רמת חיים

לרמת הרווחה הכלכלית של אנשים בודדים או אוכלוסייה שלמה

רמת חיים הוא מונח אשר מתייחס לרמת הרווחה הכלכלית של אנשים בודדים או אוכלוסייה שלמה, הנמדדת באיכות ובכמות הסחורות והשירותים אותם הם יכולים להרשות לעצמם.

רמת החיים מורכבת מסדרה של מדדים מתחומים שונים: הכנסה לנפש (בהתאם לאינפלציה), תוצר מקומי גולמי (תמ"ג), נגישות לסחורה מסוימת, הזמינות של שירותים רפואיים ואיכותם, תוחלת החיים, צריכת המזון, תנאי הדיור בנוסף למדדים רבים אחרים.

אף על פי כן, יכולות להיות בעיות בשימוש במדדים מספריים לשם השוואה של רמת החיים. לדוגמה, במדינות בהן ישנם פערי הכנסה, כמות קטנה יחסית של אנשים עשירים מן המעמד העליון ביחס לכמות גדולה של אנשים עניים מן המעמד התחתון, רמת ההכנסה הממוצעת תהיה גבוהה יחסית אף על פי שרוב האוכלוסייה בעלת רמת חיים נמוכה מרמת ההכנסה הממוצעת. לשם כך, משתמשים במדדים חציוניים המסייעים למנוע הטיות אלו. לדוגמה: במקום לחשב את השכר הממוצע במשק על ידי חלוקת כל השכר הכללי למספר האנשים המשתכרים, משתמשים במדד שכר חציוני המגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה.

הגורמים להבדלים ברמת החיים בין מדינות העולם הם הבדלים בין המינים לדוגמה, במדינות תת-מפותחות נשים לא זקוקות להשכלה, מה שמוריד את רמת החיים. בנוסף תוחלת החיים במדינות פחות מפותחות ירודה בשל המחסור בתרופות, רופאים והתברואה נמוכה. נוסף על כך הנגישות למי שתייה נקיים לוקה בחסר במדינות פחות מפותחות ועל כן רמת החיים פחותה. גם רמת המינוע משפיעה על רמת החיים שכן במדינות פחות מפותחות רמת המינוע קטנה.

אחת הדרכים להעלאת רמת החיים היא על ידי רכישת השכלה, אשר מאפשרת השתלבות בשוק העבודה ופיתוח קריירה.

היסטוריה

עריכה

רמת החיים הממוצעת

עריכה

לאורך ההיסטוריה רמת החיים הממוצעת (תזונה של אנשים, תוחלת חיים) מאז שניתן להעריכה (על פי הממצאים הארכאולוגיים, רישומי שכר וכדומה) נשארה ללא שינויים גדולים עד המאה ה-19 אז התחילה לגדול[1].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רמת חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה