רוסטם ואמברי
רוסטם ואמברי (בהונגרית: Vámbéry Rusztem; בשם מלא: Vámbéry Rusztem Loránd Vilfried; בודפשט, 29 בפברואר 1872 – ניו יורק, 24 באוקטובר 1948) היה עורך דין הונגרי, בן להורים יהודים שהוטבל לנצרות. פובליציסט בורגני רדיקלי, בנו של המזרחן ההונגרי-יהודי ארמין ואמברי.
 | |
| לידה |
29 בפברואר 1872 פשט  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוקטובר 1948 (בגיל 76) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
ניוגט |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
National Independence Kossuth Party |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא הילד היחיד של המזרחן המפורסם בעל השם העולמי ארמין ואמברי ושל קורנליה ארני-רכניץ. אחד מסנדקיו היה אדוארד הילסטון, יורש העצר הבריטי (נסיך ויילס) לימים אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת. הוא למד משפטים באוניברסיטת האלה ובאוניברסיטת אטווש לוראנד. את לימודיו סיים בשנת 1896. בשנת 1899 התחתן עם יוליה רוזה אולגה ואמושי[1] ב־9 במאי בבודפשט, ולזוג נולדו שני בנים (ג'רג' ורוברט). כעורך דין הוא עסק בעיקר במשפט פלילי, ונחשב למומחה מוכר בתחום הקרימינולוגיה. משנת 1896 הוביל את הכנת החקיקה במשרד המשפטים. בשנת 1913 פרש כשופט מחוזי. הוא לימד באוניברסיטת בודפשט משנת 1903.
הוא החל לעסוק בפוליטיקה במפלגה הרדיקלית (הלאומית) הבורגנית, שהוקמה בשנת 1914, ועד מהרה נבחר ליושב ראש במפלגה. בתפקיד זה הפך לחבר במועצה הלאומית לאחר ניצחון מהפכת החרציות. בשל כך שלל ממנו המשטר החדש של העוצר מיקלוש הורטי את תפקידו האקדמי באוניברסיטה, לכן עבד כעורך דין משנת 1920. הוא הגן על עצמו בתביעות פוליטיות משמעותיות כמו משפט קומיסרי העם (1920), ושימש סניגור במשפט הראשון של אטילה יוז'ף (1924) ובמשפט השני של מתיאש ראקושי (1934–1935). בינתיים הצטרף ל"מפלגת העצמאות 48" ול"מפלגת קושוט", בהן נבחר לאחד מסגני נשיא המפלגה בשנת 1923.
בשנים 1913–1934 היה עורך כתב העת למשפטים, ובשנים 1926–1938 היה עורך "המאה שלנו". הוא פרסם ב"אורורה" בין השנים 1919 - 1923 וב"סקירה העצמאית" בין 1921 - 1923. בשנת 1938 היגר מהפשיזם תחילה ללונדון ואחר כך לארצות הברית, שם הצטרף למהגרי השמאל. בשנת 1941 נשללה ממנו אזרחותו ההונגרית.
הוא שב להונגריה בשנת 1945, כשהפך לאחד משמונה אנשי הציבור הבולטים שהוזמנו כצירים על ידי האספה הלאומית הזמנית על פי החלטת האספה. לאחר הבחירות ב -1945, הוא הוזמן שוב על ידי האספה המכוננת, כעת כאחד מעשרה (לימים שתים עשרה) שהוזמן לחברי האספה. מכיוון שהחוק שאיפשר זאת בוטל בינתיים, כהונתו הפרלמנטרית פגה עוד לפני הבחירות ב -1947; הוא מעולם לא התמודד בבחירות (בהצלחה). מ־5 בספטמבר 1947, מונה לשגריר הונגריה בוושינגטון עד ה-2 במאי 1948. לאחר סיום כהונתו, הוא נשאר באמריקה, שם גם נפטר קצת יותר מחמישה חודשים לאחר מכן ב -24 באוקטובר.
כתביו העיקריים עריכה
בשפת המקור:
- A relegatio eredményei és büntetési rendszerünk reformja (Budapest, 1898); Online
- Büntetőjog és ethika (Budapest, 1907);
- Extraditión treaties (Bp., 1908);
- The territorial conflict of criminal law (Bp., 1908);
- Büntetőjog (I – II., Bp., 1913);
- Ungarisches Jugendgerichtsgesetz (Berlin, 1914);
- A bűnvádi perrendtartás tankönyve (Bp., 1916);
- A fiatalkorúak bíróságra a háború alatt (Bp., 1916);
- A fiatalkorúak büntetőjoga az újabb külföldi törvényhozásban (Bp., 1918);
- Sajtóbilincsek és sajtórabszolgák (Bp., 1930);
- Az élő múlt (Bp., 1931);
- Háború és jog (Bp., 1933);
- A Rákosi-per (Bp., 1933);
- Eretnek magyarázatok a nacionalizmusról (Bp., 1936);
- A háborútól a békéig (Bp., 1938);
- The Hungarian Problem (Jászi Oszkár bevezetőjével, New York, 1942);
- Hungary – to be, or not to be (New York, 1946. 5 – 6. sz.)
- A történelemben. Vásárhelyi Miklós válogatott beszédei és írásai a nyolcvanas-kilencvenes évekből; Vásárhelyi Júlia, előszó Kenedi János; Bp., 2006
- A mennyei Pilvax; vál., sajtó alá rend. Valuch Tibor; Századvég–Nyilvánosság Klub–Osiris Kft., Bp., 1994 (Ars scribendi)
בתרגום לעברית:
- תוצאות הרגולציה והרפורמה במערכת העונשין שלנו (בודפשט, 1898); באינטרנט
- משפט פלילי ומוסר (בודפשט, 1907);
- אמנות הסגרה (עמ ', 1908);
- הסכסוך הטריטוריאלי של המשפט הפלילי (Bp., 1908);
- משפט פלילי (I-II., Bp., 1913);
- Ungarisches Jugendgerichtsgesetz (ברלין, 1914);
- ספר לימוד להליך פלילי (עמ ', 1916);
- נערים שהועמדו לדין במהלך המלחמה (Bp., 1916);
- החוק הפלילי של בני הנוער בחקיקה זרה אחרונה (Bp., 1918);
- אזיקי העיתונות ועבדי העיתונות (Bp., 1930);
- העבר החי (Bp., 1931);
- מלחמה ומשפט (Bp., 1933);
- משפט ראקושי (Bp., 1933);
- הסברי כפירה על לאומיות (Bp., 1936);
- ממלחמה לשלום (Bp., 1938);
- הבעיה ההונגרית (עם הקדמה מאת אוסקר יאסי, ניו יורק, 1942);
- הונגריה - להיות או לא להיות (ניו יורק, 1946. 5 - 6. )
- בהיסטוריה. נאומים וכתבים נבחרים משנות השמונים והתשעים ; חיים וספרות, Bp., 2006
- הפילווקס השמימי ; סוף המאה - מועדון פרסום - Osiris Kft., Bp., 1994 (Ars
מקורות עריכה
מידע נוסף עריכה
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Iratok a magyarországi szabadkőművesség történetéhez 1918-1950 Magyar Országos Levéltár, Budapest, 2001.
- השאלה היהודית בהונגריה Gyurgyák János: A zsidókérdés Magyarországon. Bp., Osiris, 2001.
- מיהו מי. לקסיקון Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Bp., Béta Irodalmi Rt., 1937
- לקסיקון הספרות ההונגרית בגלות Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona, Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825–2002. Szerzők: Markó László, Burucs Kornélia, Balogh Margit, Hay Diana. Bp., MTA Társadalomkutató Központ, 2003.
- Gergely Ernő: Az Országos Munkásjogvédő Iroda története. Bp., Országos Ügyvédi Tanács és a Budapesti Ügyvédi Kamara, 1985.
- A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Bp., Pallas-Révai, 1893–1904.
- חייהם וכתביהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. Bp., 1891–1914. Hornyánszky Viktor
- לקסיקון ספרותי חדש Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
