רומן פיקרסקי

סוגה ספרותית

רומן פִּיקָרֶסְקיספרדית: Novela picaresca) הוא סוגה (ז'אנר) ספרותית, אחת הצורות המוקדמות של הרומן. גיבור הרומן הפיקרסקי היה בדרך כלל נווד הרפתקן בן השכבות הנמוכות (בספרדית: pícaro). הגיבור נסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות. אופייני לסוגה שימוש בהומור ובכלים סאטיריים, כאשר הרפתקאותיו הרבות של הגיבור מספקות הזדמנות ללעוג למגוון תופעות חברתיות ואף אירועים פוליטיים. מאפיין שכיח נוסף הוא צירופי מקרים בלתי סבירים: דמויות שבות ומופיעות בעלילה, מכוח המקרה ובניגוד להסתברות. מאפייני הסוגה קיימים גם בספרים שאינם תואמים לדפוסים המובהקים שלו, ושם התואר "פיקרסקי" יכול לתאר גם יצירות שאינן משתייכות לז'אנר הרומן הפיקרסקי בהגדרתו הצרה.

התפתחות הרומן הפיקרסקי כסוגה

עריכה
 
שער הספר "חיי לסאריו דה טורמס" מ-1554, שיש הרואים בו את הרומן הפיקרסקי הראשון

ראשיתו של הרומן הפיקרסקי המובהק בספרד והוא שגשג בספרות האירופית במאות ה-17 וה-18.

"גוסמאן מאלפראצ'ה", Guzmán de Alfarache, מאת מתאו אלמן, שיצא לאור ב-1599, הוא הרומן הפיקרסקי הראשון, שאין מחלוקת לגבי שייכותו לסוגה. אלמנטים פיקרסקיים היו קיימים קודם לכן, ויש הטוענים שרומנים אחרים, כ"לסריו איש טורמס״, Lazarillo de Tormes, מ-1554, קדמו לאלמן. במאה ה-17 התפשט הרומן הפיקרסקי בארצות נוספות וזכה לחיקויים. רומן חשוב בז'אנר, שנכתב מחוץ לספרד, הוא "ההרפתקן זימפליציסימוס", Der abenteuerliche Simplicissimus, מאת הנס יאקוב כריסטופל פון גרימלסהאוזן הגרמני, שנכתב ב-1668 ומתאר את ההרס ששרר בעקבות מלחמת שלושים השנים.

בצרפת ובאנגליה התפרסמו יצירות שדמו לרומנים הפיקרסקיים, אך לא התאימו לכל דרישות הז'אנר כפי שהיה מקובל בספרד. הרומנים בצרפתית היו למעשה סיפורי הרפתקאות אריסטוקרטיים, בניגוד לדרישה שהגיבור יהיה טיפוס עממי. באנגליה, רומנים כמו מול פלנדרס של דניאל דפו (1722) או קורות טום ג'ונס מאת הנרי פילדינג (1749) חסרו את ממד הגאולה הדתית של הגיבור, שהיה מחייב ברומנים הפיקרסקיים הספרדיים והגרמניים: אלה לא הסתפקו בגלגוליו של הגיבור ובלעג חברתי אלא חתרו גם להנחיל לקח מוסרי. השינוי העובר על מול פלנדרס הוא במעמדה הכלכלי, ולא באופייה המוסרי והדתי.

מאפיינים פיקרסקיים בספרות

עריכה

מלבד היותה שם של סוגה מובחנת, המילה "פיקרסקי" מתארת טכניקה ספרותית שבה אנטי-גיבור נודד חווה הרפתקאות רבות ובלתי סבירות בקצב התרחשויות מהיר. יצירות פיקרסקיות במובן זה היו שכיחות בספרות עד עליית הרומן הריאליסטי במאה ה-19, ובין הבולטות שבהן אפשר לציין את יצירותיו של הנרי פילדינג, את קנדיד של וולטר ואת הרפתקאות האקלברי פין של מארק טוויין. קווים פיקרסקיים אפשר למצוא גם בספרות המאה ה-19 ובספרות זמננו, למשל ב"נפשות מתות" של ניקולאי גוגול, או ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס. גם יצירות אמנות מתחומים אחרים אפשר לתאר כפיקרסקיות: סרג'יו לאונה מגדיר כך את ז'אנר מערבוני הספגטי. בספרות הישראלית בת זמננו נודע ספרו של חיים גורי "הספר המשוגע" כסיפור פיקרסקי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רומן פיקרסקי בוויקישיתוף