סוכנות הידיעות הצרפתית

סוכנות ידיעות בינלאומית שמטה שלה בפריז

סוכנות הידיעות הצרפתית (אי-אף-פי או סי"צ, בצרפתית: Agence France-Presse,‏ AFP) היא סוכנות הידיעות הראשונה שקמה בעולם. היא הוקמה (במקור בשם Agence Havas) בשנת 1835 על ידי שרל לואי הבס, שהיה יהודי ממוצא פורטוגזי. כיום היא שייכת לממשלת צרפת, בדומה לעתי"ם בישראל.

סוכנות הידיעות הצרפתית
Agence France-Presse
מטה AFP בפריז
מטה AFP בפריז
תחום מדיה חדשותית, תעשיית התקשורת, תקשורת המונים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים שרל-לואי הוואס עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש Fabrice Fries עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 3,760 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1835 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.afp.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בסיסה בפריז, ויש לה נציגויות במאה ועשר מדינות, בהן גם בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.

היסטוריהעריכה

הסוכנות הוקמה בשנת 1835 בשם Agence Havas. היא הקימה את שירות הטלגרף הראשון בצרפת בשנת 1845.

בשנת 1940, כאשר צרפת נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, השלטונות הנאציים השתלטו על הסוכנות. שמה שונה ל"משרד המידע הצרפתי". עיתונאים שברחו מצרפת הקימו סוכנות חדשה בלונדון בשם "הסוכנות הצרפתית החופשית". באוגוסט 1944, עם כיבוש המדינה על ידי בעלות הברית, עיתונאים מן תנועת ההתנגדות הצרפתית השתלטו על משרדי הסוכנות וחידשו אותה כסוכנות עצמאית. בספטמבר 1944 התמזגה עם "הסוכנות הצרפתית החופשית" וסוכנות עצמאית נוספת שפעלה בשנות המלחמה בשם "צרפת-אפריקה" והחלה לפעול תחת השם "סוכנות הידיעות הצרפתית"[1]. הסוכנות הקימה נציגות בירושלים בשנות ה-40 של המאה ה-20[2].

בשנים שלאחר המלחמה, ה-AFP פיתחה רשת כתבים בינלאומיים, כאשר אחד מהם הוא העיתונאי המערבי הראשון שדיווח על מותו של שליט ברית המועצות יוסיף סטלין במרץ 1953. בשנת 1957 הועבר חוק בקונגרס הצרפתי שמבצר את עצמאות הסוכנות.

בשנת 1959, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות עתי"ם הישראלית[3][4].

בשנת 1975, נהרג העורך הראשי של הסוכנות בהתפוצצות[5].

בשנת 1982 החליטה הסוכנות לבזר חלק מסמכויותיה בין מחלקות אוטונומיות ברחבי העולם.

בשנת 2005 תבעה סוכנות הידיעות הצרפתית את חברת גוגל על סך 17 מיליון דולר, בטענת הפרה מתמשכת של זכויות יוצרים, תוך שימוש לכאורה בתמונות ובתכנים במסגרת "Google News", אתר החדשות של גוגל.[6] התביעה הסתיימה באפריל 2007 בפשרה, מחוץ לכותלי בית המשפט, שבה התחייבה גוגל לשלם סכום גדול שלא פורסם וכן דמי מנוי קבועים, מבלי להודות בהפרת זכויות יוצרים[7].

עיתונאיםעריכה

בין העיתונאים שעבדו עבור הסוכנות נמנים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה