שאנדור פלאם
שאנדור פלאם (בהונגרית: Flamm Sándor; צ'רמה, 9 בנובמבר 1892 – בודפשט, 21 באוגוסט 1970)[1] היה רופא פנימי, רופא ראשי בבית החולים. מנהל מחלקה פנימית של בית החולים ועסק רבות במחקר הסוכרת ושל מחלות הכבד. פרסומיו הרבים הופיעו אחרי השואה עד פרישתו לגמלאות.
 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1892 Cermei, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1970 (בגיל 77) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, רופא פנימי, מנהל מחלקה |
| פרסים והוקרה |
מסדר העמל (1962) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשאנדור פלאם נולד במשפחה יהודית כבנם של ברטלן פלאם (1853–1906),[2] רופא מחוזי מצ'רמה ושל יוליאנה אובלאט (1867–1942). אחיו, אישטוואן פלאם (1896–1942) ואחותו מריה פלאם (1900–1975), בחרו אף הם בקריירה הרפואית.
שאנדור היה תלמיד בגימנסיה הראשית המלכותית בארד. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) קיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1916. כסטודנט לרפואה מילא תפקיד פעיל בגיבוש חוג גלילאו והפך למזכיר של אחד המחלקות שלו. הוא יצא לחזית במלחמת העולם הראשונה ב-1916 ושירת בבית חולים צבאי בשנים 1917–1918. ב-1918 היה מזכירו של יוז'ף מדז'אר סגן שר במחלקת הבריאות של משרד העבודה והרווחה. משנת 1918 פעל במחלקה הפנימית של בית החולים סנט רוקוש. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, גורש מהאגודה הרפואית המלכותית של בודפשט ולא קיבל עבודה. מאוחר יותר, דיולה הולו, הרופא הראשי של מחלקת הריאות של פוליקליניקת Charité, העסיק אותו באופן זמני.
מאמצע שנות ה-20 היה רופא מומחה ברפואה פנימית במרפאת רחוב הולד של "המוסד לביטוח בריאות של הספנות". במהלך מלחמת העולם השנייה, עמנואל זימה, אב הבית של שגרירות גרמניה בבודפשט, הסתיר אותו עם אשתו ואחותו בבניין השגרירות עצמו.[3] במרץ 1945, הפך לחבר במועצה הנשיאותית של המפלגה הרדיקלית ההונגרית. בתום המלחמה עבד כרופא ראשי במחלקה הפנימית של "בית החולים המרכזי בנה גאל" של המוסד לביטוח לאומי ההונגרי (Országos Társadalombiztosító Intézet) ומ-1950 ועד פרישתו ב-1962, היה מנהל המחלקה הפנימית של בית החולים ברחוב אוז'וקי בבודפשט. לאחר 1956 השתתף בארגון מחדש של בית החולים ברוח שלאחר המרד ההונגרי. מחקריו העיקריים התמקדו בסוכרת, ובהמשך במחלות כבד.
אשתו הייתה גיזלה שלזינגר, בתם של ברטולד שלזינגר ושל מריה מאייר, לה נישא ב-30 באפריל 1924 בבודפשט.[4]
מחקריו ועבודותיו (חלקי)
עריכה- ספירת דם השוואתית ובדיקות מח עצם במקרים של הפטיטיס אפידמיקה ו-salvarsanicterus (עם Györgyel Szász, Orvosok Lapja, 1948, 46)
- הפתוגנזה של צהבת ארסנובנזן (והטיפול הנוסף בעגבת עם ארסנובנזן (Arsenobenzene) לאחר שהצהבת שככה (עם לאסלו קלינגהופר, Orvosok Lapja, 1949)
- חקירות בשלב הפוסטיקטרוס המאוחר של מגפת הפטיטיס (עם ג'רג' סאס, Orvosi Hetilap, 1949)
- שינויים בקיבה המלווים את מגפת הפטיטיס (עם לאסלו קירטי, Orvosi Hetilap, 1950)
- על תנועת המים של חולי הפטיטיס והערך האבחוני של מבחן הלחץ במים (עם Lajos Fazekas ו-László Mihályi, Orvosi Hetilap, 1950,. )
- הערך של מבחן הלחץ במים במחלות כבד (עם לאסלו מיהאי ומריה טוט, Orvosi Hetilap, 1952)
- נתונים חדשים על תפקיד הכבד במאזן המים (עם לאסלו מיהאי, Orvosi Hetilap, 1954)
- פרדניזון ודקסמתזון בטיפול בדרמטומיוזיטיס (Orvosi Hetilap, 1960)
פרסים והוקרה
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים)
- "Visszapillantás – Látogatás dr. Flamm Sándornál". Egészségügyi Dolgozó. 12 (11): 3. 1968-11-01. נבדק ב-2021-06-08. (מבט לאחרור. ביקור אצל ד"ר שאנדור פלאם - דרוש מינוי).
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Flamm Sándor elhunyt". Magyar Nemzet. 1970-09-01. p. 6. נבדק ב-2021-06-08.
- ^ "Flamm Bertalan gyászjelentése (1906)". נבדק ב-2021-06-08.
- ^ "Akiket a német követségen bújtattak".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 547/1924. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-07.
- ^ "Kiváló és érdemes orvosok, gyógyszerészek kitüntetése a mai Semmelweis-ünnepségen". Esti Hírlap. 1958-07-02. p. 1. נבדק ב-2021-06-08.
- ^ Magyar Közlöny (1962. november 24.) 87. szám