רשימת המלכים מטורינו

רשימת ערכים

רשימת המלכים מטורינו (נקרא גם הקאנון המלכותי מטורינו) הוא פפירוס הכולל רשימות של מלכים במצרים הכתוב בכתב היראטי המתוארך לתקופתו של רעמסס השני. הפפירוס הוא חלק מאוסף המוזיאון המצרי בטורינו איטליה. הערכה היא שרשימה זו הייתה הרשימה המקיפה ביותר של מלכים שהוכנה על ידי המצרים בעת העתיקה. והיא משמשת כבסיס יחד עם רשימות אחרות כגון אבן פלרמו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס ועוד, לרוב הכרונולוגיות שנכתבו על ידי החוקרים על תולדות מצרים העוסקות בתקופה שלפני רעמסס השני.

ציור של הרשימה

הפפירוס עריכה

הפפירוס מתוארך על ידי החוקרים לתקופתו של רעמסס השני, מלך מהשושלת ה-19 בתקופת הממלכה החדשה, אבל יכול להיות שהוא חובר לאחר תקופתו ולכל המאוחר בשושלת ה-20. תחילתו של הפפירוס וסופו אבדו, הפפירוס לא כולל כל הקדמה, ופירוט המלכים הסתיים בשושלת ה-19.

הפפירוס מפרט שמות של שליטים, אורך תקופת שלטונו של כל מלך תוך ציון שנים, חודשים וימים. בחלק מהמקרים המלכים מקובצים לפי משפחות מלוכה שמתאימה לרשימת השושלות של מנתון בספרו אגיפטיקה.

הפפירוס כולל גם רשימות של מלכים מיתיים ומלכים של אזורים קטנים שלא מוזכרים במקורות אחרים, וכן שמות של אלים. הרשימה כוללת גם מלכים מתקופת השושלת ה-15 שהיו שליטי החיקסוס ושלטו במצרים התחתונה ובאזור דלתת הנילוס. לשליטים אלו לא היה כרטוש וברשימה הוסף סימן הירוגליפי המציין שהם היו זרים. הפפירוס היה במקור רשימה שהוכנה לצורך מיסוי, בגב הפפירוס הופיעה רשימת המלכים.

גילוי ושימור עריכה

הפפירוס התגלה בשנת 1820 על ידי הנוסע האיטלקי ברנרדינו דרובטי (Bernardino Drovetti) בלוקסור (היא תבאי בעת העתיקה) שבמצרים העליונה. בשנת 1824 רכש המוזיאון המצרי בטורינו איטליה את הפפירוס, והוא סומן כמספר 1874. כשהארגז שבו נשלח הפפירוס לאיטליה נפתח, הפפירוס התפרק לרסיסים. קטעי הפפירוס נבדקו על ידי ז'אן-פרנסואה שמפוליון והוא הצליח לזהות שמות של מלכים רק על הקטעים הגדולים יותר, והכין ציור של מה שיוכל לפענח.

האגיפטולוג הגרמני בן המאה ה-19 Gustav Seyffarth בחן את קטעי הפפירוס, שחלקם היו בגודל של סנטימטרים בודדים. הוא ביצע שחזור נוסף של הקטעים בהתבסס על הסיבים. גוסטב לא הצליח לזהות את המשמעות של הסימנים בכתב ההיראטי. האגיפטולוג הגרמני Jens Peter Lauth שעבד לאחר מכן על הפפירוס אישר בעבודתו את פעולת השחזור של Seyffarth.

בשנת 1959 פרסם האגיפטולוג האנגלי אלן גרדינר את ספרו "הקאנון המלכותי מטורינו" העוסק בפפירוס.

למרות מאמצי השיקום, כ-50% מהפפירוס עדיין חסרים. החלק ששוקם הוא באורך של 1.7 מטר וברוחב של 41 ס"מ, ומורכב מיותר מ-160 חלקים. בשנת 2009 התגלו קטעים נוספים של הפפירוס במחסן המוזיאון כשהם במצב טוב.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Alan Gardiner, The Royal Canon of Turin. University Press, Oxford 1959 (Nachdruck. Griffith Institute

קישורים חיצוניים עריכה