שארל-אוגוסטן סנט-בב

מבקר ספרות צרפתי

שארל-אוגוסטן סנט-בֶּבצרפתית: Charles-Augustin Sainte-Beuve;‏ 23 בדצמבר 1804 - 13 באוקטובר 1869), סופר ומבקר ספרות צרפתי.

שארל-אוגוסטן סנט-בב
Charles Augustin Sainte-Beuve
לידה 23 בדצמבר 1804
בולון-סור-מר, הקיסרות הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוקטובר 1869 (בגיל 64)
פריז, הקיסרות השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Charles-Augustin Sainte-Beuve עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון שארלמיין, תיכון קונדורסה, Bourbon college עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Vie, poésies et pensées de Joseph Delorme, Portraits contemporains, Volupte, Les Consolations, Chateaubriand et son groupe litteraire sous l'empire, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אדל פושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קונקור ז'נרל (1822)
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

נולד בעיר בולון-סור-מר במחוז פה-דה-קאלה שבצפון צרפת. הצטיין בלימודים בתיכון בפריז, וזכה בפרס ראשון בתחרות הלאומית בלטינית בתחום השירה לשנת 1823. בסתיו של אותה שנה התחיל ללמוד רפואה. התקבל לעבודה מעשית בבית חולים בשנה האחרונה ללימודי הרפואה, אך זנח אותם בסופו של דבר ב-1827 כדי להתמסר לספרות. כבר בגיל 20 פרסם מאמרים בעיתון "גלוב". אחרי שכתב ביקורת חיובית על יצירותיו של ויקטור הוגו, התיידד עמו, השתתף בחוג הספרותי של שארל נודייה, ואף ניהל פרשיית אהבים עם אשתו של הוגו שקטעה את הידידות בינו לבין הוגו. היות שהרומנים שכתב לא זכו להצלחה בציבור, התרכז בביקורת הספרות הצרפתית והרבה לפרסם מאמרים בכתבי עת.

יצירתו העיקרית של סנט-בֶּב היא "פור רויאל" (Port Royal) - היסטוריה של מנזר פור רויאל דה שאן משנת ייסודו ב-1204 ועד הריסתו ב-1710 בפקודת המלך לואי הארבעה עשר (חמישה כרכים 18401859). נבחר לאקדמיה הצרפתית ב-1845. בימי מהפכות אביב העמים של שנת 1848 שהה בעיר לייז' שבבלגיה והרצה שם על "שאטובריאן והחוג הספרותי שלו". ב-1849 שב לפריז והחל לפרסם סדרת מאמרים בשם "שיחות יום שני". הקיסר לואי נפוליאון מינה אותו לפרופסור לשירה לטינית בקולז' דה פראנס. הוא שימש כחבר הסנט הצרפתי מ-1865 עד מותו ב-1869.

קישורים חיצוניים עריכה