שחור הזקן
אדוארד טיץ' (באנגלית: Edward Teach ; 1680 לערך – 22 בנובמבר 1718), המוכר בכינויו שְׁחוֹר־הַזָּקָן (Blackbeard), היה שודד ים ידוע במאה ה-18. הוא פיקד על יותר מ-300 פיראטים שהפליגו בארבע ספינות, הכניע יותר מ-40 אוניות, והרג מאות בני אדם. תקופת הפירטיות שלו הייתה קצרה אך מוצלחת.
 | |
| לידה |
1680 בריסטול, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| נהרג |
22 בנובמבר 1718 (בגיל 38 בערך) Ocracoke, פרובינציית צפון קרוליינה, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| תקופת הפעילות |
1716–1718 (כשנתיים) |
| בן או בת זוג |
מרי אורמונד |
  | |
לפני הפיראטיות
עריכהלא ידועים פרטים רבים על ראשית חייו של טיץ', אך על פי ההשערות, הוא מת בסביבות גיל 40, כך שהוא נולד בסביבות 1680. שם משפחתו, טיץ', לא ברור כל כך; שם המשפחה יכול להיות דומה, אך אחר, למשל טאק, ט'אק, ט'יץ' ועוד. הוא ככל הנראה הגיעה ממשפחה עשירה ומכובדת, שכן ידע קרוא וכתוב.
פיראטיות והשפעה היסטורית
עריכהשחור הזקן הופיע לראשונה בתעודות היסטוריות משנת 1717 כמפקד של ספינה חד-תורנית בבהאמה ואיתו יחד היו בצוות גם סמואל בלמי ובנג׳מין הרוניגולד. ב-28 בספטמבר 1717 הוא התקיף את הספינה הצרפתית הגדולה "פאפואז", שהייתה בעלת עשרים תותחים וצוות גדול, בקרבת האי סנט וינסנט.
טקטיקת ההפחדה היא זו שהקנתה לו את הצלחתו הגדולה. כדי להפחיד אנשים ששטו בספינות אחרות, הוא הניף דגל שחור ועליו שדון אוחז קלשון שגופו שלד ואנשיו היו פורצים בצעקות ובאיומים כלפי השטים בספינות שתקפו. הוא עצמו הסתיר מתחת לכובעו שורת גפרורים ופתילי השהיה. אלו העלו עשן סמיך סביב ראשו וזקנו העבות. גם חזותו הייתה מאיימת: הוא התנשא לגובה 1.99 מטרים ונהג להחזיק שני אקדחים בשתי ידיו בנוסף לחרבות שעל מותניו. בספינתו של שחור הזקן היו תותחים קטנים יותר שכן מטרתם לא הייתה להטביע ספינות אלא להכניען לצורכי שוד.
שחור הזקן הנהיג על ספינותיו דמוקרטיה מלאה. מנהיגות הספינה, כולל הוא, נבחרו בהצבעה, ונערכה הצבעה על כל נושא בספינה.
כאשר נכנעה לו הספינה "קונקורד", הוא שדד את תכולתה אך גם גזל את הספינה עצמה. לראשונה הייתה ספינה כה גדולה ובעלת עצמה בשירות שודדי ים. שחור הזקן אף הגדיל את חימושה ל-40 תותחים, ושינה את שמה ל"נקמת המלכה אן", זכר למלחמת המלכה אן, ששמה קץ ללגיטימיות של העיסוק בשוד ימי בקריביים מצד הכתר האנגלי. מיד לאחר סיפוח הספינה "קונקורד" תקף שחור הזקן את הספינה הבריטית "אלן הגדולה", הוא השתלט על הספינה ושילח את צוותה בסירות ההצלה. כך זכה להפיץ את שמו כדמות מעוררת אימה באיים הסמוכים.
בין נובמבר 1716 למאי 1718 לכד שחור הזקן בין 18 ל-20 ספינות. הצי שלו מנה כעת 4 ספינות ו-700 אנשי צוות. במאי 1718 עשה שחור הזקן צעד שטרם נראה מצד כנופיות שודדי הים: הוא הטיל מצור על נמל צ'ארלסטון בדרום קרוליינה ולכד כל ספינה שיצאה ממנו. כמו כן לקח בני ערובה ודרש כופר עבור שחרורם. אחד מבני הערובה היה סמואל ראג, מבכירי העיר.
לאחר מכן המשיך עם צוותו לצפון קרוליינה, אך ב"מפרץ המפרש" באזור העיר בופרט עלתה הספינה "נקמת המלכה אן" על שרטון ועמדה לטבוע. שחור הזקן ואנשיו המקורבים ביותר עברו לספינת הצלה ועמם רוב אוצר הספינה, תוך שהם נעזרים באנשי הצוות האחרים, שסמכו על יושרו ונאמנותו של שחור הזקן. שחור הזקן ברח עם מקורביו לאי אוקרקוק, תוך שהוא נוטש את אנשי צוותו למוות. באי הקים מושבה קטנה עם צוותי ספינותיו האחרות. ישנם היסטוריונים הטוענים כי שחור הזקן העלה את ספינתו בכוונה על השרטון, ותכנן את הכול מראש כדי לצמצם את צוותו בצורה משמעותית כך שרק קרוביו והאנשים שעליהם הוא סומך יישארו איתו.
מותו
עריכהבנובמבר 1718 שלח אלכסנדר ספוטסווד, מושל וירג'יניה, צי קטן ומצויד בראשות קפטן מיינארד כדי ללכוד את שחור הזקן. מטרת המבצע הייתה נקמה בו, כמו גם רצון להחרים את השלל הגדול שצבר.
למיינארד היה יתרון מספרי: הוא פיקד על 60 אנשים, לעומת שחור הזקן שפיקד על 19. שחור הזקן ביצע הטעיה ומשך את שתי ספינותיו של מיינארד אל עבר שרטון של קרקע רדודה. מיינארד עצמו עלה על שרטון בעוד ספינתו השנייה נמלטה לים. אנשי מיינארד השליכו את כל ציודה הבלתי הכרחי לים וכך שחררו אותה מן השרטון, ואז ביצעו תכסיס מחוכם. שתי ספינותיו של שחור הזקן נערכו מולם וירו אש כבדה על הספינה. כשחדלו לירות ראו על הסיפון למשך מספר דקות רק את מיינארד ועוד אדם אחד נוסף. הם התחברו באנקולים לספינה וטיפסו עליה אך אז רקע מיינארד ברגלו ואנשי צוותו עלו לסיפון מפנים הספינה ותקפו את שחור הזקן ואנשיו. בקרב פנים אל פנים ירה מיינארד בשחור הזקן, ואחד מאנשי צוותו פגע בחרב בעורפו. מילותיו האחרונות של שחור הזקן היו: "לא אחוס על איש ולא אבקש שיחוסו עלי!".
שחור הזקן מת בסביבות גיל 40.
מיינארד ערף את ראשו וחזר עטור ניצחון כשראשו של שחור הזקן תלוי על חרטום ספינתו, וצוותו שבוי בידיו.
מותו של שחור הזקן היה צעד חשוב למיגור השוד הימי בקריביים.
אזכורים כיום
עריכהכזכר לשליטתו של שחור הזקן נכתבו ספרים, בין השאר גם הופעת קמע בספר פרסי ג'קסון וים המפלצות כבנו של האל ארס. על דמותו של שחור הזקן הומצאו משחקים ("Assassin's Creed IV: Black Flag") ואף בוימו סרטים, למשל בסרט "זרמים זרים" מסדרת "שודדי הקאריביים", בגילומו של איאן מקשיין, בתור הנבל הראשי.
אזכור נוסף לאדוארד טיץ' מופיע באנימה "וואן פיס", אשר מופיע כפיראט בשם מארשל טיץ' ומכונה "שחור הזקן" (Blackbeard) אנטגוניסט לדמות הראשית בסדרה לופי. באנימה שחור הזקן נחשב לאחד מארבעת הפיראטים החזקים בעולם של וואן פיס ששולטים באזור שנקרא "העולם החדש" ועבד בעבר תחת הממשלה העולמית (תחת התואר שיצ'יבוקאי).
דמותו מופיעה בסרט הקומדיה "תעתועי שחור הזקן" (1968).
אזכור נוסף לאדוארד טיץ׳ מופיע בסדרת הנוער ״חופים של סודות״ בעונתה השלישית, שמשודרת בנטפליקס.
בנוסף בסדרת הבילוש בונז, מוזכר אוצרו של טיץ. אומרים שטיץ קבר שלל רב וגם 300 שנים לאחר מותו יש כאלו שמחפשים את האוצרות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- שחור הזקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שחור הזקן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שחור הזקן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)