כרטוש
כרטוש או קרטוש (מצרפתית – cartouche במשמעות "כרטיס" או "חפיסת כרטיסים";[1] במצרית עתיקה: שִׁנוּ) הוא סימן בעל צורה סגלגלה (אובל) בכתב החרטומים המצרי, המקיפה את הכיתוב, ומסמלת בכך שמדובר בשם של מלכות ומלכים או אנשי בית המלוכה.
השם "כרטוש", שמשמעותו בצרפתית "קלף משחק" או "חפיסת קלפים" (במקור מהלטינית Carta או Charta, ודומה לו האנגלית Card, Chart ובעברית "שרטוט" תוך שאילת השורש העברי "שרט"), הוא כינוי מודרני שניתן על ידי חיילים צרפתים בצבא נפוליאון. במצרית עתיקה נקרא הכרטוש "שֶנוּ", והסימן מייצג את העובדה שסמכותו של המלך מקיפה הכל. השימוש בכרטוש החל מהשושלת הרביעית, בימי הפרעה סנפרו. בכתב הכהני הדמוטי (בעל אותיות המייצגות את הציורים המסובכים יותר של כתב החרטומים) הכרטוש צומצם לזוג סוגריים וקו אופקי.
היסטוריה
עריכהקדם לכרטוש סימן הסרך – סמל של מקדש-ארמון בתוך מלבן משוקע ועליו בדרך כלל בז המייצג את האל הורוס. עמודי שער המקדש ייצגו את בית המלוכה או את המלך והיו לסימנו המזהה, או ששמו נרשם מעל לציור המקדש.
למלך מצרים החל מהשושלת השלישית היו חמישה שמות, כאשר השמות ה-4 וה-5 נכתבו בכרטוש:[דרוש מקור]
השימוש בכרטוש לפענוח הכתב ההירוגליפי
עריכהבמהלך מאמצי הפענוח של כתב החרטומים, הכתב ההירוגליפי על אבן רוזטה, הציע חוקר המזרח (אוריינטליסט) הצרפתי סילבסטר דה סאסי לפענח את הכתב על פי ההנחה שהכרטושים מכילים שמות פרטיים, וכך הצליחו הפיזיקאי הבריטי תומאס יאנג והאגיפטולוג ז'אן-פרנסואה שמפוליון לפענח מספר רב של תווים וסללו את הדרך לפענוחו של הכתב ההירוגליפי.
השימוש בכרטוש לתיארוך ממצאי עתיקות בארץ ישראל
עריכהקרב קרקר (ייתכן כרכר המקראית) המתואר בכתובת קרקר על מצבת שלמנאסר השלישי (בכפר כּוּרךְ שבכורדיסטן) וכן בקצרה באנדרטה האשורית השחורה (האובליסק השחור מכלח), תוארך באופן מדויק (בתיארוך מוחלט ולא רק יחסי) באמצעים שונים לשנת 853 לפני הספירה. לפיכך ניתן לתארך באופן יחסי עם דיוק טוב מלכים ושושלות המתוארים במקורות נוספים כמו במקרא ובכתובות בכתב יתדות מממלכת אשור וממלכות בבל ופרס, ובכתב חרטומים מהממלכה המצרית, וכן לתארך בקירוב טוב גם שכבות של ממצאים שבהם הכרטושים נמצאו.
בקרב זה אוזכר המלך אחאב לבית עמרי מלך ממלכת ישראל ואיתו בני בריתו, וכך כרטושים שנמצאו באתרים שונים בחפירות בארץ ישראל מתקופת הברזל המאוחרת וימי ממלכות ישראל ויהודה המפוצלות מאפשרות תיארוך מוחלט או מקורב מאוד גם לשאר הממצאים בשכבות אלו, למשל כרטוש של פרעה שישך (שושנק) נמצא במגידו (אך במקרה זה בתוך שפכים ולא בשכבת ממצאים מובחנת) ומתאים לכתובת מסע שישק, ולויכוח על הממלכה המאוחדת או כרטוש של רעמסס השני שנמצא על לוח ארד בבית השער בתל לכיש עם.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- כרטוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ כרטוש - מצרפתית cartouche, במשמעות כרטיס או חפיסת קלפים, במקור בלטינית carta או charta ובדומה לאנגלית card ולעברית בהשאלת שורש שר"ט: שרטוט.
- ^ זכרונותיו של ארכאולוג ישראלי, דוד אוסישקין, עמוד 216. (אתר לימודי אקדמיה - academia.edu)
