ריפוי האישה הכפופה

ישו מרפא אישה כפופה הוא אחד הנסים של ישו בבשורות (לוקס יג: 17-10)^[1].

ישו מרפא אישה כפופה על ידי ג'יימס טיסו, 1886-1896.

ציטוט מבשורת לוקס

10 וַיְהִי הוּא מְלַמֵּד בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּבֵית כְּנֵסֶת אֶחָד׃ 11 וְהִנֵּה אִשָּׁה אֲשֶׁר בָּהּ רוּחַ־חֳלִי כִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהִיא כְפוּפָה וְלֹא יָכְלָה לָקוּם קוֹמָה זְקוּפָה׃ 12 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ אִשָּׁה הֵחָלְצִי מֵחָלְיֵךְ׃ 13 וַיָּשֶׂם יָדָיו עָלֶיהָ וּכְרֶגַע קָמָה וְתִּתְעוֹדָד וַתְּשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים׃ 14 וַיִּכְעַס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת עַל־אֲשֶׁר רִפָּא יֵשׁוּעַ בַּשַּׁבָּת וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם שֵׁשֶׁת יָמִים הֵם אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה בָּאֵלֶּה בֹּאוּ וְהֵרָפְאוּ וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ 15 וַיַּעַן הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָנֵף הֲלֹא יַתִּיר אִישׁ מִכֶּם בַּשַּׁבָּת אֶת־שׁוֹרוֹ אוֹ אֶת־חֲמֹרוֹ מִן־הָאֵבוּס וְיוֹלִיכֵהוּ לְהַשְׁקֹתוֹ׃ 16 וְזֹאת אֲשֶׁר הִיא בַּת־אַבְרָהָם וַאֲשֶׁר הַשָּׂטָן אֲסָרָהּ זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֲלֹא תֻתַּר מִמּוֹסְרוֹתֶיהָ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ 17 וַיְהִי כְּאָמְרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכְלְמוּ כָּל־מִתְקוֹמֲמָיו וַיִּשְׂמַח כָּל־הָעָם עַל־כָּל־הַנִּפְלָאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עַל־יָדוֹ׃

— הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ג, פסוקים 10–17, בתרגום דליטש

סיפור נס הריפוי

ישו לימד באחד מבתי הכנסת בשבת, אשה שנכחה שם סבלה מנכות בעמוד השדרה, שבעקבות רוח רעה, נגרמה לה אי יכולת לעמוד זקופה במשך שמונה עשרה שנה. כשראה אותה ישו, הוא קרא לה לעמוד ואמר לה: "אישה, החלצי מחולייך." ואז הוא הניח את ידיו עליה, ומיד היא הזדקפה, כלומר נרפאה ממחלתה באופן מיידי, והיא החלה להודות להלל ולשבח את אלוהים.

ראש בית הכנסת כעס מכיוון שישו ריפא בשבת, הוא אמר לציבור המתפללים, "יש שישה ימים המיועדים למלאכה, לכן בואו להירפא בימים ההם, ולא בשבת. "

ישו השיב לו ללנוכח כל קהל המתפללים בבית הכנסת:

"צבוע! האם לא כל אחד מכם היה לא מתיר מן האבוס את שורו או חמורו בשבת כדי להובילו לשוקת על מנת להשקותו מים? ואישה זו, הלא היא בתו של אברהם (אבינו)^[2], שהשטן "כפה עליה נכות ממושכת" במשך שמונה עשרה שנים ארוכות, האם לא צריך לשחרר אותה מ"מוסרותיה", גם אם זה בשבת? "

כשאמר זאת, נכלמו כולם ובושו כל מתנגדיו, ושאר הנוכחים היו שמחים ומרוצים מכל הדברים הנפלאים שנעשו על ידי ישו.

פרשנות

נס ריפוי האישה הכפופה קודם לסיפורי המשלים שסיפר ישו - למשל גרגיר החרדל ולמשל השאור שבהם מדמה ישו את מלכות אלוהים למשהו קטן ו"לא משמעותי לכאורה" שמתפתח והופך למשהו גדול מאוד. בסופו של דבר עתידה מלכות זו לגבור על כל השקרים והסילופים בעולם (במיוחד בהתייחס לצביעות דתית). ישו תמיד כעס על הצביעות של רבים ממנהיגי הדת ביהודה, באשר לפירושים שלהם על אופן שמירת השבת, וייחסו חשיבות גדולה יותר למילוי מצוות אנשים מלומדה, שלא מן התורה, מאשר לכיבוד חיי האדם ובריאותו.

מאורע דומה אירע כאשר ישו ריפא איש בעל יד יבשה (משותקת). גם אירוע זה התרחש בבית הכנסת בשבת וגם שם התעמת ישו עם הצביעות לגבי ריפוי בשבת^[3]^[4]^[5].

ראו גם

משלי ישו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריפוי האישה הכפופה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה לאור ספרי חז"ל, עמוד 109, הוצאת ינץ
^ אמירה דומה לגבי ישועתו של זכאי מוצאים בלוקס יט: 9 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַיּוֹם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר בֶּן־אַבְרָהָם גַּם־הוּא׃
^ מרקוס ג: 6-1 1 וַיָּשָׁב וַיָּבוֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וְשָׁם־אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה׃ 2 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ אִם־יִרְפָּאֵהוּ בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים׃ 3 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֵׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם עֲמֹד בַּתָּוֶךְ׃ 4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲמֻתָּר בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְהָמִית וַיַּחֲרִישׁוּ׃ 5 וַיִּפֶן וַיַּבֵּט אֲלֵיהֶם בְּזַעַף וַיִּתְעַצֵּב עַל־קְשִׁי לְבָבָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט יָדוֹ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 6 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיְמַהֲרוּ לְהִתְיָעֵץ עָלָיו עִם־אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לְאַבְּדוֹ׃
^ לוקס ו: 11-6 6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית׃ 7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד׃ 9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר מַה־הַנָּכוֹן בַּשַּׁבָּת הַלְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד׃ 10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ׃
^ מתי יב: 14-9 9 וַיַעֲבֹר מִשָׁם אֶל־בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם׃ 10 וְהִנֵּה־שָׁם אִישׁ וְיָדוֹ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלוּהוּ הֲמֻתָּר לִרְפֹּא בַּשַׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 11 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם הַיֵּשׁ בָּכֶם אָדָם אֲשֶׁר־לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְנָפַל בְּבוֹר בַּשַׁבָּת וְלֹא־יַחֲזִיק בּוֹ וְיַעֲלֶנּוּ׃ 12 וּמַה־יָּקָר אָדָם מִן־הַכֶּבֶשׂ לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה בַּשַׁבָּת׃ 13 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט אֹתָהּ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת׃ 14 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ עָלָיו לְאַבְּדוֹ׃

[1] ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה לאור ספרי חז"ל, עמוד 109, הוצאת ינץ

[2] אמירה דומה לגבי ישועתו של זכאי מוצאים בלוקס יט: 9 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַיּוֹם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר בֶּן־אַבְרָהָם גַּם־הוּא׃

[3] מרקוס ג: 6-1 1 וַיָּשָׁב וַיָּבוֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וְשָׁם־אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה׃ 2 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ אִם־יִרְפָּאֵהוּ בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים׃ 3 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֵׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם עֲמֹד בַּתָּוֶךְ׃ 4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲמֻתָּר בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְהָמִית וַיַּחֲרִישׁוּ׃ 5 וַיִּפֶן וַיַּבֵּט אֲלֵיהֶם בְּזַעַף וַיִּתְעַצֵּב עַל־קְשִׁי לְבָבָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט יָדוֹ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 6 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיְמַהֲרוּ לְהִתְיָעֵץ עָלָיו עִם־אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לְאַבְּדוֹ׃

[4] לוקס ו: 11-6 6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית׃ 7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד׃ 9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר מַה־הַנָּכוֹן בַּשַּׁבָּת הַלְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד׃ 10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ׃

[5] מתי יב: 14-9 9 וַיַעֲבֹר מִשָׁם אֶל־בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם׃ 10 וְהִנֵּה־שָׁם אִישׁ וְיָדוֹ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלוּהוּ הֲמֻתָּר לִרְפֹּא בַּשַׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 11 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם הַיֵּשׁ בָּכֶם אָדָם אֲשֶׁר־לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְנָפַל בְּבוֹר בַּשַׁבָּת וְלֹא־יַחֲזִיק בּוֹ וְיַעֲלֶנּוּ׃ 12 וּמַה־יָּקָר אָדָם מִן־הַכֶּבֶשׂ לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה בַּשַׁבָּת׃ 13 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט אֹתָהּ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת׃ 14 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ עָלָיו לְאַבְּדוֹ׃

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]