פתיחת התפריט הראשי

יהושע קולודני (נולד ב-28 בספטמבר 1936) הוא פרופסור לגאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ לשנת ה'תש"ע.

יהושע קולודני
אין תמונה חופשית
לידה 28 בספטמבר 1936 (בן 82)
ענף מדעי גאולוגיה
ארצות מגורים פולין, ישראל
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ לשנת ה'תש"ע.
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום גאוכימיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

קולודני נולד בפינסק שבפולין (כיום בלארוס) לנחמיה קולודני, צאצא חסידות קרלין, ולרחל לבית פליסקין. אביו עסק במסחר ואמו עבדה כגננת. לאחר פלישת ברית המועצות לעיר גורשה המשפחה ונשלחה ביוני 1941 להרי אלטאי, שם שהו עד 1946. בשובם לאירופה שהו במחנה עקורים במינכן שבגרמניה, שם החל בלימודיו בבית ספר עברי. לאחר הקמת מדינת ישראל, בדצמבר 1948, עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בחיפה, שבה סיים קולודני את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי והיה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" ולאחר מכן ב"מחנות העולים". בשנת 1955 התגייס לשירות בנח"ל והיה ממקימי היאחזות אשלים. לאחר שחרורו הצטרף בשנת 1957 לקיבוץ מחניים, שאותו עזב כעבור שנה.

בשנת 1958 החל לימודים אקדמיים בחוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1965 קיבל תואר M.Sc. עבודתו, בהדרכת פרופ' יעקב בן-תור, עסקה בצור תצורת מישאש. ללימודי הדוקטורט יצא לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ואת התואר קיבל ב-1969.

בשובו לישראל הצטרף קולודני כמרצה לסגל המחלקה לגאולוגיה באוניברסיטה העברית, ב- 1969 התמנה למרצה בכיר, ב-1975 קודם לפרופסור חבר וב-1980 היה לפרופסור מן המניין.

בשנים 19801982 עמד בראש המחלקה לגאולוגיה, מאוחר יותר עבר לעבוד במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה. פעמיים שימש מנהל המכון (19931996) ובין השנים 19992002 היה דיקן הפקולטה למדעי הטבע. בתקופתו כדיקן הוקם בפקולטה המרכז לננוטכנולוגיה ומדע. בשנת 2004 פרש לגמלאות, אך הוא ממשיך בהדרכת סטודנטים בעבודות מחקר ובלימוד קורסים.

תחומי המחקר שלו הם גאוכימיה (התחום שהוזכר בהנמקה לפרס ישראל), תמיסות מלח רוויות (brines), סלעי צור, פוספוריטים, מטמורפיזם של בעירה (תצורת חתרורים). השיטות הגאוכימיות אותן פיתח כוללות בין השאר שימוש באיזוטופים יציבים ובעיקר חמצן לשיחזור סביבות קדומות ומעקב אחרי שינויים בהרכב של תמיסות ושל משקעים כפי שתועדו על ידי ההרכב האיזוטופי. פרופסור קולדוני יישם את השיטה הזו בהבנת ההרכב של סלעי משקע שונים כמו צור ופוספוריט, תוצרי התמרה, משקעים צעירים ומאובנים, ומאוחר יותר גם בהבנת סביבת החיים של דינוזאורים. תחומי המחקר כללו את המסלע העתיק של חבורות יהודה והר הצופים כמו גם סביבות צעירות יותר כמו ים המלח והכנרת. יישום מאוחר יותר של השימוש באיזוטופים יציבים של חמצן, פוספט, וחנקן איפשר לעקוב אחרי שינויים ותהליכים במי הכנרת ובמים באגן הניקוז שלה.

קולודני שימש פרופסור וחוקר אורח באוניברסיטאות בצרפת ובארצות הברית, בהן אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1971 זכה בפרס לנדאו. בשנת 1975 נבחר לשנת כהונה כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית ובשנת 2004 זכה בה לחברות כבוד. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ "בשל מחקריו המטפלים במגוון רחב של תחומי הגיאוכימיה ובשל הישגיו הרבים ברמה הבינלאומית".

בשנים 19921998 היה עורך כתב העת "Israel Journal of Earth Sciences".

בשנת 1960 נישא קולודני לאמירה פניני, ולהם שלושה ילדים.

מעורבות ציבוריתעריכה

קולודני חתום על מספר עצומות פוליטיות המזוהות עם השמאל הקיצוני, בהן עצומה הקוראת לאפשר מעבר סטודנטים מרצועת עזה ללימודים ביהודה ושומרון[1], עצומה המביעה זעזוע "מהתמשכות מדיניות האלימות והאטימות הישראלית, שהגיעו לשיאן על סיפון אניות המשט לעזה" ומטילה על ממשלת ישראל את האחריות[2], עצומה היוצאת נגד גדעון סער "בהגנה על חירויות הביטוי האזרחיות של המביעים תמיכה" בחרם אקדמי על ישראל[3] ועצומה הקוראת לחרם אקדמי על מכללת אריאל[4].

קולודני גם יצא נגד גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך אשר הביע ספקות לגבי תורת האבולוציה ואמר שמדובר באסון תרבותי וכי טהראן הגיעה לישראל[5].

קולודני חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה