שאבאסובקי

בתי ספר ציבוריים לילדים יהודים

שַׁאבַּאסוּבקיפולנית: Szabasówki) היו בתי ספר ציבוריים לילדים יהודים, שהוקמו על ידי ממשלת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

תלמידים ב"שאבאסובקי" בפולין. על הקיר תלויה תמונה של מלכי ומלכות פולין.

הרקע להקמת בתי הספרעריכה

קבלת העצמאות בתום מלחמת העולם הראשונה, עוררה גל של רומנטיקה פטריוטית פולנית, שבמסגרתו ביקשו לפתור את בעיית היהודים באמצעות התבוללות והתערות בקרב הפולנים. חזונם של אנשי הממשל והפדגוגיה הפולנים היה לכנס את כל ילדי ישראל במוסדות החינוך הכלליים הפולניים, כך שיזכו להתחנך בשפה הפולנית, ולהפוך לאזרחים טובים ונאמנים.

היעדר תשתיות לקליטת הילדים היהודים במערכת החינוך הפולנית המתפתחת וההתנגדות העזה שצעד כזה יעורר, הן בקרב הפולנים (בשל אנטישמיות), והן בקרב היהודים (מסיבות לאומיות ודתיות, בעיקר בשל חובת הלימוד בשבתות ובחגים), הביאו את ממשלת פולין להחליט על הקמת בתי ספר עממיים, שיהיו זהים בכל (שפה ותוכנית לימודים) לבתי הספר הכלליים, מלבד העובדה שלא ילמדו בהם בשבתות ובמועדי ישראל, ומכאן כינוים – "שאבּאסוּבקי" (מלשון "שבת"; ביידיש ת' רפה נהגית כ-ס', כלומר "שבס"). בספרות המחקרית[1] מופיע השם לעיתים כ"שבתובקה".

הלימודים, המורים והתלמידים בשאבאסוּבקיעריכה

בשאבאסובקי ביקרו תלמידים יהודים בלבד, ואף רוב המורים היו יהודים (אם כי רבים מהם מתבוללים). לקראת שנות השלושים החלה הממשלה להחליף את המורים היהודים במורים פולנים-נוצרים.

שעתיים בשבוע הוקדשו ללימודי "דת משה", בדומה לנהוג בבתי הספר הכלליים, שכן שלטונות פולין ראו בהוראת הדת בכל מוסדות החינוך אחד מעקרונות הרפובליקה הפולנית.

ערב מלחמת העולם השנייה למדו בשאבאסובקי כ-60% מילדי פולין היהודים (בגיל חינוך-החובה). ברוב היישובים בפולין בהם הייתה קהילה יהודית, למדו ילדי הקהילה במוסדות לימוד אחרים לצד השאבאסובקי, בין אם היו אלה מוסדות לימוד יהודיים[2] פרטיים או ציבוריים, או מוסדות לימוד פולניים-כלליים כגון גימנסיות. הלימודים בשאבאסובקות ניתנו חינם, ולכן היוו פתרון נוח לילדי השכבות הנמוכות, שהוריהם לא יכלו להרשות לעצמם תשלום שכר לימוד לבית ספר יהודי פרטי, או שלא היו בעלי תודעה לאומית.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אלכסנדר גוטרמן, פרקים בתולדות יהודי פולין בעת החדשה, הוצאת כרמל, תש"ס.
  • Celia S. Heller, On the Edge of Destruction: Jews in Poland between the two World Wars, Detroit: Wayne State University Pr., 1994.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פנקס הקהילות: פולין, כרך 8: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, ע' 56
  2. ^ למשל בשיירפץ, מתוך שיירפץ, ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם" ובצ'יז'בו, מתוך צ'יז'בו (Czyżewo), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם". ראו גם דף מידע על יהודי קוטנו, באתר יד ושם