חיים ויטאל

הרב חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חיים ויטאל

שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
לידה	11 באוקטובר 1542 א' בחשוון ה'ש"ג צפת, האימפריה העות'מאנית
פטירה	23 באפריל 1620 (בגיל 77) ל' בניסן ה'ש"ף דמשק, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	? – 23 באפריל 1620
תחומי עיסוק	קבלה
רבותיו	משה אלשיך, משה קורדובירו, האר"י
תלמידיו	חיים הכהן (מקובל), שמואל ויטאל, אברהם אזולאי
חיבוריו	עץ חיים (ספר), כתבי האר"י

ביוגרפיה

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה, ואף כתב בספריו על כך.

פגישתו עם האר"י

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1569 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרב משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו הרב חיים ויטאל את האר"י כרב.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה היחידה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.

לאחר מות האר"י

תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה. לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.

עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מורש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.

בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי הרב משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם הרב יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.

מותו וקבורתו

המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו

• עץ חיים - ספרו המפורסם המהווה ספר יסוד בכתבי האר"י.

ערך מורחב – עץ חיים (ספר)

• אוצרות חיים
• אדם ישר
• מבוא השערים
• עולת תמיד
• קהילות יעקב

לאחר פטירתו של הרב יעקב צמח, הרב מאיר פאפירש, תלמידו, ערך את כל ספרי הרב חיים בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

• דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
• פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
• נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב הרב חיים:

• שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של הרב משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - על ידי תיקון המידות והמצוות שבין אדם לחברו, קיום המצוות והידור בהן.
• ספר החזיונות - כולל שני חיבורים שונים בתכלית:

1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של הרב חיים ויטאל

שני החיבורים האלו נמצאים בכתב ידו של הרב חיים. הם נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי נכדו הרב משה ויטאל.

• עץ הדעת טוב - שישה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים.
• ספר התכונה - על חכמת התכונה
• ספר הגורלות
• ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד
• תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה
• לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
• גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
• ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
• מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
• הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
• משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
• הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
• זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.

קישורים חיצוניים

• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי חיים ויטאל, שער המצוות, באתר HebrewBooks
• חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• על חייו ומשנתו של מהרח"ו, באתר הידברות
• רבי חיים ויטאל באתר "אהלי צדיקים"
• יעל בוכמן, ‏'פנקס המרשמים' של רבי חיים ויטאל, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 64-37
• תומר פרסיקו, על "ספר החזיונות", יומנו המיסטי של ר' חיים ויטאל, בלוג באתר "רשימות", 10 בינואר 2007
• דוד הלחמי, רבי חיים ויטל, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
• חנן גרינווד, ‏לא לשכוח קבלה: כתב יד בן 400 שנה..., באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
• חיים ויטאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פועלו של ר' חיים ויטל באתר מוקד תהילים ארצי
• חיים ויטאל, באתר "החכם היומי"
• חיים בן יוסף ויטל (1542-1620), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
ציר הזמן