רון בון
רונלד ברוס "רוֹן" בוּן (באנגלית: Ronald Bruce "Ron" Boone; נולד ב-6 בספטמבר 1946) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 1968–1981. לאורך הקריירה השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר של ה-ABA, ובעונת 1970/1971 זכה באליפות ה-ABA כשחקן קבוצת יוטה סטארס. מאז עונת הבכורה שלו ועד לפרישתו לא החמיץ אף משחק של קבוצתו, ובכך קבע שיאי ABA ו-NBA של 1,041 משחקים ברציפות.[1] ממוצעיו הכוללים לאורך 13 עונותיו בשתי הליגות הם 16.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק.[2]
לידה |
6 בספטמבר 1946 (בן 78) אוקלהומה סיטי, אוקלהומה |
---|---|
עמדה | קלע |
גובה | 1.88 מטרים |
מספר | 1, 12, 24 |
מכללה | אוניברסיטת המדינה של איידהו |
דראפט |
בחירה מספר 147, 1968 פיניקס סאנס |
קבוצות כשחקן | |
1968–1971 1971–1975 1975–1976 1976–1978 1978–1979 1979–1981 |
דאלאס/טקסס צ'אפרלס יוטה סטארס ספיריטס אוף סנט לואיס קנזס סיטי קינגס לוס אנג'לס לייקרס יוטה ג'אז |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-ABA (1971) חמישיית העונה הראשונה ב-ABA (1974) חמישיית העונה השנייה ב-ABA (1975) 4 בחירות למשחק האולסטאר (1971, 1974–1976) חבר קבוצת כל הזמנים של ה-ABA |
בשנת 1997 נבחר לאחד מ-30 חברי קבוצת כל הזמנים של ה-ABA.
קריירת משחק
עריכהקריירת מכללות
עריכהבון נולד באוקלהומה סיטי שבאוקלהומה, ובשנת 1964 החל ללמוד ב"מכללה הקהילתית קלרינדה" אשר באיווה. לאחר שנה אחת עבר לאוניברסיטת המדינה של איידהו, והצטרף לקבוצת הכדורסל שלה – "איידהו סטייט בנגלס". בשתי עונותיו האחרונות בקבוצה, 1967 ו-1968, קלע 21.8 נקודות בממוצע למשחק.[4]
קריירה ב-ABA
עריכהבדראפט ה-NBA 1968 נבחר בון על ידי פיניקס סאנס בבחירה ה-147 (סיבוב מספר 11),[5] אולם בחר לשחק עבור דאלאס צ'אפרלס מליגת ה-ABA. בשתיים וחצי עונותיו עם הצ'אפרלס קלע בון 17.1 נקודות בממוצע למשחק.
במהלך עונת 1970/1971, בה השתתף לראשונה במשחק האולסטאר של ה-ABA, הועבר עם גלן קומבס בטרייד ליוטה סטארס, בתמורה לויין הייטאוור ודוני פרימן.[6] בפלייאוף של אותה עונה סייע לטארס לזכות באליפות ה-ABA היחידה בתולדותיה, לאחר שגברה על קנטקי קולונלס בסדרת הגמר (4–3). לאורך הפלייאוף היה הקלעי השלישי של קבוצתו, אחרי וילי וייס וזלמו בייטי, עם 17.2 נקודות בממוצע למשחק. בעונת 1973/1974 העפיל עם יוטה פעם נוספת לגמר ה-ABA, אולם הפעם הפסידה קבוצתו מול ניו יורק נטס (1–4). בעונה העוקבת קלע שיא קריירה של 25.2 נקודות למשחק, אשר הציבו אותו במקום השלישי בליגה, אחרי ג'ורג' מקגיניס וג'וליוס ארווינג.[7]
לאחר 16 משחקים בעונת 1975/1976 התפרקה קבוצת יוטה סטארס, ובון נמכר לקבוצת ספיריטס אוף סנט לואיס. במהלך אותה עונה נבחר בפעם הרביעית והאחרונה בקריירה למשחק האולסטאר, לאחר שרשם ממוצעים של 22.0 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-4.1 ריבאונדים למשחק. בקיץ 1976 התמזגה ליגת ה-ABA אל ליגת ה-NBA, והספיריטס חדלו להתקיים.
לאורך הקריירה ב-ABA קלע בון 12,153 נקודות בסך הכול, אשר מציבים אותו במקום השלישי בתולדות הליגה (אחרי לואי דמפיר ודן איסל). כמו כן ניצב בון במקום החמישי בתולדות ה-ABA בסך משחקים (662), במקום השישי באסיסטים (2,569) ובמקום התשיעי בחטיפות (403).
קריירה ב-NBA
עריכהלקראת עונת 1976/1977 הצטרף לקנזס סיטי קינגס מה-NBA, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הוביל את קלעיה עם 22.2 נקודות בממוצע למשחק.
ב-26 ביוני 1978 הועבר בון בטרייד לדנוור נאגטס, ומיד נשלח בטרייד נוסף ללוס אנג'לס לייקרס, יחד עם שתי בחירות דראפט עתידיות, בתמורה לצ'ארלי סקוט.[8] בעונתו המלאה היחידה בקבוצה קלע 7.4 נקודות למשחק בלבד, והעפיל עם הלייקרס לחצי גמר האזור המערבי בפלייאוף.
באוקטובר 1979 הועבר בטרייד ליוטה ג'אז, במדיה שיחק עד לפרישתו ממשחק בסיום עונת 1980/1981. ממוצעיו הכוללים לאורך 5 עונותיו ב-NBA הם 13.9 נקודות, 3.4 אסיסטים ו-2.8 ריבאונדים למשחק.
קריירה כפרשן
עריכהבשנת 1988 החל לשמש כפרשן של משחקי יוטה ג'אז, לצד השדרן "הוט רוד" האנדלי, ומאז הוא מפרשן בשידורי משחקי הקבוצה בטלוויזיה וברדיו.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
עריכה- ^ ריאיון עם רון בון, באתר סן אנטוניו ספרס, 6 בנובמבר 2011
- ^ הסטטיסטיקות של בון בליגות ה-ABA וה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 לפני 40 שנה, הג'אז הגיע ליוטה, באתר deseret.com, 20 באוקטובר 2019
- ^ הסטטיסטיקות של בון בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1968, באתר basketball-reference.com
- ^ בון וקומבס נשלחים בטרייד לסטארס, באתר הניו יורק טיימס, 9 בינואר 1971
- ^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1974/1975, באתר basketball-reference.com
- ^ בון נשלח בטרייד ללייקרס, באתר newspapers.com, 27 ביוני 1978