יצחק אבולעפיה (פני יצחק)

שימש כדיין בטבריה ובדמשק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק"

הרב יצחק אבולעפיה (ה'תקפ"ד, 1824 - ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה דיין בטבריה ובדמשק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק".

רבי יצחק אבולעפיה
לידה 1839 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1910 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 במרץ 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשנת ה'תקפ"ד בדמשק [1] לאורו (או אורה)[2] ולרב משה אבולעפיה, בנו של הרב חיים ניסים אבולעפיה. אביו התאסלם לאחר שעבר עינויים קשים בעלילת דמשק ושימש בה כעד נגד היהודים (ראה שם). הוא עבר להתגורר עם סבו בטבריה ולאחר מכן בירושלים. למד בישיבות ירושלים, ובשנת 1842 (ה'תר"ב) עם מלאת לו 18 שנים התמנה כחבר בית הדין בטבריה ועבר להתגורר בה.

בשנת 1870 (ה'תר"ל) התמנה כרבה של דמשק. בדמשק היו לו מאבקים רבים עם עשירי קהילתו. ועם הרב גאגין. בשלב מסוים בחייו שב לטבריה, ואז למד אצלו רבי אברהם חי בן אמוזג.

בסוף ימיו חזר לירושלים. הוא נפטר ביום ראשון ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910, ונקבר בטבריה.

דרכו בפסיקת הלכה

עריכה

פסק ההלכה שלו משנת 1904 שבו התיר לקראית להינשא ליהודי ב"קבלת חברות" (התחייבות לקיום ההלכה הרבנית) בלבד, בלי הליך גיור[3], עורר פולמוס גדול בעולם ההלכה ונתקל בהתנגדות קשה של רבני ירושלים הספרדים, בראשם של רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבי יעקב שאול אלישר ורבי אהרן בכור אלחדיף[4]. הרב יוסף ידיד הלוי מצפת העביר את תמיכתו לצד רבני ירושלים למרות שבתחילת הדרך פסק אף הוא להיתר[5]. הפולמוס הסתיים כאשר חזר בו גם הרב אבולעפיה מן ההיתר המעשי[6][7].

כתביו

עריכה
סדרת "פני יצחק"

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב יצחק אבולעפיה (פני יצחק), באתר כארז בלבנון
  2. ^ ככל הנראה, ראו ד"ר יוחאי בן- גדליה, הסיפור שלא סופר: גבורתן של הנשים בעלילת דמשק, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 05.02.2018
  3. ^ בסוף ספרו "פני יצחק" ח"ו
  4. ^ דעות האוסרים מובאות בארוכה בספרו של האחרון, שו"ת "מפי אהרן", אבן העזר סימן כא.
  5. ^ שו"ת ימי יוסף, ח"א אבן העזר סי' א.
  6. ^ להרחבה על פרשייה זו, ראו: שלמה אליעזר מרגליות (עורך), גדולי ארץ ישראל על כת הקראים, ירושלים תשל"ה.
  7. ^ הרחבה על הפרשה בקובץ "בין ניכור לאחוה" (מעמוד 23)
הקודם: רבנים ראשיים של דמשק הבא:
הרב יוסף דנא