רפאל פרוינד
רפאל (רפי) פרוינד (14 באפריל 1933 ברסלאו, גרמניה – 26 בפברואר 1980, ירושלים, ישראל) היה גאולוג ישראלי, פרופסור לגאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא החברה הגיאולוגית הישראלית (1964–1968).
 | |
| לידה |
14 באפריל 1933 ברסלאו, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1980 (בגיל 46) ירושלים, ישראל  |
| ענף מדעי | גאולוגיה |
| מקום מגורים |
ישראל |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | המכון למדעי כדור הארץ |
| פרסים והוקרה | פרס על שמו מטעם החברה הגיאולוגית הישראלית |
קורות חייו ופועלו עריכה
משפחתו של פרוינד עלתה לארץ ישראל בינקותו. הוא גדל בחיפה, סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי, ולאחר שירותו הצבאי כקצין בנח"ל החל את לימודי הגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1962 הגיש את עבודת הדוקטורט בנושא "בעיות בסטרטיגרפיה של הקנומן-טורון בישראל". השלכותיה של עבודתו זו, שהתבססה בעיקרה על נתונים פליאונטולוגיים, אישרו הצעות קודמות בדבר תנועה אופקית גדולה לאורך בקע הירדן. פרוינד היה מהראשונים שהכירו בחשיבותה של טקטוניקת הלוחות בהבנת הגאולוגיה של אזורנו.[1]
בתפיסתו, לפיה תנועות אופקיות הן תופעה עקרונית בטקטוניקה של כדור הארץ, הקדים את תאוריית טקטוניקת הלוחות, שהפכה לימים להנחת מוצא מקובלת בגאולוגיה. הגאולוגיה של העתקי הסָטה אופקית והעתקי חילוף (טרנספורם) הייתה לנושא המרכזי במחקריו, שכללו אספקטים גאומטריים וכמותיים, ניסויי מעבדה וניתוח קינמטי. את עבודת השדה עשה בניו זילנד, באיראן ובאתיופיה. פרוינד התמודד בדרך כלל עם בעיות מרכזיות של הגאולוגיה, כמו מחקר של אזורי הפחתה (מונח שחידש) ושחזור תנועת לוחות קטנים על פי מדידות פליאומגנטיות ועל פי תהליכי הצפת ים (טרנסגרסיה) ונסיגת ים (רגרסיה). עם זאת היה בראש ובראשונה חוקר הגאולוגיה של ארץ ישראל על כל היבטיה. הוא ניצל את המגוון הרחב של פעילותו לשחזור ההיסטוריה הגאולוגית של הארץ.[2]
פרוינד פעל כפרופסור לגאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1964–1968 כיהן כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית. בצד ההוראה, שבה העמיד והנהיג דור של גאולוגים, דאג להפצת מדע הגאולוגיה בקרב מתעניינים. הוא פרסם חלק מרעיונותיו החדשניים בכתבי עת דוגמת "מדע" ו"טבע וארץ".[3] בסוף ימיו עסק בחיבור ספר, שלא זכה לראות אור, על הגאולוגיה של ארץ ישראל, ובו ביקש לסכם את רעיונותיו בנוסח שיהיה מובן גם לחובבים.
בצד פעילותו המדעית הטהורה היה פרוינד ער גם לבעיות הקשורות בתחום הגאולוגיה הכלכלית. הוא עסק בבדיקת נושא כדאיות בניית תעלת הימים וכן העלה סברה, חדשנית לזמנהּ, בנושא איתור מלכודות נפט, והיה במשך שנים חבר במועצת המנהלים של חברת חיפושי הנפט הלאומית (חנ"ה).
פרוינד נפטר בשנת 1980, בגיל 47. הניח את בניו, יואב וגיל.
פרס על שמו מוענק מדי שנה, מאז מותו, מטעם החברה הגאולוגית הישראלית.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת כתביו של רפאל פרוינד באתר ספריות האוניברסיטה העברית בירושלים
רפאל פרוינד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ יהושע קולודני, 13 שיחות על גיאולוגיה, סדרת האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2009, שיחה 7, עמ' 70; הספר הוקדש לזכרו של רפי פרוינד
- ^ כמסוכם בדברים שנשאו לזכרו תלמידיו צבי גרפונקל וזאב רכס
- ^ "הגיאולוגיה של ארץ-ישראל על רקע נדידת היבשות", מדע, כרך ט', 1964, עמ' 175–182; "עדויות חדשות לתזוזת מזרח הירדן צפונה", טבע וארץ, כרך י', 1968, עמ' 232–237
- ^ פרס על שם פרופ' רפאל (רפי) פרוינד, החברה הגיאולוגית הישראלית