רפאל מאמאן
כיהן כרבה של צפת וטבריה במחצית השנייה של המאה ה-19.
רבי רפאל מאמאן (נפטר בי"ד בתשרי ה'תרמ"ב, 1881) כיהן כרבה של צפת וטבריה במחצית השנייה של המאה ה-19.
 | |
| לידה | מקנס |
|---|---|
| פטירה |
1881 י"ד בתשרי ה'תרמ"ב |
| מדינה | מרוקו, האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | צפת וטבריה |
| תלמידיו | יוסף שמואל אבואלעפייא |
| חיבוריו | "מרפא לנפש - קונטרס עיגונא דאיתתא" |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר מקנס שבמרוקו לרבי שלמה מאמאן, מחכמי העיר. עלה עם משפחתו בשנת ה'תק"ס והתיישבו בטבריה. בשנת ה'תר"י מונה לרב ומו"ץ בעיר צפת. בשנת ה'תרל"ג, לאחר פטירת רבי חיים שמואל קונורטי רבה של טבריה, מונה רבי רפאל לרב ואב"ד של העיר. במשרה זו כיהן עד לשנת ה'תרמ"א. במקביל לכהונתו כרב עיר הוא עמד בראשות ישיבה בטבריה, מתלמידיו היה רבי יוסף שמואל אבואלעפייא, מחכמי העיר ורב בכמה ערים במרוקו.
משפחתו
עריכהחיבוריו
עריכהרבי רפאל חיבר ספרי ש"ת ודרושים, אך מכתביו נדפס רק חיבורו "מרפא לנפש - עיגונא דאיתתא" נדפס על ידי נכדיו בירושלים בשנת ה'תרנ"ד. תשובות רבות שלו נדפסו בספר "פני יצחק" של רבי יצחק בן משה אבולעפיה.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף חיים ילוז, אוצרות יוסף, "טוב רואי" עמ' קעה, אשקלון, תשס"א.
קישורים חיצוניים
עריכה- רפאל מאמאן, מרפא לנפש, ירושלים, תרנ"ד, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי רפאל מאמאן, בקטלוג הספרייה הלאומית
רפאל בן שלמה ממן, דף שער בספרייה הלאומית
