רוואלנטה ערביקה

רֶוַואלֶנְטָה ערביקה (בלטינית: Revalenta arabica) היה שמו של טוניק (תרופה צמחית) שהיה בשימוש בעיקר באמצע המאה ה-19 והתפשט באירופה ובעולם האנגלו-סכסי. נאמר עליו שיש לו כוחות ריפוי יוצאי דופן וערך רב כמזון דיאטטי.

מקור

הרוואלנטה ערביקה האמיתית הייתה ה"שורשים" של ה-Glossostemon bruguieri (אנ') (בערבית: مغاث عجمي) צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת החלמיתים שניתן למצוא עד היום באזור ההררי שממזרח לבגדד ליד הגבול האיראני. השורשים נסחרו בערב תחת השם ערבגוסי.^[1] במצרים הם ידועים בשם Moghat. חליטות של שורש מגורר זה משמשות באופן מסורתי אמהות זמן קצר לאחר לידה.^[2] צמח המקור של המוצר לא היה ידוע במשך זמן רב. רק החוקר והבוטנאי האפריקאי-הגרמני גיאורג שוויינפורט זיהה את ה-Glossostemon bruguieri כבסיס החליטה.^[3]

הצמח משמש להכנת מנה קלה לעיכול עבור אנשים תשושים וחולים. הצמח והשימוש בו מוזכרים כבר באנציקלופדיה רפואית מהמאה ה-9 של Alī ibn Sahl Rabban at-Tabarī (אנ')(בערבית: ابو الحسن علي بن سهل ربن الطبري).^[4]^[3] יתרון טיפולי של Glossostemon bruguieri טרם הוכח.^[5]

זיופים

עם זאת, התכשירים המפורסמים כתרופות פלא לא הכילו את המרכיב האקזוטי הזה, אלא הם היו בעיקרם קמח עדשים מעורבב עם מרכיבים שונים אחרים כמו שעועית, טופח או קמח חיטה. אחת היצרניות המוכרות ביותר של תכשיר הייתה החברה הלונדונית .Barry, Du Barry & Co, שלמוצר שלה אף הוקדשה פולקה בשם Revalenta.^[6]

כאשר נודעו המרכיבים הפשוטים של "תרופת הפלא", שהייתה פופולרית במיוחד באירופה של המאה ה-19 כנציגה הטיפוסית של מוצר רופא אליל ששווק עם חוש עסקי הגובל בהונאה, ה"תרופה" הפכה נושא לסאטירה והתבוננות הומוריסטית.^[7] בדרך זו מצא המוצר את דרכו לספרות העולמית, כלומר בספרו של גוטפריד קלר "היינריך הירוק".^[8]

ה"תרופה" המשיכה להיות בשימוש עד לאחרונה.^[9]

המקבילה של היום לרוולנטה ערביקה כמוצר הונאה פר אקסלנס (במובהק) הוא "שמן נחשים" (שמן נחשים הוא מונח המשמש לתיאור שיווק מטעה, הונאת שירותי בריאות או הונאה בכלל).

ספרות

Barry, Du Barry and Co.: The natural regenerator of the digestive organs, by a simple, natural … means … London 1847. 20 S. Zahlreiche weitere Auflagen.
Revalenta arabica. die Quintessenz aller Heilmittel. In: Archiv der Pharmazie Bd. 117 Nr. 2 (1851), S. 247–249
Albert Frickhinger: Revalenta arabica des Du Barry, ein grossartiger Betrug. Aufklärung für diejenigen, welche sich der Revalenta bedienen wollen; zugleich ein offenes Wort über die Geheimmittel an die deutschen Regierungen und Medicinalbehörden. Beck, Nördlingen 1854
L. Lohmeier: Die Revalenta arabica des Herrn Du Barry, ihre Bestandtheile und ihre Bereitung, etc. Magdeburg 1855
Korneuburger Vieh-, Nähr- und Heilpulver. Revalenta arabica und anderer Plunder. In: Archiv für Landeskunde in den Großherzogthümern Mecklenburg. Bd. 10 (1860), S. 316–318

הערות שוליים

^ Adolf Engler, Carl Prantl: Die Natürlichen Pflanzenfamilien nebst ihren Gattungen und wichtigeren Arten insbesondere den Nutzpflanzen. W. Engelmann, Leipzig 1887. Nachträge zu III. 6. S. 241
^ Martin Hinds, El-Said Badawi: A Dictionary of Egyptian Arabic. Beirut, 1986, S. 828.
^ ¹ ² Siehe S. 35f in Max Meyerhof: Alî at-Tabarî's „Paradise of Wisdom“, one of the oldest Arabic Compendiums of Medicine. In: Isis. Bd. 16, Nr. 1 (Juli 1931), S. 6–54.
^ „Paradies der Weisheit“ Kapitel 245
^ N. Ibrahim, W. El-Eraky, S. El-Gengaihi, A. S. Shalaby: Chemical and biological evaluation of proteins and mucilages from roots and seeds of Glossostemon bruguieri Desf. (Moghat). In: Plant Foods for Human Nutrition. Bd. 50 Nr. 1 (März 1997), S. 55–61
^ Edzard Greve: Plus de maladies. Revalenta-Polka pour piano-forte. Dédiée à messieurs Barry du Barry. Brix von Wahlberg, Amsterdam 186?
^ Friedrich August Nützer: Revalenta Arabica oder Wer wagt es, Rittersmann oder Knapp, Hier noch zu zweifeln? – Die Mütze ab! Eisenbergisches Nachrichtsblatt, Jgg. 1855, September, Ausgabe 71, Sp. 573–574
^ Gottfried Keller: Der grüne Heinrich. In: Sämtliche Werke in acht Bänden. Aufbau, Berlin 1961. Bd. 3 (Erste Fassung) S. 702 ff. Bd. 4 (Zweite Fassung) S. 634 ff
^ Siehe G. Hegi: Vicia faba L., Feldbohne, Pferdebohne, Puffbohne. In: Illustrierte Flora von Mitteleuropa. 2. Aufl., Bd. IV/3. Verlag Paul Parey, Berlin 1964. S. 1556–1562.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רוואלנטה ערביקה".

[1] Adolf Engler, Carl Prantl: Die Natürlichen Pflanzenfamilien nebst ihren Gattungen und wichtigeren Arten insbesondere den Nutzpflanzen. W. Engelmann, Leipzig 1887. Nachträge zu III. 6. S. 241

[2] Martin Hinds, El-Said Badawi: A Dictionary of Egyptian Arabic. Beirut, 1986, S. 828.

[Meyerhof-3] ¹ ² Siehe S. 35f in Max Meyerhof: Alî at-Tabarî's „Paradise of Wisdom“, one of the oldest Arabic Compendiums of Medicine. In: Isis. Bd. 16, Nr. 1 (Juli 1931), S. 6–54.

[4] „Paradies der Weisheit“ Kapitel 245

[5] N. Ibrahim, W. El-Eraky, S. El-Gengaihi, A. S. Shalaby: Chemical and biological evaluation of proteins and mucilages from roots and seeds of Glossostemon bruguieri Desf. (Moghat). In: Plant Foods for Human Nutrition. Bd. 50 Nr. 1 (März 1997), S. 55–61

[6] Edzard Greve: Plus de maladies. Revalenta-Polka pour piano-forte. Dédiée à messieurs Barry du Barry. Brix von Wahlberg, Amsterdam 186?

[7] Friedrich August Nützer: Revalenta Arabica oder Wer wagt es, Rittersmann oder Knapp, Hier noch zu zweifeln? – Die Mütze ab! Eisenbergisches Nachrichtsblatt, Jgg. 1855, September, Ausgabe 71, Sp. 573–574

[8] Gottfried Keller: Der grüne Heinrich. In: Sämtliche Werke in acht Bänden. Aufbau, Berlin 1961. Bd. 3 (Erste Fassung) S. 702 ff. Bd. 4 (Zweite Fassung) S. 634 ff

[9] Siehe G. Hegi: Vicia faba L., Feldbohne, Pferdebohne, Puffbohne. In: Illustrierte Flora von Mitteleuropa. 2. Aufl., Bd. IV/3. Verlag Paul Parey, Berlin 1964. S. 1556–1562.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

פרסומת של בארי, דו בארי ושות' עבור רוואלנטה ערביקה מ"קורייר" (הובארט, טסמניה) מ-1 בנובמבר 1856 גרסה של היינריך גרינן.