שטח B
שטח B הוא מונח שנטבע בהסכם אוסלו ב' ומתייחס לשטחים שהסמכויות השלטוניות בהם מתחלקות בין הרשות הפלסטינית ובין מדינת ישראל – התחומים האזרחיים נמצאים תחת סמכות הרשות הפלסטינית, בעוד שהתחומים הצבאיים והביטחוניים נמצאים תחת סמכות ישראלית.[1] בשטחים אלה שוכנים 440 יישובים כפריים, שכולם פלסטיניים, וכן שמורות טבע. האזור תופס כ-22% משטח יהודה ושומרון.


רקע
עריכהב-28 בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב' בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין. בהסכם חולקו יהודה והשומרון וחבל עזה לשלושה חלקים: שטחי A, שטחי B ושטחי C. הסכם זה נועד לשמש כהסדר ביניים למשך חמש שנים עד שיוחלף בהסדר קבע, אולם נכון לשנת 2024 הסדר הקבע לא גובש. עד יישום הסכם ואי שטח B כלל 23%–25% משטחי יהודה והשומרון. במסגרת הסכם זה הועברו לשטח B בשלבים 13% משטחי יהודה ושומרון שהיו שטחי C, אך נגרעו ממנו שטחים אחרים שהפכו לשטח A, ומאז הוא כולל כ-22% מיהודה ושומרון.
באוקטובר 2020 "הקול היהודי" טען כי צה"ל מציב שלטים המזהירים ישראלים מפני "כניסה לשטחי A" גם במספר נקודות כניסה לשטח B, על מנת למנוע כניסת ישראלים למקומות בעלי סיכון.[2][3]
החל משנת 2024 דווח על הקמתם של מספר מאחזים בשטח B. בחלק מהמקרים, מתגוררים המתנחלים במבנים שפלסטינים נטשו בראשית מלחמת חרבות ברזל, בעקבות התנכלויות. במקרים אחרים, המתנחלים הקימו מבנים ארעיים חדשים.[4][5]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, אתר הכנסת, 28 בספטמבר 1995
הערות שוליים
עריכה- ^ סעיף 2.א. לחלק 13 של הסכם אוסלו ב'
- ^ מדוע צה"ל מנסה לחסום כבישים לתנועת ישראלים ברחבי יו"ש?, באתר הקול היהודי, 10 בנובמבר 2020
- ^ "הכניסה לשטח A אסורה" - מדוע צה"ל מטעה את הנוסעים?, באתר הקול היהודי, 15 באוקטובר 2020
- ^ הגר שיזף, המתנחלים לחצו, הקבינט אישר - והסיפוח החל לזחול גם לשטח B, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2024
- ^ אורן זיו, הפוגרום בסינג'יל: מאמצי הגירוש מתרחבים לשטחי B, באתר "שיחה מקומית", 24 באפריל 2025