פתיחת התפריט הראשי

רב המנונא (השלישי) היה אמורא בדור השלישי לעולי בבל.

רב המנונא
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל
דור שלישי
רבותיו רב יהודה, רב הונא, עולא
חבריו רב חסדא

הוא היה תלמיד מובהק של רב יהודה שהעריכו ביותר[1], קיבל הרבה תורה מעולא[2] ותלמיד חבר של רב חסדא[3].

הערכהעריכה

רב המנונא ורב חסדא היו חברים קרובים, ובילו רבות יחד[4]. רב חסדא נמנה בין מעריציו הגדולים של רב המנונא והוא היה תמיד מספר לרבו רב הונא על רב המנונא שהוא אדם גדול[5]. בתלמוד מסופר שפעם אחת התלהב רב חסדא כל כך מדבריו של רב המנונא, עד שאמר: "מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך" (מי יתן לנו רגליים של ברזל, ונלך אחריך תמיד - רש"י)[6].

מסופר, כי רב הונא שמע מתלמידו רב חסדא את גדולתו של רב המנונא, וביקש מרב חסדא שישלח אותו אליו. כאשר רב המנונא הגיע לרב הונא, ראה רב הונא שאין לרב המנונא בגד על ראשו (שכן דרכם היה שרק הנשואים הלכו עם כיסוי על ראשם). שאל אותו רב הונא: מדוע אינך הולך עם כיסוי ראש? השיב לו רב המנונא שאינו נשוי. אמר לו רב הונא: אל תבוא לראות את פני יותר עד שתנשא. טעמו של רב הונא הוסבר כי הוא סבר שאדם שהוא בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו הוא בהרהור בעבירה[5]. לאחר שנשא רב המנונא את אשתו, הוא בא לרב הונא ונהפך לתלמיד מובהק שלו[3].

כאשר רב המנונא נפטר, מסופר בתלמוד כי נשרו חתיכות ברד מהרקיע.[7] רב המנונא חי בבבל, אך כאשר נפטר הוחלט להעלות את גופתו לקבורה בארץ ישראל. יחד עם גופתו נלקחה גם גופת רבה בר רב הונא לקבורה בארץ ישראל, ובדרך הגיעו לגשר צר בו לא יכלו הגמלים נושאי הארונות לעבור יחד - והגמלים נעמדו. חז"ל פירשו זאת כי החכמים, גם לאחר מותם, נתנו כבוד האחד לאחר, ולא הקדימו לעבור.[8]

על חבריו נמנו רבה ורב יוסף, ורבי זירא היה צעיר יותר ממנו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה