ריבית פריים

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח קלוקל משולב בפרשנות שגויה ומידע פופוליסטי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ריבית הפרייםאנגלית: Prime Rate) היא ריבית המשמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות מסוגים שונים כגון הלוואות ופקדונות, שנקבעת בידי כל בנק עבור עסקה שבטיפולו.

בהלוואות, הגורם המלווה מוסיף על ריבית הפריים מרווח, ונהוג לכנות אותה "פריים פלוס". עם זאת, ייתכנו הלוואות בריבית נמוכה מריבית הפריים (מרווח שלילי, "פריים מינוס"), כגון משכנתאות לדיור, בשל גודל ההלוואה ושעבוד נכס איכותי להבטחת תשלומי ההלוואה. הריבית מהווה מקור הכנסה לגורמים המלווים, ושיעור הריבית הנוספת לפריים נובע בין השאר מהתחרות בין הבנקים[1], עלויות התפעול של מערך ההלוואות[2], ונטען כי תוספות הריבית יכולות גם לייצג את הסיכון והלימות ההון של הלקוח בהלוואה[3].

גובה ריבית הפרייםעריכה

במרבית מדינות העולם נקבעת ריבית הפריים בפועל, כנגזרת של הריבית הנקבעת על ידי הבנק המרכזי, דוגמת בנק ישראל או הבנק הפדרלי של ארצות הברית, על בסיס שיעור הריבית שהוא קובע בהלוואותיו לבנקים וגופים פיננסים גדולים אחרים.

ריבית הפריים בישראלעריכה

עקרונית, כל בנק מסחרי בישראל קובע את ריבית הפריים עבור עצמו, בהתחשב בריבית בנק ישראל.

ריבית בנק ישראל היא ריבית הנקבעת על ידי בנק ישראל על-פי אמצע המרווח שבין הריבית שהוא גובה עבור הכספים שהוא מלווה לבנקים, לבין הריבית שהוא משלם על פיקדונות הבנקים אצלו.

ריבית הפריים היא ריבית הנקבעת על ידי הבנק המסחרי והיא שווה בדרך כלל לריבית בנק ישראל בתוספת מרווח אשר משקף בין היתר גם את העלות התפעולית שלו. למרות שכל בנק מסחרי רשאי לקבוע מרווח אשר שונה מבנקים מסחריים אחרים ובכך לקבוע ריבית פריים ששונה מריבית הפריים של בנקים אחרים. בפועל, בישראל, בדרך כלל המרווח אצל כל הבנקים זהה ושווה ל-1.5% ולכן בישראל ריבית הפריים זהה אצל כל הבנקים המסחריים. כלומר בישראל, ריבית הפריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%. (לדוגמה, במאי 2019: ריבית בנק ישראל הייתה 0.25% ולכן ריבית הפריים הייתה 1.75%)

פרסום הריבית ושינוי ריבית הפריים בישראלעריכה

בהיעדר אירועים כלכליים דרסטיים הדורשים התערבות מידית, פרסום הריבית של בנק ישראל מתבצע פעם אחת לחודש, ביום שני האחרון של כל חודש קלנדרי ב-16:00. על סמך ריבית זו נקבעת ריבית הפריים שנכנסת לתוקפה אחרי שני ימי עסקים, כלומר, ביום חמישי. עם זאת, מאחר שריבית הפריים תלויה בשיעור הריבית של בנק ישראל, היא יכולה להשתנות בהתאם לפרסומים חדשים של בנק ישראל.

בעקבות משבר מגפת הקורונה, הודיע בנק ישראל ב-06 באפריל 2020 על הפחתת הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%.

דוגמאות לשימוש בריבית הפרייםעריכה

  • פיקדון בריבית P-3% הוא הפיקדון שקלי, לא צמוד, הנושא בריבית משתנה הנגזרת מריבית הפריים, במרווח של 3 אחוז. לפיכך אם לדוגמה ריבית הפריים בבנקים עומדת על 5.75% במונחים שנתיים, אזי שיעור הריבית השנתי של הפיקדון הוא  . אם במהלך תקופת הפיקדון ישתנה שיעור ריבית הפריים, ישתנה בהתאמה גם שיעור הריבית על הפיקדון, באופן יחסי, מהיום בו השתנתה ריבית הפריים. למשל: אם המשקיע מחזיק פיקדון שבועי מתחדש, ובכל יום שישי יש בו תחנת יציאה, אך ריבית הפריים ירדה ב-0.25 נקודות האחוז ביום חמישי - עד יום רביעי תחושב הריבית בפיקדון לפי שיעור הגבוה ב-0.25 האחוז מהריבית שתחושב בפיקדון מיום חמישי ואילך.
  • ריבית על אשראי בגובה P+4% משמעותה כי הבנק יגבה מהלווה ריבית משתנה לפי שיעור ריבית הפריים בתוספת סיכון של 4 האחוז מעליה - במונחים שנתיים. גם כאן, כל שינוי בשיעור ריבית הפריים יגזור אוטומטית שינוי בריבית על האשראי, גם אם טרם הגיע מועד התשלום. אשראי שכזה יכול להיות משיכת יתר בחשבון עובר ושב, הלוואה, אשראי בכרטיס אשראי, וכדומה.
  • ריבית הפריים משפיעה על הלוואות הצמודות לריבית הפריים, ולא על הלוואות הצמודות למדד. כאשר לקוח בנק מצפה שהריבית במשק תעלה, הוא יעדיף הלוואות בריבית קבועה ופיקדונות על בסיס ריבית הפריים. לעומת זאת בעת ציפייה לירידת ריבית, יעדיף הלקוח הלוואות בריבית הפריים ופיקדונות בריבית קבועה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה