שבעת מנהיגי המדיארים
שבעת מנהיגי המדיארים (או שבעת ראשי השבטים) (בהונגרית: A hét vezér) בזמן "כיבוש אגן הקרפטים על ידי ההונגרים" (התיישבות המדיארים במרכז אירופה). בשנת 895, היו אלה מנהיגי שבעת השבטים של המדיארים, כלומר ראשי השבטים (chieftains) - או לפי הכינוי באותה התקופה נקראו "אדון". ביצירתו של קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס שרדו שמות השבטים ההונגרים, וניתן לאמת רשימה זו משמות המקומות ההונגרים. עם זאת, מבחינת מנהיגי השבטים, המסורת שימרה כמה רשימות שמות סותרות, ובקשר לחלק משמותיהם, המדע ההיסטורי הראה שהתיארוך אינו נכון. איננו יודעים את השמות האמיתיים של שבעת המנהיגים, אם כי חלקם עשויים להיות שמות אותנטיים, במיוחד הדוכס הגדול של ארפאד.
שבעת השבטים עריכה
ערך מורחב – שבטי המדיארים
רשימת שבטי המדיארים (ההונגרים) ידועה ממקור אחד. בספרו "הממשל באימפריה" של קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס. הוא כותב שהשיג את המידע על המדיארים מהמשלחת ההונגרית שביקרה אצלו בסביבות 948, בראשות בולצ'ו הרקה (לפני הקמת המדינה ההונגרית, התואר הרקה היה האיש השלישי בחשיבותו בקרב איגוד שבטי המדיארים אחרי הדוכס הגדול ודיולה. במשלחת זו היה חבר גם נינו של ארפאד, הנסיך טומאש.
הקיסר קונסטנטינוס דיבר על שמונה שבטים בפרק 39 של עבודתו (על אנשי הקאבארים), שם הוא מונה את הקאבארים כשבט הראשון של המדיארים. הקיסר כתב שלשבט זה היו שלוש חמולות, כלומר קלאנים (בדיוק כמו אצל הסקלרים - ה"גנוס" אצל קונסטנטין אינו שבט אלא חמולה-קלאן), שהצטרפו להונגרים מהכוזרים שהיה מנהיגה בזמן התיישבות המדיארים במרכז אירופה ומאז תמיד.
את שמותיהם של שבעת השבטים האחרים, הוא ממספר משניים עד שמונה, בסדר הבא:
nyék
megyer
kürtgyarmat
tarján
jenő
beg
keszi
כבר לא ידוע האם איחוד שמות השבטים kürt-gyarmat (קרן-מושבה) נבע מאופיים הפרגמנטלי של שני השבטים או הטיה מכוונת כדי להגיע למספר שבע. למעשה, שני השבטים האלה לא היו מאוחדים, כפי שהיישובים השבטיים בהונגריה מעידים בבירור וכן מוזיקת העם, ריקודי העם והדיאלקטים ההונגריים מתייחסים לקיומם ומיקומם של שבעת השבטים.
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס לא מונה את מנהיגי השבטים ההונגרים, הוא רק כותב על מנהיגי איגוד השבטים ההונגרי שהנסיך (או דוכס) הגדול ביותר שלהם הוא תמיד הנסיך שמוצאו מחמולת ארפאד (הוא לא נותן את השם ההונגרי של התואר) ויש עוד שניים אחרים, גיולה (gyula) והרקה (harka). כבן התקופה (בסביבות 948) בתפקיד החשוב הראשון (מייד אחרי הדוכס הגדול), הוא נוקב בשם פליצ'י (Falicsi) ואת השלישי בחשיבותו באותה התקופה הוא מכנה בשם בולצ'ו (Bulcsú), שאביו היה קאל (Kál). הוא מזכיר שני ראשי שבטים מהתקופה שלפני הכיבוש (כלשונו: "voivode" כלומר וויווד) ומזכיר את אלמוש, אביהם של לוודי (Levedi) ושל ארפאד, אך אינו קושר אף אחד מהם לשבט כלשהו. הוא גם כותב ששמונת השבטים של ה"טורקים" (כלומר ההונגרים) אינם מצייתים לנסיך הגדול (הדוכס הגדול) הזה שלהם, אבל אם יש איום כלשהו, (על פי הסכמה ביניהם מראש) הם תמיד ילחמו יחד. לאחר מכן מוסיף קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס שלכל שבט יש גם נסיך משלו. לא ברור מכאן שהדוכס הגדול, גיולה והרקה הם פרטים נפרדים בנוסף למנהיגי השבטים, או שהם גם מנהיגים של שבט כלשהו, אבל כמו בשאר איגודי שבטי ערבות באסיה, זה האחרון סביר.
על פי כמה דעות, כל שבעת ראשי השבטים מילאו תפקיד צבאי, מדיני או שיפוטי מיוחד בהובלת הברית השבטית.[1]
הרשימה של אנונימוס עריכה
לפי אנונימוס, לפני הכיבוש כרתו שבעת הנסיכים (מנהיגי השבטים) ברית ב"סקיתיה", כלומר באזור שההיסטוריה ההונגרית מכנה אטלקז (Etelköz) ושמותיהם היו:
- אלמוש (Álmos), אביו של ארפאד
- אלד (Előd), אביו של סבולץ' (Szabolcs), "ממנו הגיע חמולת צ'אק (Csák)"
- קנד (קונד, קונד) (Kend, Kond, Kund), " אביו של קורצאן (קורסאן).
- אונד (Ond), אביו של אטה, ממנו נובעת החמולה קלאן (Kalán) וחמולת ומשפחת קלצ'ה (Kölcse)
- טאש (Tas) או לל (Lél), אביו של להל (Lehel)
- הובה (Huba),ממנו מגיעה חמולת סמרה (Szemere)
- טטן או טהטם (Tétény - Töhötöm), אביו של הורקה. בני הורקה היו דיולה וזומבור, שמהם באה חמולת מגלוד (Maglód)
ברשימה של אנונימוס, נראה שכל אדם אכן היה חי והיה בעל אישיות משמעותית, אבל הרשימה, כמנהיגי שבעת השבטים לפני הכיבוש, בהחלט שגויה.
הרשימה של שימון קזאי עריכה
בכרוניקה שלו שימון קזאי הוא מדבר על שבעה קברניטים שצעדו בראש שבעה צבאות "מסקיתיה לפאנוניה", והוא מונה את סדר מנהיגי הצבאות והקברניטים כדלקמן:
- הבנים בשבט טורול, בנו של איג'ק (Ügyek) הוא אלד (Előd) שבנו אלמוש שבנו ארפאד.
- סבולץ' (Szabolcs), שהתיישב בסביבת צ'אקוואר, הוא המקור של חמולת צ'אק.
- גיולה, ש"גר מאוחר יותר בטרנסילבניה"
- ארש (Örs), "זה, כמו שאומרים, הקים את אוהליו סביב נהר הסלאנה".
- קונד (Kond), "זה התגורר בסביבת הנירשג (Nyírség), בניו היו קושיד וקופיאן".
- לל (Lél), "תחילה התגורר בסביבת גאלגוץ (Galgóc) ולאחר מכן בחלקים של ניטרה, שממנו הגיעה חמולת זובארד "
- ורבולצ'ו (Vérbulcsú) "שהתיישב בזאלה, סביב אגם בלטון", אשר כונה Vérbulcsú כי "סבו נהרג על ידי הגרמנים בקרב על קרימהילד", ומתוך נקמה הוא "שתה דם של אחדים כמו יין". {ור (Vér) בהונגרית פירושו "דם"}.
הרשימה בכרוניקה המאוירת מכילה אותם שמות כמו של שימון קזאי, אבל בסדר שונה. רשימה זו פחות אותנטית מזו של אנונימוס, עם יותר אלמנטים מיתיים. לא ידוע איזו רשימה נוצרה קודם. עבודתו של אנונימוס מוקדמת יותר מזו של קזאי, אך ייתכן שהאחרון התבסס על הסיפורת הקמאית האבודה. עם זאת, סביר שמי שרשם את הרשימה המאוחרת יותר הכיר גם את הקודמת.
ספרות מומלצת עריכה
- BBC History, יוני 2018: יאנוש ב. סבו : האם היו שבעה? מנהיגי ההונגרים הכובשים
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Földes Péter: Ha az ősi krónikák igazat mondanak, ISBN 963-11-2731-1 Bp., 1982