ראול קוצלסקי
ארמנד גיאורג ראול (פון) קוצלסקי (בפולנית: Armand Georg Raoul (von) Koczalski; 3 בינואר 1885 – 24 בנובמבר 1948) היה פסנתרן ומלחין פולני, שהפך מילד פלא מבטיח לאחד המבצעים הבולטים של תקופתו.
 | |
| לידה |
3 בינואר 1884 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1948 (בגיל 64) פוזנן, רפובליקת פולין |
| שם במה |
Jerzy Armando, Georg Armand |
| מוקד פעילות |
פולין |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון לבוב |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית, פולנית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה |
  | |
חיים וקריירה פסנתרנית עריכה
קוצלסקי, יליד ורשה, למד נגינה על פסנתר לראשונה אצל אימו, ואחר כך אצל ג'וליאן גודומסקי. הוא התקדם מאוד בלימודיו, ובגיל 4, בשנת 1888, כבר הופיע לראשונה. הוריו לקחו אותו לפסנתרן והמלחין הנודע אנטון רובינשטיין, שזיהה את כישרונותיו של הילד וצפה לו עתיד מבטיח כפסנתרן קונצרטים. קוצלסקי הילד נשלח ללמוד בקונסרבטוריון בלבוב, ובשנת 1892 החל ללמוד אצל קרול מיקולי, אחד מתלמידיו הבולטים של פרדריק שופן. במקביל ללימודיו אצל מיקולי, המשיך קוצלסקי לנגן בקונצרטים בערים הגדולות, ברפרטואר נרחב. ב-1896 ניגן בלייפציג את הקונצרט האלף שלו, ובגיל 12 כבר זכה בפרסים ואותות הוקרה שונים – אות מסדר האריה והשמש, פסנתרן החצר (ממלך ספרד), ומדליה מהסולטן הטורקי.
עד מלחמת העולם השנייה קוצלסקי חי לסירוגין בצרפת, גרמניה ושווייץ. הוא המשיך להופיע ברחבי אירופה, וזכה למוניטין גדולים בגרמניה כמבצע של יצירות שופן. הוא סירב להופיע בארצות הברית, למרות ההזמנות הרבות שקיבל, וייתכן שהמוניטין שלו נפגע מכך. במהלך מלחמת העולם השנייה נכלא קוצלסקי בברלין, וב-1945, אחרי המלחמה, חזר לפולין מולדתו והתיישב בפוזנן, שם זכה למשרת הוראה בבית הספר הגבוה למוזיקה. בין תלמידיו היו גם פסנתרנים נודעים כדטלף קראוס ומוניק דה-לה ברוכולרי. הוא המשיך לנגן ברסיטלים עד למותו שם ב-1948.
קוצלסקי נחשב לאחד מחשובי הפסנתרנים בדורו. במרכז הרפרטואר הקלאסי והרומנטי שלו עמדו כל יצירות שופן, וכן שלושים ושתיים הסונטות לפסנתר של בטהובן. הוא שילב בנגינתו יכולת טכנית מבריקה ושוטפת לצד איזון ועידון, והתייחס לתווים הכתובים ביתר כבוד מאשר שאר המבצעים של זמנו[1].
קוצלסקי, מיקולי ומסורת הביצוע של שופן עריכה
בשנות לימודיו של קוצלסקי אצל מיקולי נוצרו ביניהם יחסים הדוקים. מיקולי, שבילה במחיצתו של שופן שבע שנים מחייו, ראה את עצמו כממשיך נאמן של מסורת הביצוע של שופן, והשתדל ככל יכולתו להעבירה לתלמידיו. קוצלסקי מספר בספרו על שיעורי הפסנתר הממושכים והמקיפים שקיבל אצל מיקולי מדי יום ביומו, בחודשי הקיץ. כל שיעור נמשך שעתיים שלמות, וכלל עיסוק במגוון רחב של נושאים הקשורים לטכניקה פסנתרנית – החל מצורת הישיבה ליד הפסנתר וכלה בניתוח מעמיק של הקווים המוזיקליים השונים ביצירה[2].
נגינתו המעודנת והגמישה של קוצלסקי, והקשר הבלתי אמצעי שלו עם אחד מתלמידיו הבולטים של שופן, גרמו לכך שביצועיו נחשבים כמעבירים באופן מהימן למדי את מסורת הביצוע של שופן. להקלטות שעשה בשנות ה-30 של המאה העשרים יש, משום כך, חשיבות תיעודית רבה[3].
קישורים חיצוניים עריכה
ראול קוצלסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ראול קוצלסקי, באתר Discogs (באנגלית)- מבחר מהקלטותיו של קוצלסקי, באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
