רבי שמעון בן הסגן

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי. בנו של רבי חנינא סגן הכהנים.[1]

מאמריו בספרות חז"לעריכה

רבי שמעון נזכר במשנה (כתובות ב ח, מנחות יא ט) ותמיד מצוטט על ידי רבי שמעון בן גמליאל. נזכר גם פעמים בודדות בתוספתא (ראש השנה ב,ט ; כתובות ב,ג). כדוגמה, רבי שמעון בן גמליאל מצטטו לגבי המידות המדויקות של פרוכת היכל המקדש והחלפתו וטבילתו פעמיים בשנה (משנה שקלים בתלמוד ירושלמי ח ב). וכיוון שרוב מאמרי רבי שמעון בן הסגן עוסקים בענייני עבודות המקדש, מסיק בעל ספר היוחסין כי רבי שמעון פעל בעצמו בעבודות המקדש בתור כהן.[2]

לקריאה נוספתעריכה

מרדכי מרגליות, "ר' שמעון בן הסגן", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת "יבנה", עמ' 346.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה
  2. ^ {{גם מאמריו שאינם קשורים בתיאור המקדש או בעבודתו, קשורים להיותו כהן. במשנה כתובות (ב,ח) הוא מדבר על אופן יחוס הכהונה, ובתוספתא רה"ש (ב,ט) הוא עוסק בקידוש החודש שנעשה גם הוא במקדש.}}
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.