שטיח מעופף

שטיח אגדי המשמש כאמצעי תחבורה
המונח "מרבד קסמים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מרבד הקסמים.

שטיח מעופף או מרבד קסמים הוא חפץ המוזכר באגדות ובפולקלור ערבי, פרסי ורוסי. זהו שטיח או מרבד המשמש בדרך קסם כאמצעי תחבורה לעומדים או ליושבים עליו. השטיח מסוגל להביא את הרוכבים עליו למחוז חפצם באמצעות טיסה, או כהרף עין.

"רוכבים על שטיח מעופף", יצירתו של ויקטור וסנצוב משנת 1880.
"זוג על שטיח מעופף", יצירה נוספת מעשה ידי ויקטור וסנצוב.

מקור האגדה על שטיחים אלה בפולקלור הערבי או הפרסי, והם מוזכרים ביצירה "אלף לילה ולילה". פופולריות יצירה זו באירופה הביאה את המושג לפולקלור האירופי.

תיאור השטיח המעופף מופיע גם בפולקלור היהודי באגדה בדבר שטיחו של שלמה המלך, שעף באמצעות השליטה של שלמה ברוח, ואפשר לו לאכול ארוחת בוקר בדמשק, וארוחת ערב במדי.

במסורת היהודית מסופר על מספר מקובלים שעשו שימוש בשטיח מעופף. משפחת המקובלים אבוחצירא קרויה על שם אבי המשפחה המקובל רבי שמואל אלבז, האגדה שהפליג על גבי מחצלת מאיסטנבול שבטורקיה עד יפו, שונה שם המשפחה ל"אביחצירא"[1] (פירוש השם אבי-חצירא "אבי המחצלת"). לאחר מכן העתיק את מקום מגוריו לעיר צפת והיה תלמידו של רבי חיים ויטאל (תלמידו של האר"י). לאחר מכן רבי שמואל יחד עם רבו, רבי חיים ויטאל, עברו לדמשק שבסוריה לבית הכנסת ג'ובר.החיד"א כותב עליו בספרו "שם הגדולים" שהיה יושב ומתבודד כל השבוע בבית הכנסת. הוא נקבר בחצר בית הכנסת ג'ובר אשר בדמשק.

בפולקלור הרוסי מסופר כי המכשפה באבה יאגה נתנה לאיוון הטיפש שטיח מעופף. שטיח זה מתואר במספר ציורים מעשה ידי הצייר הרוסי ויקטור וסנצוב.

את ההתפשטות של המונח אל הפולקלור המערבי ניתן לראות ביצירתו של הסופר האמריקאי מארק טוויין "ביקורו של קפטן סטורמפילד בשמיים" בו מתואר שימוש בשטיחים מעופפים.

סרטי קולנוע רבים עשו שימוש בשטיחים אלה ובהם סרטי "הגנב מבגדד" (מ-1924 ומ-1940), ובסרט ההנפשה" אלאדין" של חברת וולט דיסני.


המושג היווה השראה לשמו של מבצע מרבד הקסמים להעלאת יהודי תימן למדינת ישראל בשנים 19491950; ולשמו של מבצע של צבא ארצות הברית בשנת 1945.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שטיח מעופף בוויקישיתוף