ריאליזם מוסרי

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ריאליזם מוסרי או ריאליזם אתי זו ההשקפה המטא-אתית מטאפיזית, כי האמירות המוסריות, כגון "חובה עליך לקיים את הבטחתך", הן טענות עובדתיות ממש כמו "פריץ הוא חתול שחור". הן מתארות עובדות (תכונות, ערכים, מהות ה'טוב') במציאות, כמושאי הידיעה שיש להן ערך אמת וקיומן בלתי תלוי בהכרה ובמחשבה האנושית.[1] 'תורת האידאות' של אפלטון, ריאליסטית במובהק. לאידאות, בהן אידאת ערך ה'טוב', קיום בעולם נצחי נפרד, כיש מופשט צורני-מהותי. הן אובייקטיביות יותר מהמוחשים המתהווים בדמותן, בעולם המעשה. ניתן להכיר את הערכים ידיעה מלאה. גישות ריאליסטיות נוספות הן; האינטואיציוניזם של ג'ורג' אדוארד מור, המשווה 'טוב' ל'צהוב' להוכחת קיומו של 'טוב' מוסרי כעובדה שניתן להכירה בלתי אמצעית. והנטורליזם, התופס את האתיקה כחלק בלתי נפרד מן המדע, כעובדות מוסריות טבעיות. ומבסס משפטי מוסר על עובדות מציאות. פיליפה פוט מייצגת גישה זו.

האנטי-ריאליסטים, כגון האקספרסיביסטים צ'ארלס סטיבנסון וריצ'רד הייר, והאוחזים בתאוריות טעות כג'ון ג'ון מקי, מתנגדים לריאליזם המוסרי בשל מתח הנביעה בין מונחים אתיים לעובדות, וחילוקי הדעות בנוגע לטיב תפיסת הטוב.

גישה מודרנית של אקספרסיביזם, מציעה את הכעין-ריאליזם כגרסת פשרה, אשר מקבלת את נקודת המוצא האנטי ריאליסטית, אך לתועלת לחיים משותפים תקינים של בני אדם, מוצאת כי ניתן להתייחס פסיכולוגית ובמודע, אל הערכים כאילו היו אובייקטיביים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Geoff Sayre-McCord, Moral Realism, Summer 2021, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2021
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.