מסכת עירובין

מסכת במשנה
Disambig RTL.svg המונח "עירובין" מפנה לכאן. לערך העוסק בהלכות עירובין, ראו הלכות עירובין.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת עשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים

שם המסכת ונושאהעריכה

פירושה העברי של המילה הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם[1]. לפיכך נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (כלומר נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.

המסכת מבארת מהם העקרונות האדריכליים לפיהם מסווגות הרשויות השונות:

המסכת מפרטת את ההלכות הנוגעות להיבטים הטכניים בביצוע עירוב חצרות ושיתוף מבוי.

כמו כן עוסקת המסכת באיסור תחומין: הליכה למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו של אדם בשבת, ואת הלכות עירובי תחומין המאפשרים ללכת עד ארבעת אלפים אמה בשבת.

מסכת זו לפי סברת הרב זאב וולף (ממפרשי מדרש רבה) הייתה בתחילה מסכת אחת יחד עם מסכת שבת. יש המפרשים בדרך רמז שסך כול הפרקים העוסקים בהלכות שבת במסכתות השונות, הוא שלושים ותשעה פרקים (כמספר מלאכות האסורות בשבת) עשרים וארבעה פרקים ממסכת שבת, עשרה פרקים ממסכת עירובין וחמשה פרקים ממסכת ביצה.

מסכת עירובין נחשבת לאחת משלוש המסכתות הקשות שבתלמוד בבלי הידועות בראשי התיבות ענ"י (עירובין נידה יבמות)[2].

מיקומה של המסכת בסדר מועדעריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת נקבעה בסדר מועד לאחר מסכת שבת משום שכל עיסוקיה נוגעים לדיני שבת.

פרקי המסכתעריכה

  1. מָבוֹי (עשר משניות[3])- עוסק בדיני הכשר מבוי ובדיני שיירה.
  2. עוֹשִׂין פַּסִּין (שש משניות)- מדבר על עירוב בורות מים וחצרות ללא שימוש (קרפיפות).
  3. בַּכֹּל מְעָרְבִין (תשע משניות)- מדבר על עירוב תחומין- במה מערבים, היכן מניחים ואפשרויות שונות.
  4. מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ (אחת עשר משניות)- עוסק באופנים שונים שבהם אדם מפסיד את תחום השבת שלו.
  5. כֵּיצַד מְעַבְּרִין (תשע משניות)- עוסק בחישובים ומדידות של תחום שבת מהעיר וחוצה לה.
  6. הַדָּר (עשר משניות)- עוסק בעירוב חצרות בשטח המשותף לשכנים בצורות שונות.
  7. חָלוֹן (אחת עשר משניות)- עוסק בצירוף חצרות ובעלויות שונות לעירוב אחד.
  8. כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין (אחת עשר משניות)- ממשיך לעסוק בדיני עירוב חצרות ובשימושים שונים במים בחצר משותפת.
  9. כָּל גָּגּוֹת (ארבע משניות)- עוסק במעמדם של גגות ושטחים נוספים ביחס לעירוב.
  10. הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין (חמש עשרה משניות)- מכנס בתוכו לקט של דינים שמהווים השלמה למסכתות שבת ועירובין.

בסך הכל במסכת 96 משניות.

סוגיות ידועות במסכתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משנה מסכת עירובין, נוסח כ"י קויפמן ונוסח רפוס ראשון (רנ"ב), עם שינויי נוסחאות מכתבי יד עתיקים, דפוסים ראשונים וקטעי גניזה, בעריכת אברהם גולדברג, בהוצאת מאגנס, תשס"ו / 1996.

קישורים חיצונייםעריכה

  •   משנה מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
  •   תוספתא, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד בבלי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ אולם ישנה דעה חולקת המובאת בגמרא (עירובין מט א, וברש"י שם דיבור המתחיל עירוב שמו), הסוברת שהטעם שנקרא עירוב הוא מפני שמטרתו היא שיהיו כולם מעורבים ומרוצים בו, שלא ימחה זה בחבירו, אלא שותפות נוחה ועריבה
    2. ^ זוהר ר"מ כי תצא רעו, א.
    3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ח