שארקו (אי)
האי שארקו (באנגלית: Charcot Island[1]) או ארץ שארקו (באנגלית: Charcot Land[2]) הוא אי בים בלינגסהאוזן בסמוך לארץ פאלמר שבאנטארקטיקה[3][2].
 | |
| תצלום לוויין של האי שארקו | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס הדרומי  |
| קואורדינטות | 69°45′S 75°15′W / 69.75°S 75.25°W |
| שטח | 1,500 קילומטר רבוע |
| אורך | 48 קילומטר |
| רוחב | 40 קילומטר |
| גובה מרבי | הר מוניק |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 0 (2023) |
| על שם |
ז'אן-מרטן שארקו, ז'אן-באטיסט שארקו |
| מגלה |
ז'אן-באטיסט שארקו |
| תאריך גילוי |
11 בינואר 1910 |
|
(למפת חצי האי האנטארקטי רגילה) | |
  | |
האי נחשב חלק מהאזור המוגן במסגרת האמנה האנטארקטית[4].
האי ממוקם 102 קילומטרים ממערב לאי אלכסנדר[3][2], ו-57 קילומטרים צפונית לאי לאטאדי.
אורכו של האי 56 קילומטרים[3][2]; ורוחבו 46 קילומטרים[3][2].
האי מכוסה ברובו קרח[3][2], למעט מספר הרים בולטים המתנשאים מעל החוף הצפוני של האי[3][2].
הנקודה הצפונית ביותר של האי היא כף בירד.
היסטוריה
עריכהגילוי האי
עריכההאי שארקו התגלה ב־11 בינואר 1910[3][2], על ידי המשלחת הצרפתית הרביעית לאנטארקטיקה בפיקודו של ז'אן-באטיסט שארקו[3][2].
שארקו וצוותו ראו את האי ממרחק, ולא ידעו כי מדובר באי[2].
העובדה שמדובר באי הוכחה על ידי סר יוברט וילקינס[3][2], שטס סביב האי ב-29 בדצמבר 1929[3][2] (קודם לכן לא ידעו אם מדובר באי או בחצי אי[2]).
האי צולם מהאוויר על ידי צי ארצות הברית ב-8 בפברואר 1947, במסגרת מבצע קפיצה לגובה[2].
האי צולם מהאוויר על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון (RARE)[2], בפיקודו של פין רון ב-21 בנובמבר 1947[2].
הראשונים שנחתו לחוף האי היו משלחתו של פין רון[2], ב-21 בנובמבר 1947[2].
האי מופה לראשונה בשנת 1957 על ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד[2], בהתבסס על תצלומי האוויר[2].
מקור השם
עריכהצוותו של שארקו התעקש שקראו לאזור שהתגלה "ארץ שארקו"[3] (בצרפתית: Terre Charcot[2]) (בעת גילויו, לא ידוע כי מדובר באי). שארקו הסכים לכך, מתון כוונה ברורה לקרוא לאי על שם אביו - ז'אן-מרטן שארקו[3][2], רופא צרפתי מפורסם[3][2](ולא על שמו שלו).
התמוטטות גשר הקרח
עריכהגשר הקרח שחיבר את מדף הקרח וילקינס עם חוף אנטארקטיקה ועם האי שארקו[5], היה גשר קרח שאורכו 40 קילומטרים[5], ורוחבו כ-500 מטרים (בנקודה הצרה ביותר)[5].
באפריל 2009 נשבר מגשר הקרח אזור שאורכו 30 קיומטרים ורוחבו 2.4 קילומטרים[5]. בעקבות שבר זה קרס במהירות הגשר כולו, ונהפך למאות קרחונים צפים[5][6].
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- האי שארקו באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- האי שארקו באתר הסקר האנטארקטי הבריטי
- האי שארקו באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
- האי שארקו באתר earthobservatory של נאס"א
וידאו המציג את נסיגת הקרחונים סביב האי שארקו, סרטון באתר יוטיוב- נתוני זריחת/שקיעת שמש/ירח עדכניים עבור האי שארקו
- מזג אוויר נוכחי מעודכן האי שארקו
- קורות חייו של ז'אן-באטיסט שארקו, ואתרים הקרויים על שמו
הערות שוליים
עריכה- ^ גאזט השמות האנטארקטיים הרשמי של ארצות הברית
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 מידע גאוגרפי והיסטורי באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 מידע גאוגרפי והיסטורי באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ האזור המוגן סביב האי שארקו
- ^ 1 2 3 4 5 Ice bridge holding vast Antarctic shelf shatters, כתבה בעיתון "אייריש טיימס" מיום 6 באפריל 2009
- ^ נסיגת הקרחונים סביב האי שארקו באתר נאס"א