ויקיפדיה

רפובליקה (קבוצת לחץ)

תנועת הרפובליקה (Republic) היא קבוצת לחץ רפובליקנית בריטית הדוגלת בהחלפת המלוכה הבריטית ברפובליקה פרלמנטרית דה יורה.[1] הארגון הוא הארגון הגדול ביותר הפועל למען חוקה רפובליקנית עבור בריטניה, וחבר בברית התנועות הרפובליקניות האירופיות. נכון ל-2023, קרול לוור היא יו"ר התנועה, וגרהאם סמית' הוא המנכ"ל.[2]

תנועת הרפובליקה
Republic
תחום פעילות פוליטית
מטה הארגון לונדון
סינוף ארצי הממלכה המאוחדת
חברים כ-9,000 (מאי 2023)
יושב ראש קרול לוור
מנכ"ל גרהאם סמית'
תקופת הפעילות 1983/2006–הווה (כ־41 שנים)
www.republic.org.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

תנועת הרפובליקה הוקמה במקור על ידי קבוצת פעילים רפובליקנים בלונדון ב-21.04.1983,[3] כאשר קבוצה של רפובליקנים נפגשה בלונדון בתגובה למכתב שפורסם במגזין Freethinker על-ידי הספרן אלברט סטנדלי. המכתב הגה את הרעיון של יצירת חברה ובה יקודמו רעיונות רפובליקנים ואלטרנטיבה למלוכה.[4] בקמפיין ב-2006, הקימה התנועה חברה בע"מ עם דירקטוריון ומשרד ניהולי.[5] אף שזכתה לתמיכה בלתי מבוטלת בשנות התשעים, אשר מייחסים בתנועה לפועלו של יו"ר התנועה באותן שנים פרופ' סטפן הסלר (1990-2004), התנועה הפכה לבולטת בעיקר בעשור השני של המאה ה-21, ובעיקר משנת 2019.[4]

בתקופה שבין ההכרזה על האירוסין של הנסיך וויליאם וקתרין מידלטון ב-2010 לבין יובל היהלום למלכות אליזבת השנייה ב-2012, תומכי הקבוצה גדלו מכ-9,000 לכ-30,000,[6] כאשר כ-500 חברים חדשים הצטרפו במהלך חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון. ב-2016 היו לארגון למעלה מ-5,000 חברים משלמים וכ-35,000 תומכים מקוונים.[7][5] לאחר הכתרת צ'ארלס השלישי ב-2023, דיווח הארגון על עלייה בתמיכה והגיע ל-9,000 חברים.

סוגיות שהיו מושא לביקורת על ידי התנועה עריכה

 
כרזת מחאת של תנועת הרפובליקה משנת 2016

המנכ"ל גרהם סמית' ביקר את רעיון ירושת הכוח המאפיין את מוסד המלוכה כ"אבסורדי", ואת המלוכה כמוסד פוליטי מיושן ש"מנצל לרעה את מעמדו, עושה שימוש לרעה בכספי הציבור ומעניק לפוליטיקאים יותר מדי כוח".[8] לאחר מותה של אליזבת השנייה, תנועת הרפובליקה השעתה לזמן קצר את פרסומים פומביים מתוך כבוד למלכה, ולאחר מכן חזרה לקמפיין בעקבות ההכרזה על ירושת הכתר על ידי צ'ארלס השלישי.[9] תנועת הרפובליקה הצהירה כבר ב-2016 כי לאחר מותה של אליזבת השנייה היא תקיים קמפיין למשאל עם על עתיד המלוכה. התוכנית הייתה לעשות זאת במהלך התקופה שבין הלוויה של המלכה להכתרת מחליפה, דבר שלא התרחש.[10]

סודיות מלכותית עריכה

תנועת הרפובליקה פרסמה בדצמבר 2015, דו"ח הסוקר את הסודיות הרבה האופפת את מוסד המלוכה, כוחו ופעולותיו.[11] מסקנות הדו"ח היו כי "question of royal secrecy also presents a conundrum for the monarchy. In this modern world of highly connected citizens and networks that circumvent traditional sources of information continued secrecy will gradually erode public trust in the institution. Yet the fear of transparency so apparent in the palace’s behaviour is very real." (שאלת הסודיות המלכותית מהווה חידה גם עבור המלוכה. בעולם המודרני הזה של רשתות חברתיות המקשרות בין אנשים ומאפשרת את עקיפת מקורות המידע המסורתיים, המשך (ההסתמכות על) הסודיות תכרסם בהדרגה את אמון הציבור במוסד. עם זאת, הפחד משקיפות ניכר בהתנהגות הארמון במלוא עוזו).

מאז 2015 מספר אקדמאים וביוגרפים קראו להפסיק את הסודיות המלכותית,[12][13][14] כאשר אינדקס על צנזורה פרסם דוח חדש בינואר 2023.

כספים מלכותיים עריכה

רפובליקה טוענת כי אין די שקיפות ואחריות ביחס למימון המלוכה. הקבוצה מאמינה שהכספים המלכותיים צריכים להיבדק באופן עצמאי על ידי משרד הביקורת הלאומית, כמו כל שאר משרדי הממשלה, וכי יש להסיר את הפטור של המלוכה מחוק חופש המידע הבריטי.

תגובתה של רפובליקה לדוחות הכספים המלכותיים השנתיים מדווחת בתקשורת.[15] בשנת 2017 פרסמה הרפובליקה את דו"ח הכספים המלכותי שלה, שהעריך את העלות הכוללת של המלוכה ב-345 מיליון ליש"ט לפחות, לאחר שנלקחו בחשבון עלויות נוספות כגון אבטחת בני המלוכה, הכנסות מהדוכסות ועלויות למועצות מקומיות.[16][17] זאת, בניגוד לעמדת בית המלוכה, לפיה ההכנסות מהדוכסות מהווה נכסים פרטיים שלה (טענה אותה תנועת הרפובליקה דוחה בתוקף). חישובי עלויות האבטחה מבוססות על הערכות, שעה שבקשות חופש מידע בנושא לא הניבו פרי. עם זאת, ההערכות, המגיעות לכ-100 מיליון פאונד בשנה (יותר מסך כל המענק הרשמי שניתן למלוכה) נחשבות למהימנות, שעה שגם בני משפחה רחוקים יחסית זוכים לאבטחה כבדה וצמודה.

חישובי הרפובליקה אינם מביאים בחשבון את הרווחים של אחוזת הכתר, אשר מועברים לקרנות לאומיות בתמורה לרשימה האזרחית (תשלום שהוחלף במענק הריבון ב-2012); שכן הם טוענים שאחוזת הכתר היא רכושו של המלך רק בתפקידו כ"ראש המדינה" (Crown), ועל-כן מהבחינה המשפטית/מהותית מהווים רכוש ציבורי.

התנועה אף דוחה את הטענה לפיה בית המלוכה תורם לתיירות. לטענתה, מרגע שהמלוכה בתוקף, הרי שמסמכים ארכיוניים רבים, אספי אומנות וכמו-גם מתחמים בתוך אתרים מלכותיים אינם זמינים לציבור, והארמון המלכותי אינו מממש את הפוטנציאל התיירותי שלו. מנכ"ל התנועה, גרהאם סמית', נוהג להשוות בין מצודת לונדון לארמון בקינגהאם, ומתאר את האחרון כפספוס תיירותי. לדידו, הארמון עוסק בהצגת עושר ומיצגים שטחיים, חלף הספקת חוויה תיירותית היסטורית מלאה ומספקת, כפי שניתן לקבל במצודת לונדון. סמית' מבקש ללמוד מההשוואה כי דווקא היעדרם של בני המלוכה הוא שמאפשר את מיצוי הערך התיירותי מההיסטוריה והמורשת הבריטית. עם זאת, סמית' סבור כי הטיעון התיירותי איננו עיקר הדברים, וגם אלמלא פגעה המלוכה בתיירות ואף אם היה בה משום תרומה לתיירות, לא היה בכך כדי להצדיק את קיומה, ובמיוחד כאשר גם על-פי ההערכה המקסימליסטית לתרומתה (500 מיליון פאונד לשנה), מדובר בפרומיל מהתל"ג הבריטי.

הנסיך צ'ארלס ודוכסות קורנוול עריכה

במאי 2007, רפובליקה שכנעה את חבר הפרלמנט בריאן אידון להגיש early day motion ("הצעה מוקדמת לסדר היום") על חוסר השקיפות בחשבונות דוכסות קורנוול.[6] הדוכס מקורנוול היה באותה תקופה הנסיך צ'ארלס, המלך לעתיד צ'ארלס השלישי. בעקבות פסיקה משפטית ב-2011 לפיה דוכסות קורנוול נפרדת מהנסיך צ'ארלס למטרות רגולציה, ביקשה הרפובליקה מ-HM Revenue and Customs לחקור אם הדוכסות עדיין פטורה ממיסוי. הפטור ממס מבוסס על ההנחה שאחוזת הדוכסות אינה ניתנת להפרדה מהאדם הפטור ממס של הנסיך צ'ארלס, הנחה שהפכה לשנויה במחלוקת.[18] ב-2013, תנועת הרפובליקה פעלה להביא לכך שוויליאם ניי, מזכירו הפרטי של הנסיך צ'ארלס, הופיע בפני הוועדה לחשבונות ציבוריים כדי להסביר את הסדרי המס של הדוכסות.[6]

תנועת הרפובליקה מתחה ביקורת קבועה על הנסיך צ'ארלס על כך שהביע דעות גלויות ושתדלנות בנושאים פוליטיים, דבר שלדברי התנועה אינו עולה בקנה אחד עם דיני החוקה הבריטיים.[19] התנועה גם קראה לממשלת בריטניה להפסיק לסבסד את ההכנסה השנתית של צ'ארלס בסך 16.3 מיליון ליש"ט באמצעות מענקים[20] והטבות מס.[21] בשנת 2015, תנועת הרפובליקה השיקה קמפיין ועצומה, Take Back the Duchy, לביטול דוכסות קורנוול והעברת אדמתה ונכסיה לאחוזת כתר.[22][23] בדצמבר 2015, בקשה לחופש מידע על ידי תנועת הרפובליקה חשפה כי לנסיך צ'ארלס יש גישה שגרתית למסמכים ממשלתיים חסויים.[7]

שבועת אמונים עריכה

בשנת 2008, תנועת הרפובליקה השיקה קמפיין לאפשר לרפובליקנים להשבע שבועת אמונים חלופית, שאינה כוללת נאמנות למלוכה[24]

2011 חתונה מלכותית עריכה

לקראת חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון, ארגון התיירות VisitBritain אמר שהאירוע יהיה טוב לתיירות. בתגובה, התנועה הגישה בקשה לחופש מידע עבור מסמכי VisitBritain שהצביעו על כך שלחתונות מלכותיות בעבר הייתה השפעה שלילית על התיירות.[6] התנועה ביקרה את חישובי הדו"ח, המלמדים לטענתם שגם הוצאות שאינן קשורות כלל לבית המלוכה נמנו בו, בלא כל הצדקה.

על-מנת למחות על קיום החתונה, התנועה ערכה מסיבת רחוב אלטרנטיבית בלונדון ביום החתונה, בה ביקשו "לחגוג את הדמוקרטיה ואת כוח העם ולא את הפריבילגיה העוברת בירושה", יחד עם אירועים נוספים ברחבי הערים הגדולות בבריטניה. האירוע בלונדון של הרפובליקה נמנע תחילה על ידי מועצת רובע קמדן.[25]

סיקור ה-BBC של המלוכה עריכה

רפובליקה טענה כי ה-BBC מפגין משוא פנים ביחס לדיווח שלו על עניינים מלכותיים.[26] הסרט התיעודי "מלכת היהלומים" ספג ביקורת על כך. במכתב ליו"ר ה-BBC Trust, כריס פטן, מנכ"ל הרפובליקה, גרהם סמית', טען כי התוכנית הפרה את הנחיות ה-BBC בנושא חוסר משוא פנים. במכתבו טען סמית שהסדרה נתונה ל"עיוותים, חצאי אמיתות ובדיות"[27][28][29]

בקשות לחקירה ושחרור צבאי של הנסיך אנדרו עריכה

במרץ 2016, הגיש סמית' דו"ח רשמי למשטרה, וביקש חקירה של האשמות שהנסיך אנדרו, הדוכס מיורק גרם נזק לשערים המופעלים באמצעות חיישנים בפארק ווינדזור הגדול על ידי שאילץ את פתיחתם לרכבו כדי להימנע מהליכה נוספת בדרכו לביתו.[30] כוח עמק התמזה (The Thames Valley force) דחה את הנטען בדו"ח בשל היעדר תשתית ראייתית.[31]

ב-13 בינואר 2022 פרסמה הרפובליקה[32] מכתב פתוח, חתום על ידי יותר מ-150 יוצאי צבא, המופנה למלכה בתפקידה כראש המדינה וכמפקדת הצבא, ובו בקשה שהנסיך אנדרו יודח מכל תפקידיו הצבאיים הניתנים לו לשם כבוד כבן מלוכה.[33] במכתב, שנשלח מכתובת התנועה בלונדון, הביעו החותמים "upset and anger" בעקבות פסק דין (שניתן יום קודם לכן על ידי בניו יורק) לפיה על הנסיך אנדרו להגיב לתביעה אזרחית בארצות בטענות לתקיפה מינית הברית אותה הגישה וירג'יניה ג'ופר. החותמים טענו כי בלתי נסבל שהדוכס מיורק ישמור על תאריו בכוחות המזוינים.[33] מאוחר יותר באותו היום,[32][33] השתייכותו הצבאיות של הנסיך אנדרו ותאריו המלכותיים הוחזרו למלכה, והוכרז כי יגן על התביעה כ"אזרח פרטי".[34]

הכתרת צ'ארלס השלישי עריכה

 
מפגינים בכיכר טרפלגר ביום ההכתרה ב-2023.

לפני טקס ההכתרה של צ'ארלס השלישי וקמילה ב-6 במאי 2023, תנועת הרפובליקה הודיעה על קיום הפגנות בכיכר פרלמנט בלונדון נגד הטקס, תוך ציון התנגדות לפזרנות של האירוע בתוך משבר יוקר המחיה בבריטניה.[35][36] ביום ההכתרה משטרת המטרופולין נקטה בפעולה נגד ההפגנות, ועצרה 52 איש, כולל חברי הרפובליקה ומנכ"לה גרהאם סמית'.[37] בנוסף, הוחרמו מאות שלטי מחאה של התנועה.[38]

בהצהרה רשמית, הרפובליקה גינתה את המעצרים כ"מתקפה ישירה על הדמוקרטיה שלנו ועל זכויות היסוד של כל אדם במדינה".[39][40] טענת התנועה היא שהמעצרים נעשו מבלי שנשתכללה עילת מעצר, אלא כאקט מניעתי בלתי חוקי שמטרתו למנוע את ההפגנה. בעקבות זאת, הגיש גרהאם סמית' תביעה אזרחית נגד המשטרה בדרישה לפיצוי כספי על מעצרו הבלתי חוקי לטענתו.

התנועה ניהלה בעבר מספר דיונים עם קציני Met בכירים, ובה הבהירו את תוכניתם דבר אופן ההפגנה, וגורמי Met אישרו כי אין להם התנגדות לכך. המשטרה הגנה על מעשיה בטענה שהחרימה מכשירי lock on שאסורים לשימוש בהפגנות לפי חוק הסדר הציבורי משנת 2023.[41] עם זאת, זה היה שנוי במחלוקת והמשטרה הגיעה מאוחר יותר למסקנה שאין לה בסיס לחשוד בכוונה להשתמש במכשירים אלה.

הסיסמה המרכזית של במהלך ההפגנות הייתה "Not My King" (לא מלכי). בין הסיסמאות הפופולריות רווחו גם "Up to Republic - Down With the Crown" (כן לרפובליקה, לא לכתר), "Who Elected Him?" (מי בחר אותו?), "Citizen not Subject" (אזרח/ית, לא נתין/ה"), "What do we want? Democracy. When do we want it? Now!" (מה אנחנו רוצים? - דמוקרטיה. אימתי? - כעת!), "I wouldn't trust a royal with my kids" (לא הייתי סומך על בן מלוכה עם ילדיי), "you can shove the coronation up your arse" (אתה יכול "לדחוף" את טקס ההכתרה לפי הטבעת שלך) ו-"Choice Not Charles" (בחירה לא צ'ארלס).

ב-30 בספטמבר 2023, הכריזה התנועה על הארבעה במאי כ"יום הרפובליקה".

הקשר משפטי עריכה

טיעון בעד החלפת המלוכה ברפובליקה הוגדרה בספר החוקים הבריטי כעבירה בת מאסר. כך, חוק העונשין בגידה משנת 1848 אוסר על טיעון בעד רפובליקה בדפוס. העונש על טיעון שכזה, גם אם הרפובליקה תוקם בדרכי שלום, הוא מאסר עולם. חוק זה נשאר בתוקף בבריטניה.[42] עם זאת, על פי חוק זכויות האדם משנת 1998, Law Lords (אנ') קבעו כי למרות שחוק העונשין בגידה נשאר בספרי החוקים יש לפרש אותו כך שהוא תואם את חוק זכויות האדם, ולכן אינו אוסר עוד על פעילות רפובליקאית בדרכי שלום.[43]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "What kind of republic will Britain become?". YouTube (באנגלית). Republic. ארכיון מ-2022-02-01. נבדק ב-2022-02-01.
  2. ^ "Meet the team". Republic. ארכיון מ-8 במאי 2021. נבדק ב-8 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "imagine: a democratic alternative to the monarchy" (PDF). Republic. Autumn 2006. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 באוגוסט 2010. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Graham Smith "Abolish the Monarchy: Why We Should and How We Will" Penguin, page 194
  5. ^ 1 2 "About Republic". Republic. 2014. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2014. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 Aida Edemariam (19 ביולי 2013). "'There is now a republican movement': anti-royal campaigners get organised". Guardian. ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Simon Usborne (22 בינואר 2016). "Meet Britain's republicans: Is the UK ready for change in the year the Queen turns 90?". Independent. ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Wellman, Alex (4 במאי 2015). "Royal baby: Anti-monarchy group slams "absurd" birth as membership numbers swell by hundreds". Daily Mirror. ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-4 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Gartside, Ben (17 בספטמבר 2022). "As Charles takes the throne, republicans plan how to get rid of the monarchy for good". i News. ארכיון מ-22 בספטמבר 2022. נבדק ב-22 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Matthew Weaver (20 באפריל 2016). "Republicans to call for monarchy referendum when Queen dies". The Guardian. ארכיון מ-22 באפריל 2016. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Royal Secrecy". Republic (באנגלית). נבדק ב-2023-09-03.
  12. ^ Murphy, Philip (2015-07-22). "What the royal family can learn from MI5 about secrecy". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2023-09-03.
  13. ^ "History and the royal family's 'secret' archives" (באנגלית). 2023-09-03. ISSN 0140-0460. נבדק ב-2023-09-03.
  14. ^ Macintyre, Ben (2023-09-03). "Royal family are even more secretive than MI5" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2023-09-03.
  15. ^ "Cost of Royal Family rises £1.5m" (באנגלית בריטית). 2009-06-29. נבדק ב-2023-10-03.
  16. ^ Royal finances | Republic, web.archive.org, ‏2015-10-17
  17. ^ The True Cost of the Royals, Republic (באנגלית)
  18. ^ Booth, Robert (14 בדצמבר 2012). "Prince Charles's 700m estate accused of tax avoidance". The Guardian. ארכיון מ-12 בנובמבר 2013. נבדק ב-15 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Smith, Graham (17 בנובמבר 2008). "Don't be a meddling monarch, Charles". The Guardian. ארכיון מ-14 במרץ 2016. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Public funds for Charles top £3m". BBC News. 23 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Thompson, Lauren (24 באפריל 2009). "Prince Charles gets new tax break amid furore of Budget". The Times. London. ארכיון מ-2 בפברואר 2023. נבדק ב-22 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Goodwin, Phil (30 ביוני 2015). "Scrap the Duchy and share out the spoils, republicans to be told". Western Morning News. ארכיון מ-2 באוגוסט 2015. נבדק ב-22 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Take back the Duchy". republic.org.uk. Republic. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2015. נבדק ב-31 באוגוסט 2015. Republic is campaigning against the Duchy of Cornwall, calling for it to be taken off Prince Charles and effectively 're-nationalised'. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Challenge the Oath". Republic. 2011. אורכב מ-המקור ב-9 בספטמבר 2011. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Making a stand against the royal wedding". BBC News. 28 באפריל 2011. ארכיון מ-29 באפריל 2011. נבדק ב-20 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Alex Wellman (4 במאי 2015). "Royal baby: Anti-monarchy group slams "absurd" birth as membership numbers swell by hundreds". ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-4 באפריל 2018. with over 2000 children born every day in this country, when 3.5m children in the UK grow up in poverty, it's not right we treat this one baby as more special, more deserving than all the rest. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ BBC royal series The Diamond Queen biased, Republic says (אורכב 27.05.2012 בארכיון Wayback Machine), BBC News
  28. ^ BBC's jubilee documentary 'one-sided', says republican pressure group (אורכב 22.09.2016 בארכיון Wayback Machine), Ben Dowell, הגרדיאן, 24 February 2012
  29. ^ "Letter from Graham Smith to Chris Patten" (PDF). Republic. 21 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2012. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Weaver, Matthew (16 במרץ 2016). "Duke of York 'should be prosecuted for ramming open park gate'". The Guardian. ארכיון מ-25 בינואר 2022. נבדק ב-24 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Weaver, Matthew (17 במרץ 2016). "Police won't investigate Prince Andrew over alleged gate ramming". The Guardian. ארכיון מ-25 בינואר 2022. נבדק ב-24 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 "Prince Andrew loses military titles and use of HRH". BBC News. 13 בינואר 2022. ארכיון מ-13 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 Quinn, Ben; Davies, Caroline (13 בינואר 2022). "Queen strips Prince Andrew of military roles and royal patronages". The Guardian (באנגלית). ארכיון מ-13 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "A statement from Buckingham Palace regarding The Duke of York". The Royal Family. 13 בינואר 2022. ארכיון מ-13 בינואר 2022. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Schomberg, William (22 בינואר 2023). "Anti-monarchists plan protests at coronation of Britain's King Charles". Reuters. ארכיון מ-30 באפריל 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ John Power, Taxpayer ripoff or bargain? The cost of the British royal family, www.aljazeera.com (באנגלית)
  37. ^   עידן חדש בבריטניה: צ'רלס השלישי הוכתר למלך, באתר הארץ, 6 במאי 2023
  38. ^ "Head of UK anti-monarchy group arrested at coronation protest". Al Jazeera. 6 במאי 2023. ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "'Direct attack on democracy': Head of anti-monarchy protest slams arrests after release". ITV News. 6 במאי 2023. ארכיון מ-7 במאי 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Furious CEO Of Republic Says Police Should 'Hang Their Heads In Shame' Over Arrests". HuffPost UK. 7 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Daly, Patrick (10 במאי 2023). "MPs to probe Met Police's handling of anti-monarchy coronation arrests after backlash". The Independent. נבדק ב-11 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Clare Dyer (27 ביוני 2003). "Guardian vindicated in treason case". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ R. (Rusbridger) v.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רפובליקה_(קבוצת_לחץ)&oldid=37618805"