רוח זדונית
רוח זדונית (בתרגום מילולי מאנגלית: Sinister) הוא סרט אימה אמריקאי, שבוים על ידי סקוט דריקסון. בסרט מככבים אית'ן הוק, ג'ולייט ריילנס, ג'יימס רנסון, פרד תומפסון ו-וינסנט ד'אונופריו. עלילת הסרט עוקבת אחר סופר ספרי "פשע אמיתי" בשם אליסון שמגלה בעליית הגג של ביתו החדש קופסה מלאה בסרטים ביתיים המציגים רציחות זוועתיות.
 | |
| בימוי |
סקוט דריקסון  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'ייסון בלאם |
| תסריט |
סקוט דריקסון, כריסטופר רוברט קרגיל |
| עריכה |
פרדריק טוראבל |
| שחקנים ראשיים |
אית'ן הוק ג'ולייט ריילנס ג'יימס רנסון וינסנט ד'אונופריו פרד תומפסון קלייר פולי |
| מוזיקה |
כריסטופר יאנג |
| מדינה |
ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, קנדה |
| חברת הפקה |
IM Global, Summit Entertainment, Alliance Films |
| חברה מפיצה |
Big Bang Media, קוך מדיה, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
22 בנובמבר 2012 |
| משך הקרנה |
105 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית, צרפתית |
| סוגה |
סרט אימה, סרט בלשי, סרט רוחות רפאים |
| הכנסות באתר מוג'ו | sinister |
| סרט הבא | רוח זדונית 2 |
| http://www.sinister-ilfilm.it/ האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ההשראה לסרט ניתנה לכותב סי רוברט קרגייל לאחר סיוט שחלם בעקבות צפייה בסרט "הצלצול". הצילומים החלו בסתיו 2011 ועלות ההפקה הסתכמה ב-3 מיליון דולר. על מנת להוסיף לאותנטיות של הסרטים הביתיים הישנים נעשה שימוש במצלמת "8 מ"מ" וגלגלי פילם. הסרט הופק בשיתוף ארצות הברית, קנדה ובריטניה.
הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל South by Southwest ויצא לבתי הקולנוע באוקטובר 2012 ובבריטניה באוקטובר של אותה השנה. הסרט קיבל ביקורות חיוביות ששיבחו את המשחק, הבימוי, המוזיקה הצילום והאווירה, אך קיבל ביקורות שליליות בגלל השימוש "ב-jump scares" (טכניקה בסרטי אימה שבה מבהילים את הצופה), דבר שנחשב לקלישאה מאוסה בסרטי אימה. הסרט הרוויח 87 מיליון דולר בהקרנות.
לסרט יצא סרט המשך בשם "רוח זדונית 2" שיצא באוגוסט 2015.
עלילה עריכה
סופר ספרי "פשע אמיתי" בשם אליסון אוסוולט עובר עם אשתו טרייסי, בנם בן ה-12 טרוור ובתם בת ה-7 אשלי לבית שבו (ללא ידיעת משפחתו) התרחש רצח של משפחה באמצעות תלייה בחצר הבית. אליסון מתכנן לחקור את הרצח עבור ספרו הבא ומקווה לגלות מה עלה בגורלה של הבת השלישית במשפחה, סטפני בת ה-10 שנעלמה לאחר הרצח. באותו הלילה אליסון מבחין בקופסת קרטון שמתוכה יוצא טרוור הצורח מתוך שינה בעקבות סיוט.
אליסון מוצא בעליית הגג קופסה ובה גלגלי פילם שצולמו בעזרת מצלמת "8 מ"מ" ועליהם הכיתוב "סרטים ביתיים". אליסון מגלה שהסרטים הם בעצם תיעוד של משפחות שונות שנרצחות בדרכים מגוונות הכוללות טביעה, שיסוף הגרון והצתה. כל רצח בוצע על ידי אדם בלתי נראה שמחזיק את המצלמה ומצלם את הרציחות. אליסון מבחין בסמל מסתורי שמופיע בסרטים וכן בדמות העוטה על עצמה מסיכה. אליסון מתייעץ עם שוטר מקומי והם מגלים שהרציחות התבצעו בזמנים שונים, החל משנות ה-60 ובערים שונות ברחבי המדינה. אליסון גם מבין שילד אחד מכל משפחה נעדר לאחר כל רצח. השוטר מפנה את אליסון לפרופסור ג'ונאס שמתמחה בתורת הנסתר על מנת שהאחרון ייפרש את הסמל שמופיע בסרטים. ג'ונאס מסביר לאליסון שהסמל שייך לישות פגנית בשם "בוגול" שהורג משפחות שלמות ולוקח את אחד הילדים במטרה לספוג את נשמתו.
באחד הלילות אליסון שומע את מקרין הסרטים פועל ומבחין בילדים הנעלמים מקובצים יחדיו בעליית הגג וצופים באחד הסרטים. בוגול מופיע לפתע בסרט ולאחר מכן מופיע מול אליסון ההמום וגורם לו ליפול מסולם. אליסון שורף בחצר ביתו את המצלמה והסרטים, אך אשתו מופיעה ואליסון מפציר במשפחה לעבור בחזרה לביתם הישן במהירות. בביתם הישן, אליסון מקבל הודעה מצולמת מג'ונאס ששולח לו תמונות היסטוריות שקשורות לבוגול הכוללות בתוכן את הסמל. נוצרים קדומים מאמינים שתמונותיו של בוגל משמשות כדלת עבור השד בין העולם שלנו לעולם הרוחני וילדים שבאים במגע עם התמונות מקוללים.
אליסון מגלה מכונת הקרנה וסרטים בעליית הגג בדיוק כמו בבית הקודם, יחד עם סרט חדש שנקרא "סופים: הגרסה המורחבת". השוטר מתקשר לאליסון ומספר לו שכל משפחה שנרצחה חיה בבית שבו המשפחה הקודמת נרצחה ושכל רצח חדש התרחש לאחר שהמשפחה עזבה את הבית למקום אחר. בכך שהם עברו דירה, אליסון ומשפחתו כעת מצויים בסכנה.
הסרט החדש מציג את הילדים שנעלמו עומדים מול המצלמה וחושפים את עצמם בתור הרוצחים, ולפתע נעלמים. אליסון נעשה סהרורי ורגע לפני שהוא מאבד את הכרתו, הוא מבחין בנוזל ירוק שמצוי בקפה שלו יחד פתק שעליו רשום "לילה טוב אבא". אליסון מתעורר ומוצא את עצמו, את טרייסי ואת טרוור קשורים על הרצפה. אשלי, תחת השפעתו של בוגול מתקרבת אליהם ומצלמת אותם עם מצלמת 8 מ"מ, רוצחת את כולם עם גרזן ומשתמשת בדמם כדי לצייר תמונות על קירות הבית ואת סמלו של בוגול על הדלת. לאחר מכן אשלי צופה בסרט הרצח של משפחתה ובקופסה מלאה בסרטים נוספים. הילדים הנעלמים צופים בה מחזיקה את המצלמה, אך בורחים כאשר בוגול מגיע. הוא נושא את אשלי בידיו ומשתגר ביחד איתה אל תוך הסרט. הקופסה נשארת בעליית הגג של הבית וסרט הרצח של משפחת אוסוולט מצורף לקופסה בשם "צביעת הבית 12". בוגול לפתע מופיע מול המסך בפתאומיות והסרט נגמר.
שחקנים עריכה
- אית'ן הוק - אליסון.
- ג'ולייט ריילנס - טרייסי.
- פרד תומפסון - השריף.
- ג'יימס רנסון - השוטר.
- קלייר פולי - אשלי.
- מייקל הל ד'דאריו - טרוור.
- וינסנט ד'אונפוריו - פרופסור ג'ונאס.
- ניק קינג - מר בוגי/בוגול.
הפקה עריכה
הכותב סי רוברט קרגייל אמר שההשראה לסרט הגיעה בעקבות סיוט שחווה לאחר צפייה בסרט "הצלצול" ובמהלכו הוא ראה סרט שמתאר את תלייתם של משפחה שלמה. התרחיש הזה במהרה הפך לעלילה הראשית בסרט. בזמן יצירת הנבל לסרט קרגייל שאב השראה מהסרט "בוגימן" וקרא לישות "מר בוגי". קרגייל תיאר את הדמות כאימתנית שמפתה ילדים למותם כמעין גרסה שטנית של "ווילי וונקה".
הכותב השני בסרט, סקוט דריקסון (שביים את הסרט) החליט להוריד מהתסריט את טבעה המפתה של הדמות והפך אותה לדמות ששולטת בילדים וגורמת להם לרצוח. בהמשך הפיתוח השניים התייעצו והחליטו לשנות את הדמות משד לישות פגנית במטרה לא לקשור אותה לשום דת ספציפית. לבסוף הדמות נקראה "בוגול" ורק דמויות הילדים בסרט קראו לה "מר בוגי".
במהלך העבודה על מראה הדמות קרגייל רצה להעניק לה מראה של ווילי וונקה שטני, אך גנז את הרעיון לאחר שהבין שקהל הצופים יימצא את זה כטיפשי ויגנוז את האפשרות לסרטי המשך. בזמן החיפוש אחר השראה, דריקסון הקליד את המילה "אימה" במנוע החיפוש "flickr" ועבר על 500 אלף תמונות ולאחר מכן צמצם את מספר התמונות ל-15 ולבסוף החליט להעניק לדמות את מראה בעזרת השראה ששאב מאחת מהן. קרגייל ודריקסון יצרו קשר עם הצלם של התמונה ורכשו את זכויות השימוש תמורת 500 דולר. דריקסון הסביר שהוא התלהב מהתמונה כי היא הזכירה לו את האיפור והתחפושות שזמרי להקות "דארק מאטל" לובשים, אך בניגוד אליהם העיצוב הוא מקורי כך שאי אפשר לקשר ללהקה ספציפית.
הצילומים לסרט החלו בסתיו 2011 לאחר שאית'ן הוק וג'ולייט ריילנדס חתמו על השתתפותם בסרט. הסרטים הביתיים (שצולמו במצלמת 8 מ"מ אמיתית וגלגלי פילם) צולמו קודם במטרה לשמור על האסתטיות שלהם. הצילומים נערכו בלונג איילנד.
במהלך ראיון באתר Bleeding Cool קרגייל התוודה שדמותו של הוק קיבלה את שמה (אליסון אוסוולט) מהכותב הארלן אליסון והקומיקאי/הסופר פאטון אוסוולט. קרגייל שומר בביתו ספרים של שניהם.
ביקורות עריכה
באתר "Rotten Tomatoes" הסרט קיבל ביקורת של 64% על פי 151 ביקורות וזה לציון 6.25/10. הביקורות העיקריות ציינו שהסרט "הוא סרט אימה כמעט בלתי אפשרי ומלא בקלישאות של הז'אנר, אבל רוח זדונית מביא איתו רוח רעננה וטוויסט שטני".
הסרט גם זכה לביקורות של 53/100 באתר "Metacritic" על פי 30 ביקורות ממוצעות.
מגזין וראייטי שיבח את הסרט וטען "שהסרט ישתק ילדים". המבקר רוג'ר איברט נתן לסרט 3 מתוך 4 כוכבים ואמר ש"לא ניתן להכחיש שהסרט מפחיד".
סרט המשך עריכה
לסרט יצא המשך בשם "רוח זדונית 2". דריקסון כתב את הסרט יחד עם קרגייל, אך לא חזר לכס הבימוי. הסרט יצא באוגוסט 2015.
קישורים חיצוניים עריכה
"רוח זדונית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"רוח זדונית", באתר נטפליקס
"רוח זדונית", באתר AllMovie (באנגלית)
"רוח זדונית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"רוח זדונית", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "רוח זדונית", באתר Metacritic (באנגלית)
- "רוח זדונית", באתר אידיבי
"רוח זדונית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
