אכן התקבל ופעל במוסד זה עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1925.
בתו אייריס (אנ') הייתה למתמטיקאית אף היא, ובנו וילהלם (אנ') היה ממפתחיו המוקדמים של המכ"ם. בתו הנוספת נרינה (נינה) נישאה למתמטיקאי ריצ'רד קוראנט.
מחקר
עריכהתחומי עיסוקו כללו מתמטיקה, ספקטרוסקופיה, גאודזיה ואסטרופיזיקה. בראשית המאה ה-20 פרסם שיטה נומרית לפתרון משוואות דיפרנציאליות. השיטה, שפותחה במקביל על ידי מרטין וילהלם קוטה, הפכה לאחת מהשיטות הנפוצות ביותר בתחום.
הוא ביצע עבודה ניסיונית בחקר קווים ספקטרליים של מספר יסודות (יחד עם היינריך קייזר) וכן התעניין ביישומי עבודה זו לצורך מחקר אסטרופיזיקלי.
רונגה העמיד דורות של חוקרים מהשורה הראשונה בפיזיקה ובמתמטיקה, הבולט שבהם הוא מקס בורן.
הנצחה
עריכה- המכתש הירחי רונגה
- פסי שומאן-רונגה, פסי הבליעה הרציפים בחמצן מולקולרי נקראים על שמו ועל שם ויקטור שומאן
- שיטת רונגה לפתרון משואות דיופנטיות
- וקטור לפלס-רונגה-לנץ נקרא על שמו, על שם פייר-סימון לפלס ווילהלם לנץ, על אף שאיש מהם לא גילה אותו
מאמרים נבחרים (בגרמנית)
עריכה- Ueber die Krümmung, Torsion und geodätische Krümmung der auf einer Fläche gezogenen Curven (PhD dissertation, Friese, 1880)
- Praxis der Gleichungen (G.J. Göschen, Leipzig, 1900)
- Praxis der Gleichungen, zweite, verbesserte Auflage (W. de Gruyter, Berlin, 1921)[1]
- Analytische Geometrie der Ebene (B.G. Teubner, Leipzig, 1908)[2]
- Graphical methods; a course of lectures delivered in Columbia university, New York, October, 1909, to January, 1910 (Columbia University Press, New York, 1912)
- Graphische Methoden (Teubner, 1912)[3]
- Graphische Methoden, dritte Auflage (Teubner, 1928)
- Vektoranalysis (S. Hirzel, Leipzig, 1919)
- Vector Analysis (Methuen & Co., London, 1923); translated from 1919 German original by H. Levy
- Carl Runge und Hermann König: Vorlesungen über numerisches Rechnen (Springer, Heidelberg, 1924)
לקריאה נוספת
עריכה- קרל רונגה, באתר קולג' סנט אנדרוז
- קרל רונגה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
קישורים חיצוניים
עריכה
- קרל רונגה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קרל רונגה, באתר MacTutor (באנגלית)
קרל רונגה (1856-1927), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Swift, Elijah (1923). "Book Review: Praxis der Gleichungen". Bulletin of the American Mathematical Society. 29 (7): 327–328. doi:10.1090/S0002-9904-1923-03742-7. ISSN 0002-9904.
- ^ Bôcher, Maxime (1909). "Book Review: Analytische Geometrie der Ebene". Bulletin of the American Mathematical Society. 16 (1): 30–33. doi:10.1090/S0002-9904-1909-01851-8. ISSN 0002-9904.
- ^ Gronwall, T. H. (1916). "Book Review: Graphische Methoden". Bulletin of the American Mathematical Society. 22 (8): 407–408. doi:10.1090/S0002-9904-1916-02812-6. ISSN 0002-9904.