יהושע קולודני
יהושע קולודני (28 בספטמבר 1936 – אפריל 2024) היה פרופסור לגאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ לשנת ה'תש"ע.
 | |
| לידה | 28 בספטמבר 1936 |
|---|---|
| פטירה | אפריל 2024 (בגיל 87) |
| ענף מדעי | גאולוגיה |
| מקום מגורים | פולין, ישראל |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1969)  |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ לשנת ה'תש"ע |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום גאוכימיה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקולודני נולד בפינסק שבפולין (כיום בלארוס) לנחמיה קולודני, צאצא חסידות קרלין, ולרחל לבית פליסקין. אביו עסק במסחר ואמו עבדה כגננת. לאחר פלישת ברית המועצות לעיר גורשה המשפחה ונשלחה ביוני 1941 להרי אלטאי, שם שהו עד 1946. בשובם לאירופה שהו במחנה עקורים במינכן שבגרמניה, שם החל בלימודיו בבית ספר עברי. לאחר הקמת מדינת ישראל, בדצמבר 1948, עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בחיפה, שבה סיים קולודני את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי והיה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" ולאחר מכן ב"מחנות העולים". בשנת 1955 התגייס לשירות בנח"ל והיה ממקימי היאחזות אשלים. לאחר שחרורו הצטרף בשנת 1957 לקיבוץ מחניים, שאותו עזב כעבור שנה.
בשנת 1958 החל לימודים אקדמיים בחוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1965 קיבל תואר M.Sc. עבודתו, בהדרכת פרופ' יעקב בן-תור, עסקה בצור תצורת מישאש. ללימודי הדוקטורט יצא לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ואת התואר קיבל ב-1969.
בשובו לישראל הצטרף קולודני כמרצה לסגל המחלקה לגאולוגיה באוניברסיטה העברית, ב־1969 התמנה למרצה בכיר, ב-1975 קודם לפרופסור חבר וב-1980 היה לפרופסור מן המניין.
בשנים 1980–1982 עמד בראש המחלקה לגאולוגיה, מאוחר יותר עבר לעבוד במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה. פעמיים שימש מנהל המכון (1993–1996) ובין השנים 1999–2002 היה דיקן הפקולטה למדעי הטבע. בתקופתו כדיקן הוקם בפקולטה המרכז לננוטכנולוגיה ומדע. בשנת 2004 פרש לגמלאות, אך עד למותו המשיך בהדרכת סטודנטים בעבודות מחקר ובלימוד קורסים.
תחומי המחקר שלו היו גאוכימיה (התחום שהוזכר בהנמקה לפרס ישראל), תמיסות מלח רוויות (brines), סלעי צור, פוספוריטים, מטמורפיזם של בעירה (תצורת חתרורים). השיטות הגאוכימיות אותן פיתח כוללות בין השאר שימוש באיזוטופים יציבים ובעיקר חמצן לשיחזור סביבות קדומות ומעקב אחרי שינויים בהרכב של תמיסות ושל משקעים כפי שתועדו על ידי ההרכב האיזוטופי. פרופסור קולודני יישם את השיטה הזו בהבנת ההרכב של סלעי משקע שונים כמו צור ופוספוריט, תוצרי התמרה, משקעים צעירים ומאובנים, ומאוחר יותר גם בהבנת סביבת החיים של דינוזאורים. תחומי המחקר כללו את המסלע העתיק של חבורות יהודה והר הצופים כמו גם סביבות צעירות יותר כמו ים המלח והכנרת. יישום מאוחר יותר של השימוש באיזוטופים יציבים של חמצן, פוספט וחנקן איפשר לעקוב אחרי שינויים ותהליכים במי הכנרת ובמים באגן הניקוז שלה.
קולודני שימש פרופסור וחוקר אורח באוניברסיטאות בצרפת ובארצות הברית, בהן אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1971 זכה בפרס לנדאו. בשנת 1975 נבחר לשנת כהונה כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית ובשנת 2004 זכה בה לחברות כבוד. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ "בשל מחקריו המטפלים במגוון רחב של תחומי הגיאוכימיה ובשל הישגיו הרבים ברמה הבינלאומית".
בשנים 1992–1998 היה עורך כתב העת "Israel Journal of Earth Sciences".
קולודני נפטר באפריל 2024. הותיר אחריו אישה, אמירה לבית פניני, ושלושה ילדים. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
מעורבות ציבורית
עריכהקולודני היה חתום על מספר עצומות פוליטיות המזוהות עם השמאל הרדיקלי, בהן עצומה הקוראת לאפשר מעבר סטודנטים מרצועת עזה ללימודים ביהודה ושומרון,[1] עצומה המביעה זעזוע "מהתמשכות מדיניות האלימות והאטימות הישראלית, שהגיעו לשיאן על סיפון אניות המשט לעזה" ומטילה על ממשלת ישראל את האחריות,[2] עצומה היוצאת נגד גדעון סער "בהגנה על חירויות הביטוי האזרחיות של המביעים תמיכה" בחרם אקדמי על ישראל[3] ועצומה הקוראת לחרם אקדמי על מכללת אריאל.[4]
קולודני גם יצא נגד גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך אשר הביע ספקות לגבי תורת האבולוציה ואמר שמדובר באסון תרבותי וכי טהראן הגיעה לישראל.[5]
קולודני היה חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה- יהושע קולודני, באתר גוגל סקולר
- יהושע קולודני, באתר המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים
- יהושע קולודני, באתר פרס ישראל
- פרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ יוענק לפרופסור יהושע קולודני מהאוניברסיטה, באתר האוניברסיטה, 11 בפברואר 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ יהלי מורן זליקוביץ', אנשי אקדמיה לשר הביטחון: יש לאפשר לסטודנטים מעזה ללמוד בגדה, באתר ynet, 28 באפריל 2010
- ^ מגיעה לנו מדינה שנוכל להתגאות בה, אתר עצומה
- ^ 550 מרצים בהשכלה הגבוהה: השר סער מאיים על חירויות הביטוי, 8 ביולי 2010, אתר חד"ש
- ^ אור קשתי, 155 מרצים קוראים להטיל חרם אקדמי על אריאל, באתר הארץ, 9 בינואר 2011
- ^ אור קשתי, קריאות לפטר את המדען הראשי במשרד החינוך, באתר הארץ, 22 בפברואר 2010
- ^ אתר הקרן החדשה לישראל.