פתיחת התפריט הראשי

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה. ידע זה כולל זכירה של עובדות מתחומי דעת שונים, בהתאם להתמחות ותחומי העניין של הלומד.

תוכן עניינים

רכישת השכלהעריכה

ניתן לרכוש השכלה במגוון דרכים:

הקשר בין השכלה לשכר בעולם העבודהעריכה

סקרים סטטיסטיים מראים על קשר הדוק בין העלייה במספר שנות הלימוד לעלייה בשכר במסגרת שוק העבודה. דוגמה: נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2005 (גיליון אקסל) מציגים את התמונה הבאה:

מספר שנות לימוד 8-0 10-9 12-11 15-13 16+
שכר לשעה בשקלים 24.7 27.2 31.4 41.1 60.7

בהתאם לכך ההשכלה נחשבת לאחת הדרכים בהן ניתן לפתח קריירה ולהתמודד עם מעגל העוני. אך יחד עם זאת, חשוב לציין כי הקשר בין השכלה ובין שכר אינו מעיד בהכרח על השפעה סיבתית: משתנים חסרים כגון "יכולת" או השכבה הסוציואקונומית יכולים להשפיע גם על רמת ההשכלה של הפרט וגם על רמת השכר העתידית, וכך לייצר מתאם מלאכותי ביניהם.

גישה להשכלה ושוויון הזדמנויותעריכה

מאז היווצרות האוניברסיטאות הראשונות בימי הביניים שערי ההשכלה הגבוהה היו פתוחים רק לאליטה החברתית. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה סוגיית הגישה להשכלה גבוהה לנושא דיון מרכזי ברוב מדינות העולם.

לחלוקה צודקת של שירותי ההשכלה יש השלכות חשובות לריבוד חברתי, ניעות חברתית ועל מוקדי כוח בפוליטיקה ובכלכלה. בתקופה המודרנית מדינות רבות שואפות להרחיב באופן משמעותי את גבולות מערכות ההשכלה הגבוהה כדי לאפשר לכל מי שחפץ לרכוש השכלה אקדמית[2].

בתנאים של שוויון הזדמנויות לא צפויים הבדלים משמעותיים בהישגים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. עם זאת, בפועל לא תמיד מתקיים שוויון הזדמנויות בתחום ההשכלה. זאת משום שמחסומים בדרך לרכישת השכלה יוצרים מצב לא שוויוני, בו נמנעת מאנשים מסוימים האפשרות לממש את מלוא כישוריהם ולהגיע להכנסה גבוהה יותר המסוגלת להעלות את רמת החיים. כמו כן, מצב כזה מונע מהחברה כולה את התועלת שאנשים אלו היו עשויים לתרום אילו זכו להשכלה נרכבת יותר. באופן זה חסימת האפשרויות להשכלה פוגעת בצמיחה הכלכלית[3].

קשיי למידה הנובעים מגורמים שונים עלולים לפגוע בתפקודו של האדם, על פי הקריטריונים של מדידה והערכה בחינוך פורמלי.

אחד החסמים השכיחים לנגישות להשכלה גבוהה הוא מצב סוציו-אקונומי נמוך. זאת בעקבות המיעוט במשאבים שמשפחות עניות יכולות להקדיש עבור חינוך ילדיהם (למשל תשלום על שיעור פרטי במקרה הצורך). מצב זה מחמיר על רקע העובדה שראשי המשפחות העניות הם לרוב בעלי השכלה נמוכה.

גורם נוסף המשפיע על ההשגים הלימודיים הוא הפן התרבותי, באמצעות רמת החשיבות שכל קבוצה מיוחסת להישגים אלו. לדוגמה: רוב האוכלוסייה הישראלית רואה בתעודת הבגרות הישג לימודי חשוב, משום שהיא משמשת ככרטיס כניסה להשכלה הגבוהה. לעומת זאת, החברה החרדית אינה רואה רכישת תעודת בגרות כהישג, משום שהמטרות הלימודיות במגזר זה ממוקדות בעולם התורני[3].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  2. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  3. ^ 3.0 3.1 מומי דהן, נטליה מירוניצ'ב, איל דביר ושמואל שי (2002). האם הצטמצמו הפערים בחינוך? על הגורמים הקובעים זכאות לתעודת בגרות בישראל - חוברת 2. ירושלים: מכון ון ליר.