במוזיקה קלאסית, המונח אוֹבְּליגָטֹואיטלקית: Obbligato) מתאר בדרך כלל קו מוזיקלי ההכרחי לביצוע במובן זה או אחר. היפוכו של האובליגטו הוא הסימון "אד ליביטום" – לפי הרצון. באופן ספציפי יותר אפשר להשתמש בו לציון קטע מוזיקלי שיש לנגן אותו בדיוק כפי שנכתב, או רק בכלי המפורט, ללא שינויים וללא השמטות. מקור המילה באיטלקית, ומשמעה "קבוע", מן המילה הלטינית "אובליגטוס" (מן הפועל obligare). המילה יכולה לעמוד בפני עצמה או בשילוב עם מילה אחרת (למשל, "עוגב אובליגטו").

עצמאות

עריכה

אובליגטו מכיל את רעיון העצמאות, כפי שמוצאים בסימפוניות של קרל פיליפ עמנואל באך משנת 1780 mit zwölf" obligaten Stimmen" ("עם שנים-עשר קולות אובליגטו"), המתייחסים לתפקידים העצמאיים של כלי נשיפה מעץ שבהם השתמש באך בפעם הראשונה. תפקידים אלה גם היו אובליגטו במובן של "ללא תחליף".[1]

קונטינואו

עריכה

במה שנוגע לתפקיד המקלדת בתקופת הבארוק, יש לאובליגטו משמעות מוגדרת מאוד: הוא מתאר שינוי פונקציונלי מתפקיד בסו קונטינואו (שבו הנגן מחליט כיצד למלא את ההרמוניות ללא הבלטה) לתפקיד כתוב במלואו ובעל חשיבות שווה לזו של קול המלודיה העיקרי.[2]

שימוש מנוגד

עריכה

שימוש מאוחר יותר נושא את המשמעות המנוגדת של "אופציונלי", או "לפי בחירה", המצביע על כך שתפקיד מסוים איננו מחייב. לקטע קשה בקונצ'רטו יכול העורך לצרף אפשרות חלופית קלה יותר, המכונה אובליגטו. או שביצירה יכול להיות תפקיד לכלי סולו, אחד או יותר, בסימון אובליגטו, תפקידים קישוטיים יותר מאשר חיוניים; היצירה שלמה וניתנת לביצוע ללא הקול, או הקולות הנוספים. המונח המסורתי לקול, או תפקיד, כזה הוא "אד ליביטום", או פשוט "לפי בחירה", כיוון של-".ad lib" יכול להיות מגוון רחב של פירושים.

שימוש מודרני

עריכה

במוזיקה קלאסית יצא המונח משימוש בשיח של מוזיקאים בני-ימינו, כיון שהן מלחינים, הן נגנים והן המאזינים רואים כיום את הטקסט המוזיקלי כבעל חשיבות ראשונה במעלה בהחלטות הנוגעות לביצוע מוזיקלי. כתוצאה מכך, הכל נראה עכשיו כ"אובליגטו" אלא אם מצוין בפירוש אחרת בפרטיטורה. המונח משמש עדיין לכינוי יצירה מוזיקלית עם תפקיד סולו אינסטרומנטלי בעל חשיבות מיוחדת, אבל שאיננו בולט כמו בקונצ'רטו סולו, כדוגמת הקונצ'רטו גרוסו של ארנסט בלוך הנזכר בהמשך. המונח משמש כיום בעיקר לדיון במוזיקה מתקופות קודמות. שימוש מבדח, מכל מקום, נקט אריק סאטי בפרק השלישי של "עוברים מיובשים" (Embryons desséchés), שם האובליגטו מורכב מכ-20 אקורדים של פה מז'ור, מנוגנים בפורטיסימו (כסאטירה על הסגנון הסימפוני של בטהובן). (עוד שימוש, שונה לגמרי, למונח מכַוֵון למלודיה מנוגדת).

דוגמאות

עריכה

דוגמאות מפורשות

עריכה

דוגמאות משתמעות

עריכה
  • אובליגטו לחצוצרה בקנטטה של באך, רי"ב 51, ‏ Jauchzet Gott in allen Landen,
  • אובליגטו קרן במהלך האריה של זיפארה, Lungi da te, mio bene באופרה "מיטרידאטה" (1770) של מוצרט.
  • באופרה החטיפה מן ההרמון של מוצרט (1782) מופיעים אובליגטי לחליל, אבוב, כינור וצ'לו.
  • ב"חסדי טיטוס" של מוצרט (1791) יש שתי אריות לקלרינט אובליגטו; אובליגטו לבאסט קלרינט Parto, ma tu ben mio (של ססטו) ואובליגטו לבאסט-קרן Non piu di fiori של ויטליה.
  • אובליגטו פסנתר באריה הקונצרטית Ch'io mi scordi di te?|Ch'io mi scordi di te? … Non temer, amato bene, ‏ 505 ברשימת קכל.

אובליגטו קרן באריה Abscheulicher!/Komm Hoffnung בפידליו של בטהובן.

  • אובליגטו נמלץ במיוחד לכינור מופיע בפרק ה"בנדיקטוס" במיסה סולמניס של בטהובן.
  • אובליגטו לקרן בסימפוניה החמישית של גוסטב מאהלר.
  • כתיבה בולטת לאובליגטו לחליל במיוחד איננה יוצאת דופן באופרה רומנטית, למשל בקדנצה לגרסה המסורתית של סצנת השיגעון בלוצ'יה די למרמור (1835)
  • אובליגטו לבס קלרינט בפרק השלישי של "סימפונייטה לאטינו-אמריקאית" של מורטון גולד.
  • הסוויטות "דפניס וכלואה" של מוריס ראוול ניתנות לביצוע ללא תפקידי המקהלה ובמקרים רבים מקליטים אותן כך, דוגמה לשימוש המנוגד לעיל.
  • אובליגטו פסנתר בפרק השלישי של הסוויטה הסימפונית "קנטבילה" מאת פרדריק מאגל.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דייוויד פולר, "אובליגטו" 3 במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ דייוויד פולר, "אובליגטו 1" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין