שבביתאנגלית: particleboard), נקראת לרוב סיבית, הוא לוח עץ תעשייתי המורכב משבבי עץ, נסורת, ופסולת עץ, הנגרסים יחדיו ומעורבבים עם דבק על בסיס פנולים. התערובת נכבשת ונדחסת בתהליך של שיחול (אקסטרוזיה) ללוחות שטוחים. בחתך בלוח שבבית, בניגוד ללוח MDF (שגם הוא לעיתים מכונה בשם סיבית), ניתן לראות בבירור את שבבי העץ.

לוחות שבבית בציפוי פורניר

תכונותעריכה

בהשוואה ללוח עץ לבוד (דיקט, סנדוויץ'), השבבית זולה יותר, דחוסה, כבדה, ופשוטה יותר לייצור. לכן היא מהווה תחליף לדיקט במצבים בהם נדרש מחיר זול יותר לעבודת העץ.

לשבבית מספר חסרונות:

  • השבבית מתפוררת בקלות ומצריכה שימוש באמצעי חיבור וברגים מיוחדים. לצורך הגנת הלוח, מצפים אותו במהלך הייצור בציפוי כגון מלמין או פורניר. כמו כן בטרם השימוש הסופי בה, יש צורך לצפות אותה מכל צידיה בצורה מקצועית.
  • השבבית סופגת מים, מתנפחת ונהרסת במגע עם לחות, ולכן לא כדי להשתמש בה במקומות לחים (כמו מטבחים או חדרי רחצה).

היסטוריהעריכה

עץ לבוד שימש כבר במאה ה-19 כתחליף ללוחות עץ מלא. במלחמת העולם השנייה, כשהיה מחסור בעץ, חיפשו לו תחליף.
השבבית הומצאה ב-1932, על ידי מקס הימלהבר[1] הגרמני, אך רק במלחמת העולם השנייה החל הייצור המסחרי שלה בברמן שבגרמניה, כניצול של פסולת עץ ללוחות שימושיים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקס הימלהבר בוויקיפדיה האנגלית