רותקה לסקר
רותק'ה לסקר (בפולנית: Rutka Laskier; 1929–1943) הייתה נערה יהודיה שנספתה בשואה. התפרסמה בשל היומן שכתבה בפולנית ובו תיעדה שלושה חודשים מחייה בהם שהתה בגטו בנדין.
 | |
| לידה |
12 ביוני 1929 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1943 (בגיל 14) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
פולין |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רות (רותק'ה) לסקר נולדה בעיר החופשית דנציג שבצפון פולין. אביה, יעקב, עלה ב-1917 לארץ ישראל, חלה, ושב לפולין, שם נישא לדבורה (דורק'ה) לבית המפל ונולדו להם שני ילדים: רות (רותקה) ויואכים (הניוש). משפחתה הייתה מבוססת: האב עבד בבנקאות והסב היה שותף בחברה שבבעלותה הייתה טחנת קמח גדולה. בתחילת שנות ה-30 עברה משפחתה לבנדין שבדרום פולין, משם הגיעה משפחת הורי אביה. במהלך מלחמת העולם השנייה אולצה משפחת לסקר, יחד עם שאר יהודי בנדין, לעבור לגטו בנדין.
ב-1943, בעת שהעיירה הייתה תחת הכיבוש הנאצי, כתבה לסקר יומן שתיעד שלושה חודשים בחייה. באוגוסט 1943 שולחה כל המשפחה למחנה ההשמדה אושוויץ. עד 2008 הייתה קיימת הסברה כי לסקר הומתה בתאי הגזים יחד עם אמה ואחיה הצעיר מיד עם הגעתה לאושוויץ, אולם ב-2008 פורסמה עדות של חברתה לבלוק באושוויץ, זופיה מינק, בה התברר כי לסקר שהתה כאסירה באושוויץ עד אשר חלתה בכולרה בהתפרצות של המגפה בדצמבר 1943. מינק העידה כי נשאה את לסקר, שעדיין הייתה בחיים, על גבי מריצה אל תאי הגזים. לסקר ביקשה ממנה לקחת אותה אל הגדר החשמלית כדי שתוכל להתאבד, אולם שומר אס אס שליווה אותן מנע זאת ממנה.
אביה של לסקר היה בן המשפחה היחיד ששרד את השואה. לאחר המלחמה עלה לישראל, נישא מחדש ונולדה לו בת, זהבה שרץ. האב, שנפטר ב-1986, לא סיפר לה על משפחתו הקודמת עד שמלאו לה 14 וגם לאחר מכן לא הוסיף מידע רב אודות המשפחה שנספתה בשואה. על קיום היומן נודע לזהבה שרץ רק ב-2006 לאחר שפורסם בחוץ לארץ.
היומן עריכה
לסקר כתבה את היומן במשך שלושה חודשים - מינואר 1943 ועד אפריל באותה שנה. שלושה חודשים לפני הגירוש לאושוויץ שהתרחש ב-1 באוגוסט. ביומן, שנכתב במחברת לימודים, היא חשפה את עולמה הרגשי של נערה מתבגרת ותיארה את האכזבות והאימה תחת הכיבוש הנאצי בצד התפתחות של אהבות ראשונות.[1]
גילוי היומן ופרסומו עריכה
היומן נשמר במשך 62 שנים על ידי סטניסלבה ספינסקה, פולנייה שהייתה בזמן המלחמה נערה מעט מבוגרת מלסקר. משפחתה של ספינסקה התגוררה בבנדין ופונתה מביתה כדי לאפשר את יצירת הגטו. ספינסקה נכנסה לגטו מדי פעם כדי לראות מה עלה בגורל בית המשפחה ונפגשה עם רותק'ה לסקר שמשפחתה התגוררה בגטו באותו בית. בין הנערות נוצרו קשרי חברות ולסקר סיפרה לה על היומן. הן קבעו מקום מחבוא בבית שבו אמורה הייתה לסקר להסתיר את היומן לפני שתגורש. לאחר חיסול הגטו, שבה ספינסקה למקום, מצאה את היומן במקום המסתור ושמרה אותו אצלה כמזכרת אישית.
רק ב-2005 שוכנעה ספינסקה על ידי אחיינה לחשוף את היומן. העתקו נמסר לאדם שידלובסקי מקרן "יונה" בבנדין, המשמרת אתרים יהודים בעיר. מציאת היומן זכתה במהרה לפרסום באזור וב-2006 הוציאה עיריית בנדין את היומן כספר בפולנית והעיתונות הפולנית הדביקה ללסקר את הכינוי "אנה פרנק הפולנית". ב-2007 הוציא מוסד יד ושם את היומן בתרגום לאנגלית ולעברית תחת השם, "דפי רותק'ה". ביוני 2007 מסרה ספינסקה בטקס חגיגי את היומן המקורי למשמרת ביד ושם.[2] ב-2008 הפיקה רשת BBC האנגלית סרט אודות סיפורו של היומן.
קישורים חיצוניים עריכה
- מיטל צור, "היומן מגיע ארצה, אחותי חוזרת אלי", באתר ynet, 31 במאי 2007
- עידן יוסף, יומנה של רותקה מגיע לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 ביוני 2007
- רותקה לסקר – סרט של הבי.בי.סי., באתר הארגון העולמי של יוצאי זגלמביה
- Childhood friend guards memory of 'Polish Anne Frank', סוכנות הידיעות הצרפתית, 13 במרץ 2008
- יעקב זיו, "אנה פרנק הפולנייה": תיעוד החיים הלא אפשריים בתקופת הנאצים, באתר מעריב אונליין, 23 באפריל 2017
רותקה לסקר (1929-1943), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ "דפי רותקה", חנות "יד ושם"
- ^ ידיעה על מסירת הספר ליד ושם, באתר יד ושם