שטח B
שטח B הוא מונח שנטבע בהסכם אוסלו ב' ומתייחס לשטחים אשר הסמכויות השלטוניות מתחלקות בהם בין תחומים אזרחיים, אשר נמצאים תחת סמכות הרשות הפלסטינית, לתחומים צבאיים וביטחוניים, שנמצאים תחת סמכות ישראלית.[1] בשטחים אלה שוכנים 440 יישובים כפריים, שכולם פלסטיניים, וכן שמורות טבע. האזור תופס כ-22% משטח יהודה ושומרון.
רקעעריכה
ב-28 בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין הידוע בשם "הסכם אוסלו ב'". בהסכם חולקו יהודה והשומרון וחבל עזה לשלושה חלקים: שטחי A, שטחי B ושטחי C. הסכם זה נועד לשמש כהסדר ביניים למשך חמש שנים עד שיוחלף בהסדר קבע, אולם נכון לשנת 2023 הסדר הקבע לא גובש. עד יישום הסכם ואי שטח B כלל 23–25% משטחי יהודה והשומרון. במסגרת הסכם זה הועברו לשטח B בשלבים 13% משטחי יהודה ושומרון שהיו שטחי C, אך נגרעו ממנו שטחים אחרים שהפכו לשטח A, ומאז הוא כולל כ-22% מיהודה ושומרון.
באוקטובר 2020 פורסם כי צה"ל מציב שלטים המזהירים ישראלים מפני "כניסה לשטחי A" גם במספר נקודות כניסה לשטח B, כדי למנוע כניסת ישראלים למקומות בעלי סיכון.[2][3]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, אתר הכנסת, 28 בספטמבר 1995
הערות שולייםעריכה
- ^ סעיף 2.א. לחלק 13 של הסכם אוסלו ב'
- ^ מדוע צה"ל מנסה לחסום כבישים לתנועת ישראלים ברחבי יו"ש?, באתר הקול היהודי, 10 בנובמבר 2020
- ^ "הכניסה לשטח A אסורה" - מדוע צה"ל מטעה את הנוסעים?, באתר הקול היהודי, 15 באוקטובר 2020
