שאנדור רוט
שאנדור רוט (במקור עד 1921 רוטמן,[1] בהונגרית: Rott Sándor; פשט, 27 בנובמבר 1868[2] – בודפשט, 16 בדצמבר 1942)[3] היה שחקן, במאי תיאטרון, מנהל תיאטרון ותסריטאי יהודי-הונגרי. רוט היה מן הדמויות המגדירות והמובילות במשך כמה עשורים כבדרן, שחקן קברט וקומיקאי לחוד וגם ביחד עם גזה שטיינהרדט.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1868 פשט  |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1942 (בגיל 74) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Rottmann Sándor |
| מדינה |
הונגריה, ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| בן או בת זוג |
ברטה טירק (1910–1942) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבסיום לימודיו בחטיבת הביניים (אז עד 8 כיתות), הוא היה חניך לגילוף עץ ועבד כניצב בבית האופרה. החוזה הראשון שלו היה ב-Folies Caprice ב-1891, שם בילה לבסוף דור שלם, זכה לפופולריות רבה מאוד ויחד עם שותפו המפורסם, גזה שטיינהרדט, הפך לאחד האמנים הידועים ביותר של בודפשט. כדובר גרמנית רהוטה הוא ערך כמה הופעות אורח גם בווינה והוכיח גם שם שהוא קומיקאי מהשורה הראשונה. תפקידו המפורסם ביותר היה הקיביצר (kibice) במופע "מסיבת קלבריאס" (Klabriász-party), שבו הצחיק את הקהל פעמים רבות.
הוא היה מנהל תיאטרון עצמאי בבירה במשך עשר שנים, ובין 1918 לבין 1927 הוביל את "התיאטרון הקומי הקטן" (Kis Komédia) יחד עם שטיינהרדט. אולם הבידור הולאם בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, כך הוא איבד את כספו ועבר לשיופוק עם משפחתו. בשנת 1927 זכה להצלחה גדולה ב"ורד אבריס" בתיאטרון האופרטה של בודפשט. משנת 1928 הופיע קבוע בתיאטרון שדרות אנדראשי (Andrássy út Szinház), שם הציג את עצמו בפן חדש במחזה הקצר של לאיוש זילאהי בשם "שקנאי" (Pelikán). הוא שיחק תפקיד טרגי וזכה להצלחה מסחררת.
עד 1935 סייר בארצות דוברות גרמנית ובמדינות שכנות. בין השנים 1935–1939 הוא היה אמן ב"קומדיה", ולאחר מכן, כיהודי, הורשה להופיע רק על במת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. מותו נגרם מצער על אי יכולתו לשחק בפני קהל שאינו יהודי ומחסימה בעורקים הכליליים.
משפחתו
עריכההוריו היו אדולף רוטמן (1821–1908)[4] חייט וקטלין זילברמן (1835–1916).[5] ב-31 במאי 1910 התחתן עם הזמרת ברתה טירק בבודפשט.[6] בניו היו פרנץ רוט, רקדן-שחקן, מדריך ריקוד ואישטוואן רוט, מהנדס אזרחי.
פילמוגרפיה
עריכה
- נסיך הסנדלרים (1914) – שוליית הסנדלר קובי / וגם קוביוס, מלך ארם נהריים.
- האב שנולד זה עתה (1916) – המשרת
- למען מוסר טוב יותר! (1916) – בעל לוזר
- אל תבגדי בי, מותק!
- ליגת המוסר (1918)
- הכבאי המתנדב (1918)
תסריטיו
עריכה
- נסיך הסנדלרים (1914)
- מוסר טוב יותר! (1916)
הרעיון שלו
עריכה- הכבאי המתנדב (1918)
ספרו
עריכה- שאנדור רוט: על "רוט הקטן", מבוא מאת לאיוש זילאהי, בודפשט, 1941
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי)
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה.)
- Hangosfilm
קישורים חיצוניים
עריכה
שאנדור רוט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 106178/1921. Forrás: MNL-OL 30804. mikrofilm 66. kép 1. karton
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1210/1868. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIII. ker. állami halotti akv. 1859/1942. folyószáma alatt.
- ^ "Rottmann Adolf halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 998/1908. folyószáma alatt".
- ^ "Rottmann Adolfné Silbermann Katalin halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 769/1916. folyószáma alatt".
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 687/1910. folyószáma alatt.