Freue dich, erlöste Schar, רי"ב 30
Freue dich, erlöste Schar (בגרמנית: "צהלי מרעה פדוי") היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה נכתבה במסגרת משרתו בלייפציג עבור יום הקדוש יוחנן המטביל וככל הנראה בוצעה לראשונה ב-24 או ב-27 ביוני 1738 או מאוחר יותר. עבור חג יוחנן נכתבו הקנטטות רי"ב 7 שחיבורה קדם בכעשור (1724) ובעלת אופי שונה בתכלית ו-רי"ב 167 (1723). כמו כן במהלך שירותו בלייפציג ככל הנראה, ניצח באך על ביצועים של קנטטות ויצירות דתיות פרי עטם של מלחינים שונים בשנים השונות במועד זה[1].
היסטוריה עריכה
מחזור התפילה והלימוד עבור יום יוחנן המטביל כולל את ספר ישעיהו, פרק מ', פסוקים א'–ה' ובהם ”קול קורא במדבר פנו דרך יהוה”, ואת תיאור לידת יוחנן והבנדיקטוס בפרק הפתיחה של הבשורה על פי לוקאס.
כבר במשפט הפותח פרק הכורו ניתן לזהות הֶרְמֵז לנבואות השונות בספר ישעיהו ” צהלי קולך, בת גלים” ו”צהלי ורני, יושבת ציון”. אף על פי כן למעט הכוראל שמילותיו שאולות מהבית השלישי בהמנון[2] מאת יוהאן אולאריוס (Johann Olearius), מקור ליברית הקנטטה לוט בערפל, ויש שהציעו כי פיקנדר הוא המחבר האלמוני, וזאת בהמשך ישיר לחיבורו לברית הקנטטה החילונית רי"ב 30a(1737), שהולחנה עבור חנוכת בית של אציל מקומי, ועל פיה הלחין באך קנטטה זו.
מבנה עריכה
הקנטטה כתובה לסופרן, אלט, טנור, בס, מקהלה, שלש חצוצרות, טימפני, שני חליל, שני אבובים, אבוב אהבה, שני כינורות, ויולה ועוגב וקונטינואו[3]. בקנטטה שנים עשר פרקים בסך הכל ואלה מתחלקים לשנים, החלק הראשון מבוצע לפני הטקס והשני בסיומו, מילות הפרק הפותח והפרק המסיים בעלות דמיון רב והן כתובות לאותה המנגינה, כמסגרת לקנטטה כולה.
חלק ראשון (לפני הטקס)
- כורו (מקהלה) Freue dich, erlöste Schar
- רצ'יטטיב (בס) Wir haben Rast (יש לנו מנוחה)
- אריה (בס) Gelobet sei Gott, gelobet sein Name (תהילה לאל, תהילת שמו)
- רצ'יטטיב (אלט) Der Herold kömmt und meldt den König an (השליח מבשר בוא המלך)
- אריה (אלט) Kommt, ihr angefochtnen Sünder (בואו, פתאים חוטאים)
- כוראל (מקהלה) Eine Stimme lässt sich hören (קול קורא במדבר[4])
חלק שני (לאחר הטקס)
- רצ'יטטיב (בס) So bist du denn, mein Heil, bedacht (כפי כוונתך מושיעי)
- אריה (בס) Ich will nun hassen (אני רוצה כעת לשנוא)
- רצ'יטטיב (סופרן) Und obwohl sonst der Unbestand (וחרף ההפכפכות)
- אריה (סופרן) Eilt, ihr Stunden, kommt herbei (הזדרזו, השעות, בואו)
- רצ'יטטיב (טנור) Geduld, der angenehme Tag (סבלנות, היום המיוחל)
- כורו (מקהלה) Freue dich, geheilgte Schar (צהלי, מרעה קדוש)
היבטים ביצירה עריכה
בקנטטה בעלת שני החלקים מספר פרקים כפול מזה של מרבית הקנטטות ולכן גם משכה ארוך יותר משמעותית. היא כוללת אריות לבס, לאלט ולסופרן, ולכן (בשל אורכה) ניתן למצוא בה תבניות שונות כמו למשל מבנה סוויטה בין האריות השונות כמו גם בחילופי הסולמות.
הכורו מלא חיוניות ופותח מיד בשירת המקהלה יחד עם נגינת התזמורת בקצב סינקופי השב להופיע באריה לאלט. הפרק כתוב ברה מז'ור, במשקל שני רבעים, והוא בין כתוב דה קאפו אך מכיל מבנה פנימי של רונדו, כשחלק A (תיבות 1 - 32) שב להופיע באמצע חלק B (תיבות 33 - 64)[5], לתבנית כללית של A-B-A-B ודה קאפו. הפרק נטול מבוא, שלמעשה מגיע רק לאחר הפתיחה ב"עוצמה מלאה" בהצגת הנושא על ידי התזמורת בלבד. חלק B נוטה יותר לאינטימיות. בתיבה מספר ארבעים משתחרר הקונטרפונקט המקביל למדי בשירת המקהלה, ליצירת מרקמים מורכבים יותר בעיקר בין תפקיד הסופרן לאלט וליתר הקולות. כפי שמקובל בכתיבתו של באך המליסמות (מליסמה היא שירה תוך החזקת הברה אחת אך עם שינוי צלילים, כלומר שירת מנגינה על הברה אחת) הארוכות חוזרות מלוות כל פעם בהרמוניה שונה.
בחלק הראשון הרצ'יטטיבי כולם "יבשים". הרצ'יטטיב לבס כמקובל מלא שינויים הרמוניים דרמטיים, הוא פותח במינור היחסי למז'ור מפרק הפתיחה, סי מינור, יוצא וחוזר אליו בקטעי נגינה מסוימים של הקונטינואו, עד שבתיבה השמינית עובר לסולם סול מז'ור כפתרון. האריה לבס כתובה לכלי הקשת ולקו האורגן והקונטינואו. הסולם ממשיך כצפוי מהכנת הרצ'יטטיב בסול מז'ור. הפרק מאופיין במספר תבניות משולשות, החל במשקל שלש שמיניות ועבור במוטיב טריולות השב ומופיע בתפקידים השונים. האריה כתובה בצורה A-B-A ("צורת שיר" או פזמון חלקי), מהירה למדי ותוארה בין היתר כ"מטלטלת ומבריקה"[6].
הרצ'יטטיב לאלט חוזר לסולם רה מז'ור וכתוב במשקל מרובע ויוצר ההכנה לאריה הבאה לאלט באופן הסיום שלו. האריה כתובה בלה מז'ור, גם כן במשקל מרובע, היא ריטורנלו בצורה בינארית ומאופיינת בניגודים כמו "שקט אחוז תזזית" וכפי שכבר צוין בקצב סינקופי. האריה נפתחת במבוא כלי (אינסטרומנטלית) ארוך לטרברסו לכלי הקשת ב"קון סורדינו" ולקונטינואו. היא נפתחת בקדמה ואחרי שמונה תיבות (להוציא הקדמה) ישנה חזרה, אז ממשיך המבוא הכלי בעוד תבנית זהה של קדמה, שמונה תיבות וחזרה. בתיבה 19 נכנס תפקיד האלט ובסיום דל סניו. מינצ'ם עומד על מבנה הגבוט המאפיין האריה[5] על אף המשקל המצוין שאינו אופייני לריקוד זה.
לאריה לבס ולאריה לאלט מוטיב יסודי משותף: בעליה רה-סול-לה-סי (המקבילה בלט ל: מי-לה-סי-דו דיאז)[5].
החלק האחד נחתם בכוראל היחידי בקנטטה בלה מז'ור, במשקל מרובע לכל התזמורות להוציא החצוצרות והטימפני.
החלק השני נפתח ברצ'יטטיב לבס מלווה (accompagnato) באבובים ובקונטינואו במי מינור, הרצ'יטטיב המלווה היחידי בקנטטה, ומהווה הכנה לאריה העוקבת גם כן לתפקיד הבס. האריה לבס חוזרת לסולם רה מז'ור, במשקל שני רבעים אף על פי שכתובה באחד חלקי שש-עשרה ואחד חלקי שלושים ושתים, וכתובה לאבוב ד'אמורה, כינור סולו, כלי קשת וקונטינואו. נפתחת במבוא כלי, בריטורנלו בקצב לומברדי (כלומר סינקופי) "אגרסיבי", בתיבה 23 נכנס תפקיד הבס בנושא (ריטורנלו) בו פתחו כלי הסולו. בתיבה 98 מוצג הקטע האמצעי באריה, אחרי שהקטע הראשון מסתיים, כאמור בתיבה 97. לכל אורך הקטע האמצעי, שזורים רעיונות מהקטע הראשון, ובתיבות 110 - 118 חוזר הריטורנלו הפותח ומכאן ואילך נשזר בקטע האמצעי המסיים במינור. האריה כתובה "דל סניו" ומסיימת בחזרה מהסומן (לא מהפתיחה אך מאותו הנושא) עד תיבה 97.
אחרי רצ'יטטיב יבש האריה לסופרן במי מינור, במשקל תשע שמיניות ובמבנה ג'יג מובהק (בהמשך למבנה הגבוט המוסתר באריה לאלט). הרצ'יטטיב לטנור כתוב "סקו" רובו למעט קישוט בתיבה שש ומסיים באדאג'יו בתיבות 12 – 14. אופיו מנוגד באופן מוחלט לפרק שאחריו, בעוד הוא איטי, מהורר, דרמטי, בעל מוטיב כרומטי המקובל בתיאורי הצליבה וסבל, וכמקובל ברצ'יטטיבי תזמורו אינטימי (טנור וקונטינואו בלבד).
הכורו החותם הקנטטה הוא למעשה הפרק הפותח רק למילים מעט שונות, צוהל ומתוזמר באופן עשיר ונפוח (ראו תיאור הכורו הפותח).
ביצוע עריכה
האריה לאלט (הפרק החמישי) מפורסמת למדי, וזכתה לביצועים רבים גם על ידי זמרות וזמרים שאינם ממוקדים בביצוע מוזיקת בארוק.
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.bach-cantatas.com/LCY/Johannis.htm
- ^ מילות ההמנון במלואו ובהן הבית השלישי כפי שמופיע בכוראל
- ^ כתובים יחדיו בקו הקונטינואו כמפורט "עוגב וקונטינואו"
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ג'
- ^ 1 2 3 http://www.jsbachcantatas.com/documents/chapter-52-bwv-30.htm
- ^ http://www.emmanuelmusic.org/notes_translations/notes_cantata/n_bwv030.htm