קתה לוונטל

ציירת גרמנייה

קתה פרידה רוזה לוונטל (שם בגרמנית: Käthe Frida Rosa Loewenthal;‏ 27 במרץ 1878 ברלין26 באפריל 1942 גטו איזביצה) הייתה ציירת נוף גרמנית מודרנית ממוצא יהודי.

קתה לוונטל
Käthe Loewenthal
לידה 25 במרץ 1878
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1942 (בגיל 64)
גטו איזביצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הממלכתית לאמנויות היפות שטוטגארט עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי פרדיננד הודלר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אביה היה רופא. הם התגוררו בערים שונות, בז'נבה, לוזאן, פריז וברלין, כשאביה עבד באוניברסיטאות שונות. שנת 1890 מצאה אותם בברן, שם התיידדה עם משפחתו של כומר מקומי והתנצרה.[1]

שם הכירה את הצייר השווייצרי, פרדיננד הודלר, ופיתחה עניין באמנות. לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, למדה אצלו ציור בין השנים 1895 - 1897.[2] בעת ביקורה בפריס, פגשה את הצייר הגרמני, ליאו פון קוניג. היא חזרה איתו לברלין ולקחה שיעורים בבית הספר הפרטי שלו. לאחר מכן למדה בבית הספר לאמנות שהקים וילהלם פלדמן.

 
נוף אלפיני בסביבות ברן

בשנים 1904 עד 1905 עבדה כאמנית עצמאית במינכן ויצאה לטיולים הרמה הברנית, שהפכו למוטיב פופולרי בציוריה המוקדמים.[2] בשנת 1909 עברה לשטוטגרט כדי להצטרף לחברתה הציירת ארנה ראייב-פריין פון הולצהאוזן (1882–1938).[1] שם למדה באקדמיה הממלכתית לאמנויות ב"דנמלקלאסה "(כיתת נשים), בהוראת אדולף הלזל. היא סיימה את לימודיה בשנת 1914.

 
שקיעה בהידנזה

בשנת 1912 קנתה אחותה, סוזן, בית דייגים ישן בהידנזה. קתה ביקרה שם בקביעות עד 1934. היא הייתה חברה באגודת האמנות של הידנזה, שבין חברותיה היו הציירות אליזבת אנדרה, קתרין במברג, קלרה ארנהיים ואליזבת בוכסל. היא גם הציגה בתערוכה באסם הכחול, סטודיו לאמנות שהקימה הציירת הני להמן.

בשנת 1934 אסרו עליה הנאצים לעסוק בציור.[1] הסטודיו שלה נסגר והיא גורשה מכל הארגונים אליהם השתייכה. עד 1941 היא עדיין הצליחה לערוך מדי פעם טיולים לשווייץ ולצייר באזור ההר. ככל שההטרדות החמירו, היא קיבלה בחשאי תמיכה מחברים בקהילת האמנות ומשרתת לשעבר, מארי, שלימים תסתיר ותציל למעלה מ-200 מציוריה.[2]

בשנת 1941 גורשה מדירתה והועברה לבית היהודים, ששימש מעבר לפני גירוש. בשנה שלאחר מכן היא נלקחה למרכז איסוף ליהודים לפני גירוש ואז הועברה לגטו איזביצה, שם הומתה.[1]

היא מונצחת על ידי אבן נגף בהידנזה ושטוטגרט. בשנת 1993 התקיימה רטרוספקטיבה במוזיאון הידנזה. אולם התצוגה הוקדש לעבודת אמניות, פסלים, צלמים ואדריכלים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתה לוונטל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Time Line @ Art and Memory.
  2. ^ 1 2 3 Brief biography @ Galerie Der Panther.