קטרגלספרדית: Fútsal, פוטסל) או כדורגל אולמות הוא גרסה של כדורגל המשוחקת במגרש קטן יותר, לרוב באולם ספורט סגור ותחום.

משחק קטרגל בין נבחרות ארגנטינה וברזיל
מגרש קטרגל על גג בטוקיו

הקטרגל הומצא בשנת 1930 באורוגוואי, אך במקביל הומצא עם חוקים אחרים בברזיל. בשל כך בארצות רבות המשחק נקרא "פוטסאל" (Fútsal), על שם כינוי המשחק בספרדית ופורטוגזית ("Fútbol de salón").

חוקי המשחק מתמקדים בניצול יכולות האלתור, יצירתיות וטכניקה, שליטה בכדור ויכולת המסירה לטווח קצר של השחקנים.

היסטוריה של המשחקעריכה

מקורו של ה"פוטסל" בשנת 1930 כאשר חואן קרלוס קייראני הארגנטינאי, שעבד בתור מורה במונטווידאו, אורוגוואי, החליט ליצור גרסה של כדורגל שניתן לשחק אותה באולמות ספורט של אגודת ימק"א שהיו בבית הספר בו הוא לימד. המשחק למעשה פותח כשהוא מתאים למשחק במגרש כדורסל, וספר חוקים ראשון פורסם בספטמבר 1933. הפוטסל היה פופולרי מאוד באורוגוואי אחרי מונדיאל 1930 כשהנבחרת הלאומית האורוגוואית זכתה בגביע העולם, והכדורגל צבר פופולריות רבה, אך מה שהיה בנמצא הם מגרשים קטנים ושכונתיים שם היה חייב להתאים את החוקים - זמן המשחק וסגנון המשחק - לגודל המגרש ולביקוש הרב, כאשר מה שמאפיין ומבדיל את הפוטסל מהכדורגל הוא זמן משחק קצר יותר ומשחק הדורש פחות כושר גופני ויותר כשרון ו-וירטואוזיות מכדורגל קלאסי, המהנה לצופים בו. רעיונו של קייראני היה ליצור משחק המבוסס על כדורגל אשר ימשוך את התלמידים לפעילות ספורטיבית חיובית.

בעת כתיבת ספר החוקים הראשון שנכתב על ידי קייראני ישנה קווי דמיון ברורים בין הפוטסל לכדורגל (למשל האיסור לגעת בכדור ביד במהלך המשחק למעט השוער), ועדיין הוא לקח חוקים אחרים מענפים נוספים: מכדורסל את כמות השחקנים לכל קבוצה (5) ואת זמן המשחק (40 דקות), מכדורמים את החוק לגבי השוערים, ומכדוריד את גודל השערים וגודל המגרש.

איגוד ימק"א העולמי הפיץ כמעט מיידית את המשחק בדרום אמריקה, מאחר שהוא היה משחק נגיש שאפשר לכולם להשתתף בו ובכל מזג האוויר (בניגוד לכדורגל שמשוחק בחוץ), ואפשר לספורטאים שהתאמנו במתקניו לשמור על כושרם לאורך כל ימות השנה. ז'ואו לוטופו הברזילאי שראה את המשחק כה מצליח באורוגוואי והוקסם ממנו, הביא אותו חזרה למדינתו והכניס לבתי הספר בהם עבד, עם שינויים קטנים.

עד 1956 החוקים לא היו אחידים דיים בפוטסל, עד שחביב מחפוז ו-לואיז גונזאגה דה אוליביירה פרננדס מימק"א שבסאו פאולו, בברזיל כתבו את ספר החוקים הרשמי של הפוטסל בשנה זו והתאימו אותו להפצה בינלאומית. באותה השנה הוקמה הקונפדרציה הדרום אמירקנית לכדורגל אולמות (מפורטוגזית: Confederación Sudamericana de Fútbol de Salón), הכוללת את: אורוגוואי, ארגנטינה, פאראגוואי, פרו וברזיל.

מיד לאחר הקמת הקונפדרציה, טורניר ייחודי הוקם, שמשך את תשומת ליבה של התקשורת בדרום אמריקה, והחלה לעקוב באופן אדוק אחר הפוטסל.

מבנה הקטרגל כיוםעריכה

כיום קיימים שני ארגונים נפרדים המנהלים את הענף: AMF שהוקם בשנת 1971 (ועד שנת 2002 נקרא FIFUSA) ופיפ"א, הפדרציה הבינלאומית לכדורגל, שמקיימת טורנירים משלה מ-1989. תחת כל אחד מהארגונים יש קונפדרציות יבשתיות משלו וכל אחד מהם מקיים תחרויות מטעמו כך שקיימות שתי אליפויות עולם: הגביע העולמי מטעם AMF מתקיים משנת 1982 והגביע העולמי מטעם פיפ"א שמתקיים מ-1989.

נכון למאי 2020, הנבחרת המדורגת ראשונה בעולם על פי שיטת הדירוג ELO לנבחרות פיפ"א היא נבחרת ברזיל, כשאחריה מדורגות ספרד, ארגנטינה, רוסיה ופורטוגל. נבחרת ישראל מדורגת במקום ה-85.[1] בשנים 1989 ו-1992 סיימה נבחרת ישראל במקום הרביעי באליפות אירופה של UEFS, הקונפדרציה האירופאית של AMF.

חוקי המשחקעריכה

 
מגרש קטרגל

על פי החוקים הרשמיים של הקטרגל, משחקות זו מול זה שתי הקבוצות במשך שתי מחציות. אורך מחצית 20 דקות ( כולל הפסקות). בדומה לכדורגל, ישנם כרטיסים צהובים ואדומים. לאחר קבלת כרטיס אדום השחקן מורחק מהמגרש, אך לאחר 2 דקות שחקן אחר יכול להחליפו. כמו כן ישנם עבירות נצברות לקבוצה כאשר לאחר 5 עבירות כל עבירה נותנת לקבוצה היריבה פנדל ממרחק עשרה מטרים מהשער.

את כדורי החוץ מכניסים למגרש ברגל, בניגוד לכדורגל בו מחזירים עם הידיים. לאחר חוץ וקרן אסור לשחקן להחזיק את הכדור מעבר ל-4 שניות.

כל קבוצה מורכבת מארבעה שחקנים ושוער אחד. מספר החילופים הוא בלתי מוגבל. (ניתן לרשום עד 12 שחקנים מתחלפים)

לרוב משתמשים בכדור קטן יותר (מספר 4) ופחות קופצני מזה המשמש בכדורגל המקצועני.

המגרשעריכה

אורך המגרש בקטרגל למשחקים בינלאומיים הוא בן 38-42 מטרים ורוחבו בין 20-25 מטרים, ולכל שאר המשחקים אורכו יכול להיות 25-42 מטרים ורוחבו 16-25 מטרים. באולמות מדובר בדרך כלל במשטח תיקני של כדוריד.

בישראלעריכה

בישראל, בעיקר החל משנות ה-80 מתקיימת פעילות ענפה יחסית של כדורגל אולמות, אשר ברובה איננה מאורגנת והיא חסרת מסגרת. החל מהשכונות ובתי הספר שם מתקיימים משחקים ספונטניים במגרשי קט-רגל באולמות ובמגרשים קטנים, וכלה בקבוצות מאורגנות מקומיות של המתנ"סים.

לעומת הפעילות הלא מאורגנת שמגיעה לרוב הילדים הישראלים, הפעילות המאורגנת אינה מתוקצבת ואינה מקודמת בישראל, וזוכה לחשיפה נמוכה מאוד, כמו כן כמעט אינה משודרת בערוצי הספורט ולא מסוקרת באתרי החדשות. רוב הילדים אשר משחקים בגיל קטן כדורגל באולמות - עוברים ישירות לחוגי כדורגל בהמשך בעיקר מטעמי פופולריות. הרבה שחקנים נחשפים לראשונה לקטרגל דווקא באוניברסיטאות שם קיימת פעילות ליגת פוטסל לאוניברסיטאות המופעלת תחת אס"א ישראל, ומשם מגיעים השחקנים לקבוצות החצי מקצועניות בליגות של ההתאחדות, בגיל מאוחר יחסית, כאשר כבר חסר להם את יסודות המשחק הבסיסיים. ועל כן הקבוצות נחשבות ללא מקצועניות ואין השחקנים בליגה זו מחשיבים את עצמם שחקני קטרגל. לרובם ישנה עבודה נוספת ממנה הם מתפרנסים בחייהם. על כן הקבוצות לא מסוגלות להתחרות עם קבוצות מליגות חזקות אחרות בעולם שהם מקצועניות לחלוטין.

בעבר נהגו קבוצות הכדורגל מהליגה העליונה להרכיב קבוצות כדורגל אולמות ולהתחרות באופן מאורגן ביניהן על מנת להגדיל את החשיפה לספורט זה, כך למשל ב-24 במאי 1988 זכתה בית"ר ירושלים באליפות המדינה בקט-רגל בהדרכתו של המאמן אליהו עופר. בטורניר השתתפו 24 קבוצות, והוא נערך בהיכל הספורט מלחה. בגמר נצחה בית"ר את בני-יהודה בתוצאה 3-5.

ניסיונות נוספים לעורר עניין בענף בקרב הציבור הישראלי כמו למשל של יעקב שחר בעלי מכבי חיפה בכדורגל, וגם של קבוצת הקטרגל נחלת יצחק תל אביב שהמירה את שמה ל"מכבי נחלת יצחק תל אביב" בהסכמת האגודה של מכבי תל אביב, הסתיימו בכישלון יחסי שלא הגדיל את עניין הציבור.

מי שאחראית על קיום הליגות כיום תחת פיפ"א בישראל היא ההתאחדות לכדורגל בישראל אשר מקיימת 2 ליגות הכוללות כ-40 קבוצות כדורגל אולמות חצי-מקצועניות (ליגת כדורגל באולמות הראשונה וליגת כדורגל באולמות השנייה) החל מ-1998.[2] בעבר התקיים גם גביע המדינה בקטרגל, אך הוא נמשך עונה אחת בלבד (2009/2010) ולא המשיך להתקיים.

בנוסף ישנה נבחרת ישראל בקטרגל שמייצגת את ישראל בטורנירים בינלאומיים כמו אליפות אירופה בקטרגל וגביע העולם בקטרגל. קבוצות ישראליות אשר זוכות באליפות בליגה המקומית הראשונה מגיעות למפעל ליגת האלופות של אופ"א בקטרגל, אך אינן זוכות להצלחה.

כמו כן קיימת פעילות פוטסל לחרשים של ארגון הספורט של החרשים בישראל המקיימת ליגת כדורגל אולמות החל משנת 1990.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הדירוג העולמי בקטרגל, באתר Futsal World Ranking (באנגלית)
  2. ^ ליגת הכדורגל אולמות