רו פארה

הנריקה מריה פארההולנדית: Ru Paré נולדה בדרוטן, 14 ביולי 1896 - האג, 25 בפברואר 1972) הייתה אמנית, חברת המחתרת ההולנדית במלחמת העולם השנייה וחסידת אומות עולם הולנדית. בזמן הכיבוש הנאצי בהולנד סיפקה פארה מחסה וטיפלה ב -52 ילדים יהודים, ששרדו כולם את מלחמת העולם השנייה.

רו פארה
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1896
דרוטן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1972 (בגיל 75)
האג, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ציירת, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם רו פארה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הנריקה מריה פארה הייתה הצעירה משלושה ילדים, נולדה לניקולאס פאר שהיה בעל מגרש ללבנים. [1] בדרך כלל קראו לה בכינוי "זוס" (אחות).[2] לפארה היה כישרון לציור מגיל צעיר, וכשעברה להאג בשנת 1919, הונחתה על ידי הצייר אלברט רואלופס.[3] שנה לאחר מכן הכירה את הזמרת דו ורסטייך עמה היו לה קשרים. היא השתתפה גם בשיעורי הציור באקדמיה המלכותית לאמנות מבלי להירשם, שהנחה האמן יאן טורופ. משנת 1930 ואילך היא חתמה על יצירותיה בשם רו פארה. פארה הציגה את יצירותיה באמסטרדם ובהאג. היא הפכה במהרה לדמות ידועה בחוגים האמנותיים של האג, והפכה לחברה באגודת האמנים וחובבי האמנות "האגסה קונסטקרינג ". יצירתה של פארה הוצגה בתערוכה של תמונות למכירה בשנת 1939 "אמנות בת ימינו" שנערכה ברייקסמוזיאום באמסטרדם.[4]

מלחמת העולם השנייהעריכה

ב־20 ביוני 1942 שלחה אגודת האמנים "האגסה קונסטקריג" בקשה להירשם לארגון נאצי אליו אמנים נדרשו להשתייך. בעקבות הבקשה ביטלה פארה מיד את חברותה.[2] היא התיידדה עם ניקו ואן דר וין שהיה בקשר עם ועד הילדים באוטרכט.[5] פארה התחילה למצוא מקלט לשני ילדיו של פ.ה לנקהוט, דפס מהאג. בסופו של דבר היא הצליחה למצוא מחסה ל -52 ילדים יהודים. היא השתמשה בחברים ומכרים כדי למצוא מקומות מסתור בטוחים. לעיתים היא נאלצה לנסוע עד העיר בורנברחום בצפון הולנד כדי למצוא מקום מסתור לילד.[6] היא יצרה תחתית מוסתרת בתיק הציור שלה, והייתה מעבירה בה הלוך ושוב עם אוכל, מתנות, כסף ותעודות מזויפות. פארה הייתה במגעים עם המחתרת ההולנדית, אך בעיקר פעלה באופן עצמאי. כל 52 הילדים שהכירו אותה כטנטה זוס (הדודה זוס) שרדו את מלחמת העולם השנייה.

אחרי המלחמהעריכה

לאחר המלחמה פארה עברה לבית הוריה יחד עם דו ורסטייך והחלה לצייר שוב.[2] היא דאגה שמטפלים בכל הילדים. [7] תשעה ילדים שהתייתמו אומצו על ידי משפחת לוין שהיגרה לישראל. פארה שמרה על קשר עם רוב הילדים. היא נמנעה מפרסום, ולעיתים נדירות דיברה על העבר במכתבים לילדים. [8] בשנת 1968 העניק יד ושם לרו פארה, אות חסידת אומות העולם בהמלצת משפחת לוין.[5]

כבוד והנצחהעריכה

בשנת 1988 עירית האג קראה רחוב על שמה Ru Paréstraat.‏ [9]

באמסטרדם נקרא על שמה, בית ספר ומרכז קהילתי. [10]

בשנת 2020, האג נקרא בית ספר על שם רו פארה.[11] שינוי השם בא בעקבות בקשתה של הפוליטיקאית האנקה גלדרבלום, שבילדותה הועברה מהאג לארדה (אנ') על ידי רו פארה. [12]

קישורים חיצונייםעריכה

רו פארה, באתר "יד ושם" (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Ongeluk". Leidsche Courant (בהולנדית). 14 במאי 1917. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  2. ^ 1 2 3 "Paré, Henrica Maria (1896-1972)". Huygens Institute for the History of the Netherlands (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2020. 
  3. ^ "Ru Paré, een topvrouw in de Haagsche Kunstkring". Haagse Kunstkring (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  4. ^ "Onze kunst van heden, 1939 -". Beeldend BeNeLux Elektronisch (Lexicon). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2021. 
  5. ^ 1 2 "Pare Maria". Righteous Amongst the Nations. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  6. ^ "Vrouw in verzet. Ru Paré". Biografie Portaal (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  7. ^ "Distorted Memories of the Past: Only at 75, Israeli Man Discovers Who Really Saved Him From the Nazis". Haaretz. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  8. ^ "Ru Paré, een onzichtbare heldin". De Oud Hagenaar (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  9. ^ "Den Haag vernoemt straat naar Ru Paré". Reformatorisch Dagblad via Digibron (בהולנדית). 5 במאי 1988. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2020. 
  10. ^ "Ru Paré, Planten, 1938". Cultureel Erfgoed (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  11. ^ "Eindelijk meer erkenning voor Ru Paré!". DenHaag.com (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  12. ^ "De onderduikkinderen van ‘Tante Zus’". Meierij Stad Herdenkt (בהולנדית). בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2020.