רומנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית

רומנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית
Ρωμανός Β΄
לידה	938; קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
פטירה	15 במרץ 963 (בגיל 25 בערך); קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה	האימפריה הביזנטית
בן או בת זוג	תאופנו (956, 956–963); Vertha of Provence (944–949)
	9 בנובמבר 959 – 15 במרץ 963; (3 שנים)
	→ קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס ניקפורוס השני ←

רומנוס השני (ביוונית ביזנטית: Ρωμανός Β΄;‏^[1] 938 – 15 במרץ 963) היה קיסר האימפריה הביזנטית מהשושלת המקדונית, אשר שלט בין השנים 959–963. רומנוס השני היה בנו של קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס, אביהם של בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית וקונסטנטינוס השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית.

ביוגרפיה

רומנוס השני, יליד 938, היה בנו של קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס, קיסר האימפריה הביזנטית ורעייתו הלנה לקפרנה, שהייתה בתו של רומנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית לשעבר שמשל בשותפות עם קונסטנטינוס השביעי. רומנוס עורב עוד מצעירותו בפוליטיקה והמנהל של האימפריה אך לא היה למדינאי מנוסה ומוצלח. בשנת 945 הוא מונה לקיסר השותף ביחד עם אביו קונסטנטינוס השביעי. בצעירותו חותן רומנוס עם בתו הלא-לגיטימית של הוגו מפרובאנס, מלך איטליה, למען חיזוק קשרים פוליטיים. כלתו של רומנוס נפטרה בגיל צעיר עם זאת, בשנת 949.

לפי הכתוב בכרוניקה הרוסית הראשונה, בשנת 955 הגיעה אולגה, נסיכת קייב, אל קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במטרה לקבל עליה את הנצרות. רומנוס רצה להתחתן עם אולגה במטרה לחזק את הקשר בין האימפריה הביזנטית ורוס של קייב. רומנוס השני ניהל את טקס ההטבלה של אולגה לנצרות האורתודוקסית. לאחר הטקס אולגה טענה שמכיוון שרומנוס ניהל את הטקס, הוא האפוטרופוס הרוחני שלה לפי הנצרות האורתודוקסית ועל כן השניים לא יכולים להינשא.

רומנוס הפך לשליט יחיד במות אביו קונסטנטינוס השביעי בשנת 959, אם כי חולשתו השלטונית הביאה אותו להכתיר את בנו בסיליוס השני לקיסר שותף לצידו. רומנוס העביר את רוב סמכויות השלטון לידיהם של סריסים בחצר המלוכה ואת ההנהגה הצבאית הותיר בידייו של הגנרל ניקפורוס פוקאס, שעם הזמן הפך לדמות רבת השפעה בפוליטיקה הפנימית של האימפריה. רומנוס התחתן בשנית עם הקיסרית תאופאנו, שהפכה גם היא לרבת השפעה בחצר המלוכה. בשנת 963 נפטר הקיסר רומנוס במפתיע בעודו בן 24 בלבד, מסיבות לא ידועות.

לאחר מותו היה זה ניקפורוס שירש את הכתר הודות לכוחו הפוליטי הרב והפך לניקפורוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית. ניקפורוס חסר הילדים אימץ את בסיליוס השני וקונסטנטינוס השמיני, בניו של רומנוס השני, ואלו ירשו אותו לאחר מותו בשנת 969, מה שהשיב את שליטתה של השושלת המקדונית על האימפריה הביזנטית. רומנוס השני נקבר בכנסיית השליחים הקדושים, מקום קבורתם של הקיסרים הביזנטים.