רוטור (Rotor) או קרל (Curl) הוא גודל דיפרנציאלי המודד את נטייתו של שדה וקטורי להסתובב סביב נקודה מסוימת (לא לפי שינוי בזמן אלא לפי כיוון וגודל הווקטורים). הרוטור של שדה וקטורי הוא בעצמו שדה וקטורי. הרוטור משמש רבות בתחומים הקשורים לתנועת זורמים, כגון הידרודינמיקה, אווירודינמיקה ומטאורולוגיה (שם לרוב ניתן לפגוש בו בהגדרת הערבוליות), וגם בתחום האלקטרודינמיקה כאשר מתארים את הקשר בין שדות מגנטיים, שדות חשמליים וזרמים.
נדמיין את השדה הווקטורי כמתאר מהירות של מים בכל נקודה בנהר ונקשור לנקודה מסוימת בנהר כדור קטן. אם הזרימה בנהר אחידה, לא יקרה כלום לכדור (הוא ירצה לרדת במורד הזרם אך הוא קשור לנקודה). לעומת זאת, אם מהירות המים עולה ככל שמתרחקים מהגדה, הכדור יתחיל להסתובב. זאת משום שהמים בחלק של הכדור שקרובים יותר לגדה דוחפים את הכדור לאט יותר מהמים בחלק השני של הכדור, ולכן ייווצר כוח שיתחיל לסובב את הכדור. כיוון הרוטור יהיה ציר הסיבוב (בהתאם לחוק יד ימין), והמהירות הזוויתית של הכדור תהיה ליניארית בגודלו.
כדוגמה, עבור נהר שזורם בכיוון ותחום בין גדה אחת בישר וגדה שנייה בישר ניקח את שדה הזרימה בנהר להיות
נשים לב ששדה זה מתאפס בגדות הנהר והולך ומתחזק ככל שמתקרבים למרכז. נחשב את הרוטור של השדה:
עבור הנקודה שבמרכז הנהר, ונקבל שהרוטור מתאפס. זאת משום שנקודה במרכז הנהר מרגישה אותם כוחות משני צידיה ולכן לא מסתובבת לאף כיוון.
בשאר הנקודות נקבל שהרוטור מצביע בכיוון זאת משום שציר הסיבוב יהיה מאונך לקרקעית הנהר במקרה זה. אם היינו מסתכלים על אבן טבועה בנהר עם שדה זרימה שונה, היא הייתה עלולה להסתובב עם צירי סיבוב שונים.
בדוגמה שלנו נראה שעבור נקודות שקרובות לקצה העליון של הנהר () נקבל שהרוטור מצביע בכיוון z החיובי, משום שהמים במרכז הנהר החזקים מסובבים יותר חזק מהמים קרוב לגדה, ולכן הכדור יסתובב נגד כיוון השעון. עבור נקודות שקרובות לקצה התחתון של הנהר, המצב הוא הפוך ולכן נקבל סיבוב עם כיוון השעון, דבר שמתאים לרוטור שמצביע בכיוון .
בנוסף, קרוב למרכז הנהר השינויים במהירות המים לא גדולים כמו השינויים במהירות קרוב לקצה, ולכן מהירות הסיבוב של הכדור תגדל ככל שמתקרבים לקצה. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהגודל של הרוטור, גדל ככל שקרבים לקצה.