ריבלינו

ריבלינו
	ריבלינו, 1974
מידע אישי
לידה	1 בינואר 1946 (בן 78); סאו פאולו שבברזיל
שם מלא	רוברטו ריבלינו
גובה	1.71 מטר
עמדה	קשר וקיצוני שמאלי
מועדוני נוער
1962 ; 1963–1965	פלמיירס ; קורינתיאנס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוברטו ריבלינו (בפורטוגזית: Roberto Rivellino‏^[1]; נולד ב-1 בינואר 1946) הוא כדורגלן עבר ברזילאי הידוע בכינויו ריבלינו.

נולד בסאו פאולו למהגרים איטלקים יוצאי מקיאגודנה שבנפת איסרניה בדרום איטליה.

ריבלינו שיחק בתפקיד קשר שמאלי ונודע בזכות בעיטות העונשין שלו שנבעטו ברגל שמאל והיו בעלות עוצמה רבה. כמו כן הצטיין במסירות מדויקות ובשליטה בכדור. הוא אף פיתח תנועה שנודעה בשם "פליפ פלאפ" (או אלסטיקו),^[2] אותה חיקו בשנים שלאחר מכן כדורגלנים כמרדונה, רונאלדיניו (שניהם התוודו שריבלינו היה אליל ילדותם),^[3]^[4] זלאטן איברהימוביץ' וכריסטיאנו רונאלדו. סימני ההכר של ריבלינו היו השפם אותו טיפח ותנועתו האתלטית במרכז המגרש.

קריירה בקבוצות

ריבלינו החל את הקריירה שלו בגיל 16 כשחקן קטרגל בסאו פאולו. לאחר זמן קצר עבר לקבוצת הקטרגל של קורינתיאנס ולאחר שנתיים החל לשחק כדורגל מקצועני במדי קורינתיאנס המשחקת בליגת הפאוליסטה. חיש מהר הפך לשחקן מפתח בקבוצה ולחביב האוהדים שהעניקו לו את הכינוי "מלך הפארק" (בהקשר לאצטדיונה של הקבוצה, פארק סאו ז'ורז'). עם זאת, בכל שנותיו בקורינתיאנס, לא הצליח המועדון לזכות באליפות הפאוליסטה. ב-1974 נוצחה קורינתיאנס בגמר אליפות הליגה על ידי פלמיירס. ריבלינו, שנחשב על ידי האוהדים כאחד מהאחראים לכישלון, עבר לריו דה ז'ניירו, לקבוצת פלומיננסה. בשנים שבאו לאחר מכן היה ריבלינו הכוכב הבלתי מעורער של פלומיננסה שזכתה באליפות בשנים 1975–1976 ושיתף פעולה עם שחקנים בולטים אחרים בקבוצה כגון: דוֹבאל, פינטיניו, ז'יל וקרלוס אלברטו טורס. ב-1978 עבר ריבלינו בן ה-32 לקבוצה הסעודית אל-הילאל, בשורותיה שיחק עד 1981. הוא זכה עם קבוצתו באליפות ערב הסעודית פעמיים ופעם אחת בגביע המדינה. הוא סיים את הקריירה שלו בערב הסעודית לאחר שב-1981 הוא חבט באגרופו בפניו של שחקן אל איתיחאד והורחק לשלושה חודשים.^[5] בכך בא למעשה קץ לקריירה שלו ככדורגלן מקצועני.

נבחרת ברזיל

ריבלינו היה שותף לנבחרת ברזיל בזכייתה בגביע העולם במקסיקו 1970. הוא שיחק באגף השמאלי בחוליית ההתקפה הברזילאית לצידם של טוסטאו, פלה וז'אירזיניו. הוא כבש בטורניר שלושה שערים ובישל שלושה נוספים והתפרסם כבועט בעיטות העונשין של נבחרת ברזיל. הוא נהג לבעוט את בעיטות העונשין בעוצמה רבה והאוהדים המקסיקנים הדביקו לו את הכינוי "בעיטה אטומית" אחרי שכבש שער בבעיטת עונשין במשחק הפתיחה של ברזיל מול נבחרת צ'כוסלובקיה שנסתיים בניצחון ברזיל 4:1.

ריבלינו אף נטל חלק בטורנירי הגמר של הגביע העולמי שנערכו בגרמניה ב-1974 בו סיימה ברזיל רביעית (ריבלינו כבש בטורניר שלושה שערים) ובארגנטינה ב-1978 בו סיימה ברזיל במקום השלישי (ריבלינו שותף בשלושה משחקים אך לא כבש). בסך הכל לבש ריבלינו את המדים הלאומיים של ברזיל ב-92 משחקים בינארציים בהם כבש 26 שערים.

לאחר פרישתו החל ריבלינו בקריירה של פרשן ואף אימן את קבוצת שימיזו מהליגה היפנית. ב-1989 השתתף ריבלינו בטורניר גביע העולם למאסטרס ואף הבקיע שער לזכות ברזיל בניצחונה במשחק הגמר על נבחרת אורוגוואי.

ב-2004 נבחר ריבלינו על ידי פלה כאחד מ-125 הכדורגלנים הגדולים החיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריבלינו בוויקישיתוף

ריבלינו, באתר Transfermarkt
ריבלינו, באתר Soccerway
ריבלינו, באתר WorldFootball.net
ריבלינו, באתר National Football Teams
ריבלינו, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
אתר מרכז הספורט של ריבלינו (בפורטוגזית)
ריבלינו בסקירת גדולי הקשרים בכדורגל (באנגלית)
אואסי דאסה, ריוולינו: תקוותה של בראזיל, מעריב, 9 ביוני 1974

הערות שוליים

^ נפוץ בתקשורת למצוא Rivelino (ב-L אחת).
^ מיקי יואכים‏, שינוי גלובלי, באתר וואלה, 17 בפברואר 2008
^ "Rivelino was everything I wanted to be as a football player "Maradona on his idol, ציטוט בטוויטר של פיפ"א, 21 בפברואר 2016
^ פאביו ליקארי, הרנסנס של רונאלדיניו, באתר הארץ, 19 בינואר 2010
^ מיקי יואכים, "שינוי גלובלי"

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1970 (מקום ראשון)
1 פליקס • 2 בריטו • 3 פיאזה • 4 קרלוס אלברטו • 5 קלודואלדו • 6 מרקו אנטוניו • 7 ז'אירזיניו • 8 ז'רסון • 9 טוסטאו • 10 פלה • 11 ריבלינו • 12 אדו • 13 רוברטו • 14 באלדוצ'י • 15 פונטנה • 16 אבראלדו • 17 ז'ואל • 18 פאולו סזאר • 19 אדו • 20 דאריו • 21 זה מריה • 22 ליאו • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1974
1 ליאו • 2 לואיס פריירה • 3 מריניו פרס • 4 זה מריה • 5 פיאזה • 6 מריניו צ'אגאס • 7 ז'אירזיניו • 8 לביניה • 9 סזאר מלוצ'ו • 10 ריבלינו • 11 פאולו סזאר • 12 רנאטו • 13 ולדומירו • 14 נליניו • 15 אלפרדו • 16 מרקו אנטוניו • 17 קרפג'אני • 18 אדמיר דה ג'ויה • 19 מיראנדה • 20 אדו • 21 דירסאו • 22 ולדר פרס • מאמן: זאגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1978 (מקום שלישי)
1 ליאו • 2 דוס סנטוס • 3 אוסקר • 4 דוס סנטוס • 5 סרזו • 6 פילהו • 7 סרג'יו • 8 זיקו • 9 דה לימה • 10 ריבלינו • 11 דירסאו • 12 גאלו • 13 נליניו • 14 בראגה • 15 פולוזי • 16 נטו • 17 דה סילבה • 18 אלבס • 19 מנדונשה • 20 דינמיטה • 21 צ'יסאו • 22 פרס • מאמן: קוטיניו		ברזיל

[1] נפוץ בתקשורת למצוא Rivelino (ב-L אחת).

[2] מיקי יואכים‏, שינוי גלובלי, באתר וואלה, 17 בפברואר 2008

[3] "Rivelino was everything I wanted to be as a football player "Maradona on his idol, ציטוט בטוויטר של פיפ"א, 21 בפברואר 2016

[4] פאביו ליקארי, הרנסנס של רונאלדיניו, באתר הארץ, 19 בינואר 2010

[5] מיקי יואכים, "שינוי גלובלי"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]